עריכת הדף "
יהודה בן תימא
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמה{{הערה|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה',{{הערה|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' ה[[קבלה|מקובל]] וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערה|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', ייתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר{{הערה|עי' להלן.}}. נאמר בגמרא [[חגיגה]]{{הערה|הנזכרת לעיל הערה 1.}} שהיה שונה שש מאות סדרי [[משנה]], ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]]. ה[[תנא]] רבי [[יוחנן בן דהבאי]] מוסר משמו ב[[סנהדרין]]{{הערה|ד', עמוד ב'.}}, ויוחנן עצמו חי בדורו של [[רבי חנינא בן גמליאל]] דודו של [[רבי יהודה הנשיא]]. אך אין לקבוע בוודאות שרבי יוחנן ראה את רבי יהודה, ואמר משמו, שמזה יוצא שחי בדורו של [[רבי יהודה]], כי, יכול להיות שיוחנן רק שמע את אמרה זאת משמו, ובאמת, יהודה חי זמן רב לפניו. [[דון יצחק אברבנאל]] מונהו בדור האחד עשר לחכמי המשנה, ועוד מוסיף וכותב שם שיהודה בן תימא - הוא [[רבי יהודה בן דמא]] המוזכר בקהלת רבה{{הערה|ז.}} כאחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. הקדימו [[הרשב"ץ]]{{הערה|מגן אבות ה, כ.}} שכותב זאת בשם יש אומרים, והוסיף שהיה מעשרת הרוגי מלכות, דעה המאששת את טענת ה'יש אומרים' ורבי יצחק אבארבאנאל שהוא ר' יהודה בן דמא, שהיה מעשרת הרוגי מלכות. עוד מוסיף שם [[הרשב"ץ]] חידוש ואומר שיהודה בן תימא, הוא בן אחותו של [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המוזכר ב[[תלמוד]]. אך לפי זה, ניתן להסיק ש[[הרשב"ץ]] עצמו אינו סובר שהי' מעשרת הרוגי מלכות, כי אחיינו של ר' ישמעאל, נסתלק ממחלה כמובא בפירוש בגמרא. == אמרותיו == יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה [[בית המקדש]] במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך{{הערה|אבות פרק ה', משנה כ'.}}. המילים הפותחות את הטור [[שולחן ערוך]] הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן. ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי על הפסוק "כי עם [[קשה עורף]] הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" לעם ישראל בפסוק זה הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר. == ציונו הק' == לגבי מקום ציונו הק', אין עוררין שהמקום המצויין כיום בראש גבעת דלתון, הינו מוטעה ואין לזה שום מקור מוסמך. כל הדעות מצביעים על מקום מנוחתו בעלמה, וכל נוסע תיאר אותו כמיטב יכולתו. בתקופה האחרונה אותר מקום הציון הק' על ידי ר' [[ישראל מאיר גבאי]] יושב ראש אגודת 'אהלי צדיקים', והוקם עליו ציון משרידי גלי האבנים שנשארו מהאוהל ההרוס. לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי [[אלעזר בן ערך]]. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שה[[אור החיים]] יהיה המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם.. אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו הייתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה. {{הערות שוליים}} {{תנאים}} [[קטגוריה:תנאים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:*
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תנאים
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף