עריכת הדף "יהודה ושומרון"

'''יהודה ושומרון''' הוא כינויים של שלושת חבלי [[ארץ ישראל]] - יהודה, שומרון ובנימין - ששוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]].

==מקור השם==

שטחי יהודה ושומרון כוללים את שטחיהם של השבטים [[יהודה]] ו[[בנימין]], שהרכיבו את [[ממלכת יהודה]]. העיר שומרון הייתה בירת ממלכת יהודה מימי המלך עמרי, בנו של המלך אחאב, וממנה נגזר השם 'שומרון' כשם כולל לחבל הארץ שבאיזור העיר.

עם השנים נשמט השם בנימין, והאיזור כולו מכונה יהודה ושומרון.

==היסטוריה==

לאחר מות [[שלמה המלך]], מרדו רוב שבטי ישראל בבנו רחבעם שהומלך במקומו, וממלכת ישראל התפצלה לשניים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

השבטים יהודה ובנימין קיבלו על עצמם את מלכותו של רחבעם, והקימו את ממלכת יהודה שבירתה [[ירושלים]]. עיקר הממלכה הייתה בשטחים המוכרים כיום כשטחי יהודה ושומרון.

בזמן [[בית המקדש השני]] שלטה בשטחו של שבט יהודה הממלכה הפרסית, אך היא הנהיגה במקום שלטון יהודי עצמאי. בזמן הכיבוש [[יוון|היווני]] ב[[ארץ ישראל]], הנהיגו בני יהודה, בראשות מתתיהו כהן גדול, את [[מרד החשמונאים|המרד ביוונים]], שהוביל ל[[נס חנוכה]].

מחורבן בית שני ועד לשנת ה'[[תש"ח]] התקיימו באיזור מספר ישובים יהודיים, ביניהם ב[[חברון]], ובאיזור [[ירושלים]].

===לאחר הקמת מדינת ישראל===

בזמן [[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] שוחררו רוב חלקי [[ארץ ישראל]] מידי הערבים, מלבד יהודה ושומרון וירושלים העתיקה, שנשלטו על ידי ירדן, וחבל עזה שנשלט על ידי מצרים.

ב[[מלחמת ששת הימים]] שוחררו גם שטחים אלו.

==התיישבות יהודית==

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הגבילו ממשלות ישראל בנייה של ישובים יהודיים רק לאזורים מסויימים ביהודה ושומרון. אך לאחר עלייתו של [[מנחם בגין]] לשלטון בשנת ה'[[תשל"ז]], החלה הממשלה לבנות יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.

את עיקר מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימה תנועת גוש אמונים, ונכון לשנת ה'[[תשע"ו]] גרים קרוב ל-800,000 יהודים בשטחי יהודה ושומרון{{הערה|מתוכם כ-400,000 במזרח ירושלים}}.

===יחס הרבי להתיישבות===

הרבי עודד פעמים רבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ואף דחף להרחבתה.

הרבי אמר כי צריכים ליישב את כל שטחי [[ארץ ישראל]], מבלי להתייחס ללחצי אומות העולם, מכיוון שזה נעשה בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא. עם זאת הדגיש הרבי כי בניית היישובים צריכה להיעשות בשקט, כדי לא לגרום להגברת הלחצים. הרבי השווה את הבניה ביהודה ושומרון להקמת הכור הגרעיני, שנבנה ללא הכרזות פומביות, ולכן לא גרר לחצים{{הערה|שיחת ש"פ לך לך ה'תשל"ח}}.

רבים מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון עמדו בקשר רציף עם הרבי.

====התיישבות חב"דית====

בשנת ה'[[תשמ"א]] פנתה חברת הכנסת [[גאולה כהן]] לרבי בבקשה להורות לחסידים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון.

הרבי השיב לה שמכיוון שרוח ההנהגה בארץ ישראל היא של וויתורים ונסיגות, במילא ההתיישבות אינה ברת קיימא, ולכן אינו רוצה להורות כן{{הערה|המכתב התפרסם שבועות ספורים קודם [[תכנית ההתנתקות|גירוש היהודים מגוש קטיף]]}}.

====יישוב חב"די בחברון====

בשנת ה'[[תשכ"ח]] פנה סגן ראש הממשלה [[יגאל אלון]] לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די ב[[חברון]].

הרבי השיב לו כי על אף של[[חב"ד]] יש [[נכסי רבותינו נשיאינו בחברון|נכסים בחברון]], הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך{{הערה|מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי}}.

בהזדמנות אחרת יזם [[אריאל שרון]] הקמת יישוב חב"די בחברון עצמה, סמוך ל[[בית רומנו]], אך הרבי אמר כי אינו רוצה להקים יישוב חב"די בחברון, כיוון שבסופו של דבר יפנו אותם{{הערה|דבר שאכן התממש ב[[הסכמי אוסלו#הסכם וואי|הסכם חברון]] בשנת ה'[[תשנ"ח]].}}.

==שלימות הארץ==
{{ערך מורחב|שלמות הארץ}}

הרבי הדגיש פעמים רבות שזכותנו על שטחי יהודה ושומרון היא בזכות הבטחתו של הקדוש ברוך הוא לאבותינו{{הערה|בראשית י"ב, ז. כ"ו, ג. כ"ח, י"ג.}}, ודחה את הטענות כי מסירתם לידי הערבים תביא לשלום.

הרבי אמר כי מסירת שטחים אלו לידי הערבים תגרום ל[[פיקוח נפש]] של מליוני יהודים, וציטט את ההלכה בסימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך]], ממנה עולה כי אין לתת שטחי גבול לידי אויב.

===הסכם אוסלו===
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}

בשנת ה'[[תשנ"ג]] חתמה ממשלת ישראל בראשות [[יצחק רבין]] על הסכם עם ארגון הטרור אש"ף, ובו הסכימה להקמת אוטונומיה לערביי יהודה ושומרון.

במסגרת ההסכם חולקו שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות:

* '''שטחי A''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
* '''שטחי B''': שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.
* '''שטחי C''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

==פעילות חב"ד==

ביישובים רבים ביהודה ושומרון ישנם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], הפועלים עם האוכלוסייה, ועם חיילי [[צה"ל]] המשרתים באיזור.

בתי חב"ד ביהודה ושומרון מאוגדים תחת איגוד בתי חב"ד ביש"ע.

במעמד הקראת שמות המדינות בבאנקעט [[כינוס השלוחים העולמי]], מוקראים השלוחים ביהודה ושומרון בנפרד, על מנת להזדהות עם ההתיישבות ביהודה ושומרון.

==קהילות חב"ד==

ביהודה ושומרון קיימות מספר קהילות חב"ד:

*[[איתמר]] - באיתמר מספר מוסדות חב"דיים: ישיבה, תלמוד תורה וגנים. בנוסף, נבנה באיתמר דגם של [[770 - מרכז חב"ד העולמי]].

*[[ביתר עילית]] - קהילה המונה כ-800 משפחות, והיא קהילת חב"ד הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. בביתר עילית פועלים גני ילדים, שני תלמודי תורה, שני בתי ספר יסודיים לבנות, תיכון, [[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה]] ומספר בתי כנסת.

*[[יצהר]] - קהילה המונה כ-30 משפחות. במאחז [[מצפה יצהר]] המשתייך ליישוב פועלת [[תומכי תמימים יצהר|ישיבת תומכי תמימים]]. בנוסף, פועלת ביישוב ישיבת עוד יוסף חי בראשות הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], המתנהלת ברוח חסידית.

*עמנואל - קהילה המונה כ-100 משפחות. בעמנואל פועלים גני ילדים, תלמוד תורה, בית ספר בנות ו[[תומכי תמימים עמנואל|ישיבה]].

===חב"ד עילית===
{{ערך מורחב|חב"ד עילית}}

בשנת ה'[[תשנ"ו]] יזמה [[צעירי אגודת חב"ד]], בתמיכת הממשלה, הקמת יישוב חב"די בשומרון, בסמוך ליישוב עלי זהב, תחת השם [[חב"ד עילית]].

את העיר תכננה חברת הרי זהב, והקמתה החלה בשנת ה'[[תשנ"ט]].

בעקבות פריצתה של האינטיפאדה השנייה בשנת ה'[[תשס"א]], נטשה צעירי אגודת חב"ד את הפרוייקט. שלדי הבתים שנבנו משמשים כיום כמחנה אימונים של [[צה"ל]].

==ראו גם==

* [[שלימות הארץ]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=133&article=766‏| סקירה על יחס הרבי ליהודה ושומרון] {{חב"ד בישראל}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_10.html העיתונים מצטטים את הרבי: 'להתנחל ולא להרגיז']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארץ ישראל]]