עריכת הדף "יוסיפון (ספר)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | ||
וכן כתב גם [[הרבי]] שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש{{ | וכן כתב גם [[הרבי]] שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש{{לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.}}. | ||
==סמכות הספר== | ==סמכות הספר== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | {{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | ||
בהוספה ל[[ליקוטי שיחות]] מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף"{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}} | בהוספה ל[[ליקוטי שיחות]] מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף"{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}. | ||
אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמה במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו. | |||
==דעות נוספות== | ==דעות נוספות== | ||
| שורה 33: | שורה 35: | ||
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | ||
== הקריאה בו == | ==הקריאה בו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]] על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות ב[[שבת]], ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך: | ||
{{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | {{ציטוט|תוכן="...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים '''כגון ספר יוסיפון''' וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)" |מקור=[[שולחן ערוך הרב]] על [[אורח חיים]], סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)}} | ||