עריכת הדף "יוון"

[[קובץ:אתונה, יוון.png|שמאל|ממוזער|250px|מרכז העיר אותונה, בירת יוון במבט מלמעלה]]
'''יוון''' היא מדינה באירופה. בתקופת החשמונאים, הייתה מדינה של חכמים ופילוסופים שאהבו את חכמת ה[[תורה]], אך התנגדו ונלחמו בתוקף לנתק אותה מ[[קדושה|קדושתה]].

==במלחמת חנוכה==
בתקופת [[בית המקדש השני]], (בשנת ג'תר"י) עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, ובראשן: איסור לעשות [[ברית מילה]], לשמור [[שבת]], [[קידוש החודש]], וחילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]].

בחסידות מבואר{{הערה|דרושי חנוכה. דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב, ד"ה מאי חנוכה תש"א, לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך. '''ועוד.'''}}, שה[[מלחמה]] בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא ה'''אמונה באלוקים'''. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד [[אמונה]], וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.

ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

בעומק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים '''התפעלו על ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה''', גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.

אך היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "[[ברכות התורה|נותן התורה]]" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם כדי לקרר את התחושה הזאת.

==לשון יוונית==
הלשון היוונית{{הערה|שם=דמ|הבא לקמן, הוא מתוך [[דבר מלכות מקץ]].}}, היא מיוחדת מכל שאר הלשונות, עד שה[[תורה]] [[נביאים]] ו[[כתובים]], יכולים להיכתב רק ביוונית (חוץ מ[[לשון הקודש]]){{הערה|[[מסכת מגילה|משנה מגילה]] ח, ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|מגילה ט ב.}}, דורשים זאת מהפסוק{{הערה|נח ט כז.}} {{ציטוטון|יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם}}. ש"יפיותו של יפת (הוא לשון יוון לשונו יפה משל כל בני יפת{{הערה|רש"י}}) יהא באהלי שם" - בתורת בני ישראל. 

ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|פרק א הלכה ט.}} נאמר ש{{ציטוטון|בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית}} - שרק ביוונית התרגום יכול לצאת מדוייק. ה[[רמב"ם]] מבאר את הטעם{{הערה|בפירוש המשניות שלו תחלת פרק ב.}}, כי מכיוון שחכמים תרגמו את התורה ליוונית עבור תלמי המלך, היו בקיאים בלשון זו ודיברו אותה כ[[ארמית]]{{הערה|אליה היה תרגום מאז [[מתן תורה]] והתחדש אצל [[אונקלוס]].}}.

בשנת ג'תקט"ו, תרגם תלמי המלך את התורה ליוונית. בשביל להבטיח שהתרגום יצא מדויק, זימן 72 [[חכמים]] יהודים, ובודד כל אחד בנפרד, בשביל שלא יתייעצו ביניהם לסלף דבר. למעשה, הזקנים תיקנו 70 דברים, שיַכול היה להיות מהם סיבה לטעות ו[[כפירה]] של [[עבודה זרה]]. ה' סייע בידם, וכל אחד תיקן את אותם השבעים שתיקנו כל חביריו.

על תרגום זה אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מסכת סופרים פרק א הלכה ז.}}: {{ציטוטון|היה היום קשה כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]}}. וש{{ציטוטון|[[חושך]] בא לעולם}}{{הערה|[[מגילת תענית]] בסופה.}}. '''הרבי מבאר'''{{הערה|שם=דמ}}, שהתרגום לכשעצמו היה דבר מאוד חיובי, כי היא המשכת והתגלות התורה עד למטה יותר; אלא, שהבעיה הייתה בנוגע להמשך - שיכול היה להרגם בשל כך דבר שלילי. כפי אשר באמת ארע, ובסיפור חנוכה, העריכו היוונים רק את ה[[שכל]] שבתורה, ולא את האלוקות שבה - בגלל תוצאות התרגום.

==בחסידות==
[[קובץ:בית חבד אתונה.png|שמאל|ממוזער|250px|[[בית חב"ד]] המרכזי באתונה, בירת יוון]]
היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}.

הרבי מקשר זאת גם עם האותיות המרכיבות את שמה של יון: שהתיבה מתחילה באות יו"ד, המורה על בחינת ה[[חכמה]]{{הערה|ספר התניא – אגרת התשובה פרק ד'.}}, אלא שאחר כך חכמה זו מורידה את האדם מדחי אל דחי (כמו אדם הטובע בטיט) עד שבא למידות רעות הנרמזות באות וא"ו{{הערה|כדברי אדמו"ר הזקן שם בתניא, ש"המדות נכללות בדרך כלל במספר שש", חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.}}, ועד שנופל למטה ברע גמור, כפי שנרמז באות ן', שיורדת "למטה מן השורה" בקליפות{{הערה|לקוטי תורה פרשת נשא כג, ב.}}.

וזהו גם הפירוש המילולי של 'יון', מלשון טיט, כלומר מים (הרומזים לתורה וחכמה) המעורבים בעפר, שכאשר החומריות מעורבת עם השכל, נעשה חכמה דקליפה{{הערה|רשימות חוברת ג.}}.

==היהדות במדינת יוון==
לאורך השנים, עוד מתקופת מלכות יוון, חיו ביוון יהודים, עד לפני השואה הייתה הקהילה היהודית המרכזית בסלוניקי.

[[שלוחי הרבי]] ביוון הם הרב מנחם מענדל הנדל הפועל בעיר הבירה אתונה, הרב [[יואל קפלן]] מסלוניקי, הרב גבריאל ווברמן מכרתים והרב אורי מדינה מרודוס.

{{חנוכה}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חנוכה]]
[[קטגוריה:יבשת אירופה]]