עריכת הדף "יוון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יוון''' היא מדינה באירופה. בתקופת החשמונאים, הייתה מדינה של חכמים ופילוסופים שאהבו את חכמת ה[[תורה]], אך התנגדו ונלחמו בתוקף לנתק אותה מ[[קדושה|קדושתה]]. | '''יוון''' היא מדינה באירופה. בתקופת החשמונאים, הייתה מדינה של חכמים ופילוסופים שאהבו את חכמת ה[[תורה]], אך התנגדו ונלחמו בתוקף לנתק אותה מ[[קדושה|קדושתה]]. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
בתקופת [[בית המקדש השני]], (בשנת ג'תר"י) עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, ובראשן: איסור לעשות [[ברית מילה]], לשמור [[שבת]], [[קידוש החודש]], וחילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. | בתקופת [[בית המקדש השני]], (בשנת ג'תר"י) עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות וגזירות כנגד התורה, ובראשן: איסור לעשות [[ברית מילה]], לשמור [[שבת]], [[קידוש החודש]], וחילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. | ||
בחסידות מבואר{{הערה|דרושי חנוכה. דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב, ד"ה מאי חנוכה תש"א, לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך. '''ועוד.'''}}, שה[[מלחמה]] בין עם ישראל ל[[יוונים]] | בחסידות מבואר{{הערה|דרושי חנוכה. דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב, ד"ה מאי חנוכה תש"א, לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך. '''ועוד.'''}}, שה[[מלחמה]] בין עם ישראל ל[[יוונים]] היתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו. | ||
תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא ה'''אמונה באלוקים'''. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד [[אמונה]], וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל. | תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא ה'''אמונה באלוקים'''. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד [[אמונה]], וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל. | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
הלשון היוונית{{הערה|שם=דמ|הבא לקמן, הוא מתוך [[דבר מלכות מקץ]].}}, היא מיוחדת מכל שאר הלשונות, עד שה[[תורה]] [[נביאים]] ו[[כתובים]], יכולים להיכתב רק ביוונית (חוץ מ[[לשון הקודש]]){{הערה|[[מסכת מגילה|משנה מגילה]] ח, ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|מגילה ט ב.}}, דורשים זאת מהפסוק{{הערה|נח ט כז.}} {{ציטוטון|יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם}}. ש"יפיותו של יפת (הוא לשון יוון לשונו יפה משל כל בני יפת{{הערה|רש"י}}) יהא באהלי שם" - בתורת בני ישראל. | הלשון היוונית{{הערה|שם=דמ|הבא לקמן, הוא מתוך [[דבר מלכות מקץ]].}}, היא מיוחדת מכל שאר הלשונות, עד שה[[תורה]] [[נביאים]] ו[[כתובים]], יכולים להיכתב רק ביוונית (חוץ מ[[לשון הקודש]]){{הערה|[[מסכת מגילה|משנה מגילה]] ח, ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|מגילה ט ב.}}, דורשים זאת מהפסוק{{הערה|נח ט כז.}} {{ציטוטון|יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם}}. ש"יפיותו של יפת (הוא לשון יוון לשונו יפה משל כל בני יפת{{הערה|רש"י}}) יהא באהלי שם" - בתורת בני ישראל. | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|פרק א הלכה ט.}} נאמר ש{{ציטוטון|בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית}} - שרק ביוונית | ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|פרק א הלכה ט.}} נאמר ש{{ציטוטון|בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית}} - שרק ביוונית התרגות יכול לצאת מדוייק. ה[[רמב"ם]] מבאר את הטעם{{הערה|בפירוש המשניות שלו תחלת פרק ב.}}, כי מכיוון שחכמים תרגמו את התורה ליוונית עבור תלמי המלך, היו בקיאים בלשון זו ודיברו אותה כ[[ארמית]]{{הערה|אליה היה תרגום מאז [[מתן תורה]] והתחדש אצל [[אונקלוס]].}}. | ||
בשנת ג'תקט"ו, תרגם תלמי המלך את התורה ליוונית. בשביל להבטיח שהתרגום יצא מדויק, זימן 72 [[חכמים]] יהודים, ובודד כל אחד בנפרד, בשביל שלא יתייעצו ביניהם לסלף דבר. למעשה, הזקנים תיקנו 70 דברים, שיַכול היה להיות מהם סיבה לטעות ו[[כפירה]] של [[עבודה זרה]]. ה' סייע בידם, וכל אחד תיקן את אותם השבעים שתיקנו כל חביריו. | בשנת ג'תקט"ו, תרגם תלמי המלך את התורה ליוונית. בשביל להבטיח שהתרגום יצא מדויק, זימן 72 [[חכמים]] יהודים, ובודד כל אחד בנפרד, בשביל שלא יתייעצו ביניהם לסלף דבר. למעשה, הזקנים תיקנו 70 דברים, שיַכול היה להיות מהם סיבה לטעות ו[[כפירה]] של [[עבודה זרה]]. ה' סייע בידם, וכל אחד תיקן את אותם השבעים שתיקנו כל חביריו. | ||
על תרגום זה אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מסכת סופרים פרק א הלכה ז.}}: {{ציטוטון|היה היום קשה כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]}}. וש{{ציטוטון|[[חושך]] בא לעולם}}{{הערה|[[מגילת תענית]] בסופה.}}. הרבי מבאר{{הערה|שם=דמ}}, שהתרגום לכשעצמו היה דבר מאוד חיובי, כי היא המשכת והתגלות התורה עד למטה יותר; אלא, שהבעיה הייתה בנוגע להמשך - שיכול היה | על תרגום זה אמרו [[חז"ל]]{{הערה|מסכת סופרים פרק א הלכה ז.}}: {{ציטוטון|היה היום קשה כיום שנעשה בו [[חטא העגל|העגל]]}}. וש{{ציטוטון|[[חושך]] בא לעולם}}{{הערה|[[מגילת תענית]] בסופה.}}. '''הרבי מבאר'''{{הערה|שם=דמ}}, שהתרגום לכשעצמו היה דבר מאוד חיובי, כי היא המשכת והתגלות התורה עד למטה יותר; אלא, שהבעיה הייתה בנוגע להמשך - שיכול היה להגרם בשל כך דבר שלילי. כפי אשר באמת ארע, ובסיפור חנוכה, העריכו היוונים רק את ה[[שכל]] שבתורה, ולא את האלוקות שבה - בגלל תוצאות התרגום. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}. | היוונים הם בחינת '''[[חכמה]] ד[[קליפה]]''' - [[חכמות חיצוניות]], שהם ה[[לעומת זה]] של חכמה דקדושה. בהיותם חכמים פילוסופים ואנשי מדע, אהבו מאוד דברי שכל והגיון. ולכן, הם העריכו מאוד את התורה בהיותה שכל נפלא. אך לא האמינו באלוקות שבה, ולכן היו מנגדים אליה בכל התוקף{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא א, [[דרך מצוותיך]] מצוות [[נר חנוכה]] פרק א, [[דבר מלכות מקץ]] ועוד.}}. | ||
==היהדות במדינת יוון== | ==היהדות במדינת יוון== | ||
| שורה 38: | שורה 32: | ||
{{חנוכה}} | {{חנוכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | [[קטגוריה:חנוכה]] | ||
[[קטגוריה:יבשת אירופה]] | [[קטגוריה:יבשת אירופה]] | ||