עריכת הדף "יהודה לייב רסקין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יהודה לייב רסקין.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב רסקין]] | [[קובץ:הרב יהודה לייב רסקין.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב רסקין]] | ||
הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה | הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה. שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר [[ | נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. | ||
כמו רבים | כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת. | ||
===מלחמת העולם השנייה=== | ===מלחמת העולם השנייה=== | ||
במלחמת העולם השניה, מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על [[לנינגרד]], החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם. | |||
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע ל[[אלמא אטא]]. | אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע ל[[אלמא אטא]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת ב[[אלמא אטא]] בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. | לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת ב[[אלמא אטא]] בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. | ||
כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון | כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו{{הערה|ראה: [[יהדות הדממה]] בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, [[תולדות לוי יצחק]] פרק מחלתו, [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] פרק תולדות השלוחים}}. | ||
בתקופה הבאה, למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]]. | בתקופה הבאה, למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]]. | ||
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין | לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו ל[[פוקינג]] שם למד בישיבת תומכי תמימים [[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]]. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]] | [[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]] | ||
[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב רסקין עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]] | [[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב רסקין עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]] | ||
בחודשים הבאים התקיימה חתונתו ב[[צרפת]] ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה | בחודשים הבאים התקיימה חתונתו ב[[צרפת]] ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים. | ||
בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום ב[[מרוקו]], דרך הדפסת [[תניא]] בערבית וכלה במעמדי [[סיום הרמב"ם]] בבית ה[[רמב"ם]] בעיר פאס, ב[[קזבלנקה]] ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים ב[[קזבלנקה]]. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב [[שלום איידלמן]] ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]]. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}}. | בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום ב[[מרוקו]], דרך הדפסת [[תניא]] בערבית וכלה במעמדי [[סיום הרמב"ם]] בבית ה[[רמב"ם]] בעיר פאס, ב[[קזבלנקה]] ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים ב[[קזבלנקה]]. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב [[שלום איידלמן]] ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]]. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}}. | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||