עריכת הדף "יושבים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו. | '''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו. | ||
| − | בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, ואף | + | בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, ואף היתה יסוד להרחבת סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 ואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים". |
במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] להיות "יושבים" כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}. | במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] להיות "יושבים" כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן == | ==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}} | ||
| − | בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43 | + | בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[זוהר]], כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] בסעודת הלילה אות י"ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים. |
== בזמן אדמו"ר הצמח צדק== | == בזמן אדמו"ר הצמח צדק== | ||
בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים": | בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים": | ||
| − | * '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה | + | * '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה היתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}. |
:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}. | :הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}. | ||
| − | :בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], | + | :בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], קאליסק, רססנה, דוברובנה, רודניא, ינוביץ' ודוברומיסל, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}. |
| − | *'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה | + | *'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה לימוד חסידות ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}. |
בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. | בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==היושבים (רשימה חלקית)== | ==היושבים (רשימה חלקית)== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| − | {{טורים|תוכן= | + | {{טורים|מספר=2|תוכן= |
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}} | {{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}} | ||
*הרב [[נחום מסטאראדוב]] | *הרב [[נחום מסטאראדוב]] | ||
*הרב [[פרץ חן]] | *הרב [[פרץ חן]] | ||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}} | {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}} | ||
| − | |||
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] | *הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] | ||
| − | |||
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]] | *הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]] | ||
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב) | *הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב) | ||
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] | *הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] | ||
| − | |||
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] | *הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] | ||
*הרב [[אריה לייב זיבוב]] | *הרב [[אריה לייב זיבוב]] | ||
| − | |||
*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}} | *הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}} | {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}} | ||
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב) | *הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב) | ||
| שורה 73: | שורה 63: | ||
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]] | *הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]] | ||
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}} | *הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}} | ||
| − | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} | + | *הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} |
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.}} | *הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.}} | ||
| − | *הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] | + | *הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}} | {{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}} | ||
| − | *הרב [[שרגא פייביש זלמנוב ( | + | *הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] |
| − | |||
| − | |||
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער") | *הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער") | ||
| − | *הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[ | + | *הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]]) |
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב | *יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | |||
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו. | *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו. | ||
