| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:תומרקין, יוסף.jpg|ממוזער|הרב יוסף תומרקין{{מקור}}]]
| | הרב ר’ יוסף בן הרב ר’ אליהו תומרקין ז”ל, נולד ביום י”ח [[טבת]], בשנת [[תקע"ט]], בעיר דובראוונע. אביו הנ”ל שהיה למדן גדול, “[[חסיד]]” מאנשי חב”ד ובן למשפחה מיוחסת, חינך את בנו יוסף - שעוד בילדותו הצטיין בכשרונותיו הנפלאים - על דרכי התורה והחסידות החבדי”ת. |
| הרב '''יוסף (זלמן?) תומרקין''' ([[י"ח טבת]] [[תקע"ט]] - [[כ"ג תמוז]] [[תרל"ד]]) היה רב העיר [[קרמנצ'וג]], וממקורבי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |
|
| |
|
| ==תולדות חיים==
| | עוד בהיותו צעיר לימים נתפרסם שמו של הרב ר’ יוסף בתור גדול בתורה והיה תלמיד מובהק של הגאון המפורסם בדורו ר’ נחמיה מדובראוונא זצ”ל, מחבר ספר “דברי נחמיה”, ובספר זה נדפסו הרבה חדושי תורה מתלמידו ר’ יוסף. |
| נולד ביום [[י"ח בטבת]] [[תקע"ט]], לאביו ר' אליהו בעיר דובראוונע ולאמו הצדקנית גוטה אסתר בת הגאון הצדיק רבי איסר משקלוב (ר' איסר קישעס). אביו שהיה למדן גדול, [[חסיד]] חב"ד ובן למשפחה מיוחסת, חינך את בנו יוסף - שעוד בילדותו הצטיין בכשרונותיו הנפלאים - על דרכי התורה והחסידות החבדי"ת.
| |
|
| |
|
| עוד בהיותו צעיר לימים נתפרסם שמו של ר' יוסף בתור גדול בתורה, והיה תלמיד מובהק של הגאון המפורסם בדורו ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]], מחבר ספר "[[דברי נחמיה]]", ובספר זה נדפסו הרבה חדושי תורה מתלמידו ר' יוסף.{{הערה|כמו כן הובא ממנו דבר תורה בספר "ברוך השם", ברדיטשוב תרע"א, או"ח סי' ע"א.}}
| | מלבד גדלו בתורה, היה גם חסיד נלהב ובעל נשמה גדולה והיה מקורב ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] נ”ע, אשר - למרות היותו צעיר לימים - שאל את חוות-דעתו בעניני הלכה ובפרט בעניני עגונות. כמעט כל גדולי הדור של זמנו, וביניהם גם האדמו”ר מהרי”נ מנעזין נ”ע, היו מריצים את מכתביהם אליו בעניני הלכה למעשה. תשובותיו היו תמיד עמוקות וגאוניות, נאמרו בשכל הישר עד להפליא ונחשב כפוסק אחרון בדורו. כתבי החדושי-תורה שלו, שיש להם ערך גדול, נמצאים בכת”י ועד היום לא זכו לראות את אור הדפוס מפני סיבות שונות. |
|
| |
|
| מלבד גדלותו בתורה, היה גם חסיד נלהב ובעל [[נשמה]] גדולה והיה מקורב ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], אשר - למרות היותו צעיר לימים - שאל את חוות-דעתו בעניני הלכה ובפרט בעניני עגונות. כמעט כל גדולי הדור של זמנו, וביניהם גם האדמו"ר רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח מנעזין]], היו מריצים את מכתביהם אליו בעניני הלכה למעשה. תשובותיו היו תמיד עמוקות וגאוניות, נאמרו בשכל הישר עד להפליא ונחשב כפוסק אחרון בדורו. כתבי החדושי תורה שלו, נמצאים בכתב-יד ועד היום לא זכו לראות את אור הדפוס מפני סיבות שונות.
| | יחד עם גדולי דורו המפורסמים, ר’ [[פרץ חן מצ'רניגוב]] ור’ [[שניאור זלמן מלובלין]] זצ”ל, נתן גם הוא את הסכמתו על הדפסת הספר “[[לקוטי תורה]]” של [[אדמו”ר הזקן]]. |
|
| |
|
| יחד עם גדולי דורו המפורסמים, ר' [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ור' [[שניאור זלמן מלובלין]], נתן גם הוא את הסכמתו על הדפסת הספר "[[לקוטי תורה]]" של [[אדמו"ר הזקן]].
| | גם על הספר “[[קב ונקי]]” ועל הספר “תיו יהושע” ישנן הסכמותיו של הרב ר’ יוסף. |
| | |
| גם על הספרים [[קב ונקי]], "תיו יהושע" ו"אילמה" להרמ"ק ישנן הסכמותיו של הרב ר' יוסף.
| |
| | |
| בשנת [[תש"פ]] יצא לאור ספר שאלות ותשובות מהר"י תומרקין.
| |
|
| |
|
| ==רבנותו== | | ==רבנותו== |
|
| |
|
| רבנותו הראשונה הייתה בעיר סוראז, ואחרי פטירתו של הרב [[אהרן זסלבסקי]] - חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכדו של [[אדמו"ר הזקן]] - שהיה אב"ד בעיר [[קרמנצ'וג]] הידועה בגדולי התורה וחסידי חב"ד שהתגוררו בה, נתקבל במקומו בעצתו ובהסכמתו של האדמו"ר הצמח צדק, כרב ואב"ד לצידו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] רבה השני של העיר מצד חסידי צ'רנוביל ולאחר פטירתו לצד בנו הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] {{הערה|וכפי שנכתב בהרחבה על כך ממכתב של הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא, וכמו כן בספר על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר'חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.}}. לאחר פטירתו של הרב יוסף תומרקין שימשו כרבנים אחיו הרב [[צבי תומרקין]] ואחריו [[יצחק יואל רפאלוביץ]] (שהיה חתנו של ר' יוסף). | | רבנותו הראשונה הייתה בעיר סוראז, ואחרי פטירתו של הגאון ר’ אהרן ז”ל - חתנו של [[אדמו”ר האמצעי]] - שהיה אב”ד בעיר [[קרמנצ'וג]] המהוללה בגדולי תורה וחסידי חב”ד, נתקבל במקומו - בעצתו ובהסכמתו של האדמו”ר בעל הצ”צ - הרב ר’ יוסף הנ”ל. |
| | |
| כל ימיו נהל את עדתו ורבנותו ביד רמה והשתתף בכל עניני וצרכי העיר. דאג בעד בני עדתו והרבה לעשות [[צדקה]] וגמ"ח. הוא היה מכניס אורחים וביתו היה פתוח לרווחה לפני כל עובר ושב. כשהיו מזדמנים לביתו אורחים תלמידי חכמים שמח מאד ובעצמו היה משרת לפניהם.
| |
| | |
| מצוות פדיון-שבוים הייתה חביבה עליו, עד [[מסירות נפש]] ממש. כל ימיו שכהן בתור רב בעיר קרמנצ'וג, לא לקחו לעבודת הצבא מצעירי היהודים שבעיר. הרב ר' יוסף היה נותן תמיד דואג לפדות את הבחור בכסף מלא ומשחרר אותו. למטרה זו, יסד את חברת "פדיון שבוים" שדאגה לגיוס כספים מעשירי העיר, חברה אותה גם ניהל. אנשי העיר, בראותם את מסירות נפשו של רבם למצווה זו, עזרו לו, עד כדי כך שכאשר היה קוצב סכום שאותו יש לתת היה הנקצב נותן את הסכום ללא הרהור.
| |
| | |
| תפילתו הייתה תמיד בכוונה ובהתלהבות יוצאת מהכלל - מעומק לבו ונפשו, ופחד גדול היה תוקף את האנשים שנמצאו במחיצתו בעת התפילה.
| |
|
| |
|
| כאשר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|חב"ד התפצלה]] לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], היה הרב ר' יוסף מאלו שנטו אחרי [[אדמו"ר המהר"ש]].
| | כל ימיו נהל את עדתו ורבנותו ביד רמה והשתתף בכל עניני וצרכי העיר. באהבת אב, דאג בעד בני עדתו והרבה לעשות צדקה וגמ”ח. הוא היה מכניס אורחים וביתו היה פתוח לרווחה לפני כל עובר ושב. כשהיו מזדמנים לביתו אורחים ת”ח שמח מאד ובעצמו היה משרת לפניהם. |
|
| |
|
| ===פטירתו===
| | מצוות פדיון-שבוים הייתה חביבה עליו, עד מסירות נפש ממש. כל ימיו שכהן בתור רב בעיר קרמנצ’וג, לא לקחו לעבודת הצבא מצעירי היהודים שבעיר. הרב ר’ יוסף היה נותן תמיד פדיון נפשם בכסף מלא ומשחרר אותם. למטרה זו, יסד חברה “פדיון שבוים” מעשירי ונכבדי העיר והוא היה היו”ר שלה. אנשי העיר, בראותם את מסירות נפשו של רבם למצווה זו, עזרו על ידו בכל נפשם ומאדם ונתנו לו מכספם כמה שקצב לכל אחד, כי דבריו היו נשמעים כחק וכגזרה שאין להרהר אחריהם. |
|
| |
|
| בימי [[חג השבועות]] בשנת [[תרל"ד]], ביקר הרב ר' יוסף בעיר [[ליובאוויטש]] אצל האדמו"ר מהר"ש. בעת פרידתו מהאדמו"ר אמר לו שנוסע הוא לביתו דרך [[קייב]], מפני שברצונו להתראות עם אמו. האדמו"ר מהר"ש בקש ממנו שיסע ישר לקרמנצ'וג ולא דרך קייב וחזר על בקשתו פעמים אחדות. גם כשהרב ר' יוסף כבר ישב בעגלה מוכן לנסיעה, יצא האדמו"ר החוצה ובקשו עוד הפעם שלא יסע דרך קייב. אך מצות כבוד אם שהייתה חשובה מאד בעיניו גברה על בקשת האדמו"ר ונסע דרך [[קייב]], וביום [[כ"ג תמוז]] [[תרל"ד]], בהיותו בקייב, נפטר באופן פתאומי בבית אחותו ומקום מנוחתו בעיר קייב.
| | תפלתו היתה תמיד בכוונה ובהתלהבות יוצאת מהכלל - מעומק לבו ונפשו, ופחד גדול היה תוקף את האנשים שנמצאו במחיצתו בעת התפלה. |
|
| |
|
| ==ספרו==
| | אחרי פטירתו של אדמו”ר הצ”צ היה הרב ר’ יוסף מאלו שנטו אחרי [[אדמו"ר המהר”ש]]. |
| *{{אוצר החכמה||'''שאלות ותשובות מהר"י תומרקין'''|643044|ברוקלין, תש"פ}}
| |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==פטירתו== |
| *אחיו, ר' [[דן תומרקין]] - חסיד אדמו"ר [[הצ"צ]] וה[[מהר"ש]].
| |
| *בנו, רבי אליעזר שלמה תמורקין
| |
| *חתנו, הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] - ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג
| |
| *חתנו, ר' יהודה ליב פינסקר, בעלה של בתו מרת בתיה
| |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת==
| | בימי [[חג השבועות]] בשנת [[תרל"ד]], ביקר הרב ר’ יוסף בעיר [[ליובאוויטש]] אצל האדמו”ר מהר”ש נ”ע. בעת פרידתו מהאדמו”ר אמר לו שנוסע הוא לביתו דרך [[קיוב]], מפני שברצונו להתראות עם אמו. האדמו”ר מהר”ש בקש ממנו שיסע ישר לקרמנצ’וג ולא דרך קיוב וחזר על בקשתו פעמים אחדות. גם כשהרב ר’ יוסף כבר ישב בעגלה מוכן לנסיעה, יצא האדמו”ר החוצה ובקשו עוד הפעם שלא יסע דרך קיוב. אך מצות כבוד אם שהיתה חשובה מאד בעיניו גברה על בקשת האדמו”ר ונסע דרך [[קיוב]], וביום כ"ג תמוז תרל"ד, בהיותו בקיוב, נפטר באופן פתאומי בבית אחותו ומקום מנוחתו בהעיר קיוב. |
| * דן תומרקין, "היהודי" [[תשרי]] [[תרצ"ו]] עמ' 73.
| |
| * [[ישראל אלפנביין]], "חסידים הראשונים" חלק ב עמודים 83–92.
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
|
| |
|
| {{מיון רגיל:תומרקין, יוסף}}
| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ת]] |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
| |
| [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
| |
| [[קטגוריה:אישים בקרמנצ'וג]]
| |
| [[קטגוריה:משפחת תומרקין]]
| |
| [[קטגוריה:רבני קרמנצ'וג]]
| |