עריכת הדף "
יהודה לייב בן זאב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:Judah Leib Ben-Ze'ev.png|ממוזער|250px|דיוקנו של יהודה לייב בן זאב]] '''יהודה לייב בן זאב''' (ה'תקכ"ד - ה'תקע"א) היה ממייסדי הדור הראשון של תנועת ה[[משכילים]], וחיבר ספרי ביאורים ופירושים בנושאי [[חקירה]], [[אמונה]] ו[[דקדוק]]. חלקים נרחבים ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר [[הצמח צדק]] דנים ומתבססים על ביאור שכתב על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]]. ==תולדות חיים== נולד בעיר [[לבוב]] שב[[פולין]] בכ' באב [[תקכ"ד]], להורים שומרי תורה ומצוות. בילדותו קיבל חינוך תורני ולמד תורה ו[[גמרא]], כסדר הלימוד שהיה נהוג בימים ההם. בהיותו בן שלוש-עשרה התחתן ועבר לגור לצד חותנו בעיר [[קרקוב]]. באותם ימים החל לעסוק בלימוד [[דקדוק]] ומדע, והחל להתעניין בקרב חוגי ה[[תנועת ההשכלה|השכלה]]. לאחר שמת [[משה מנדלסון]], ממקימי [[תנועת ההשכלה]], השתקע בן זאב ב[[ברלין]] והתחבר עם המשכילים הראשונים מתלמידיו של מנדלסון. לאחר מספר שנים חזר לביתו ב[[קרקוב]], שם נרדף על ידי היהודים היראים בעיר שהחשיבוהו ל[[אפיקורס]]. מקרקוב העתיק את ביתו לעיר ברסלאו, שם עבד בבית דפוס בו הוציא לאור רבים מחיבוריו. לאחר כעשר שנים שב בחזרה לקרקוב, שם [[גירושין|התגרש]] מזוגתו עקב דעותיו ה[[כפירה|כפרניות]]. בן זאב העתיק את דירתו כעת לעיר [[וינה]], כאשר גם בה עסק בהדפסת ספריו. בכ"ג שבט [[תקע"א]] נפטר בן זאב בגיל 47 שנים בלבד. ==דעותיו והגותו== שיטתו של בן זאב, כרבים מחבריו ה[[משכילים]], היתה להשתמש ב[[לשון הקודש]] לשימושי חול - ובכך 'להנחיל' כביכול את השפה ה[[עברית]] לעם. לצורך כך כתב בן זאב שירים וחיבורים בוטים ומזעזעים ב[[לשון הקודש]] - שאפילו אנשי ה[[השכלה]] נמנעו מלהדפיסם במשך שנים עקב תוכנם. בהיותו בעל כשרון רב כתב ביאורים ופירושים לספרי יסוד רבים או כאלו שלא היו אז בהישג יד (כמו '[[אמונות ודעות]]') וחיבר בעצמו ספרים בשיטת ה[[דקדוק]] (הנחשבים כיום לספרי יסוד בנושא ה[[דקדוק]]) והשתדל רבות בהדפסתם, ובכך להפיץ את שיטות תנועת ה[[השכלה]] לרבים. בחלק מספריו גם הדפיס הקדמה ומבוא מאת המוציא לאור בה התייחס לעיתים לשיטת ה[[השכלה]] או החדיר בדבריו את מסריה. את דעותיו והגותו פרסם מעל גבי כתב העת המשכילי "המאסף" תחת השם "יהודה לייב מקראקא" או ב[[ראשי תיבות]] "יל"ק", כשלאחר מכן עבר להשתמש בשם העט "בן זאב" בו הינו מוכר בתולדות ההיסטוריה. היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא במסכת ברכות{{הערה|ברכות ט, ע"ב.}} - "רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב". ==בתורת רבותינו נשיאנו== למרבה הפלא, על אף היותו מגדולי [[המשכילים]] וממקימי תנועת ה[[השכלה]] בעצמו, חיבוריו הרבים בנושאי דקדוק, [[אמונה]] ו[[חקירה]] התקבלו בקרב תפוצות ישראל וחלקם אף נהיו לאבני דרך ובסיס כפירוש לחיבורים אחרים. ב[[ספר החקירה]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]] וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו. אמנם [[הצמח צדק]] אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי הרס"ג, כשבחצאי עיגול מופיעים דברי ה'חקר דעת'{{הערה|ראה לדוגמה ב[[ספר החקירה]] חלק כ', עמוד 28.}}. אדמו"ר [[הצמח צדק]] מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש לרס"ג" לבד. בהערות וציונים ל[[ספר החקירה]] שנערכו על ידי [[הרבי]], מופיע הציון לפענוח ראשי-התיבות "הח"ד" - '''"כנראה פי' חקר דעת"'''. ==חיבוריו== [[קובץ:חקר דעת ברלין תקמט.jpg|ממוזער|200px|שער הספר '''[[אמונות ודעות]]''' שהודפס על ידי בן זאב עם פירושו '''חקר דעת''', ברלין תקמ"ט]] *'''[https://hebrewbooks.org/38324 חקר דעת]''' - הודפס עם [[אמונות ודעות]], כפירוש סביב. ברלין תקמ"ט. *'''תלמוד לשון עברי''' - ספר [[דקדוק]], עליו מתבססים עד היום ספרי דקדוק רבים. ברסלאו תקנ"ו. *'''[https://hebrewbooks.org/37165 חכמי יון או דברי חכמים]''' - אוסף סיפורים ואגדות מה[[יוון|מיתולוגיה היוונית]] בעיבוד לאידיש ועברית. וילנה תרכ"ד. *'''בית הספר''' - ב' חלקים, חלק א' בשם '''מסילת הלימוד''', חלק ב' בשם '''לימודי מישרים'''. ספר ללימוד קריאה והגיית האותיות לילדים. וינה תקס"ב. *'''[https://hebrewbooks.org/19606 יסודי הדת]''' - עריכה וקיצור של עיקרי היהדות על פי פירושיו של בן זאב לילדים. בזמנו עורר הספר רעש מצד חידושיו: הספר פונה אל הילד הקורא הן בלשון זכר והן בלשון נקבה, ובמצוות שבין אדם למקום נכללו רק אלו המופיעות ב[[תורה שבכתב]] והושמטו המצוות מה[[תורה שבעל פה]]{{הערה|בעמוד השער נכתבה מטרתו של הספר וכוונתו של המחבר - "לחנך בהם נערי ישראל בראשית לימודם", רח"ל.}}. וינה תקע"ה. ועוד חיבורים רבים. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:משכילים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף