עריכת הדף "ידבר שלום (ספר)"

[[קובץ:Scan_20131201.png|200px|ממוזער|שמאל|הספר ידבר שלום חלק א']] 
הספר '''ידבר שלום''' (ב' כרכים) נכתב על ידי הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] ועוסק בחידושים פילפולים וביאורים ב[[רמב"ם]] כשבמקומות רבים משיג הרב וולפא על ה"חידושים" ב[[רמב"ם]] שבספר 'אבי עזרי'.

==תוכן הספר==
הספר עוסק בחידושים פילפולים וביאורים בכל חלקי ה[[רמב"ם]], הן בספר הי"ד החזקה והן על היוצא מהם בקשר לסוגיות ה[[ש"ס]]. לאורך הספר מביא והרב וולפא את ה'חידושים' ב[[רמב"ם]] שבספר 'אבי עזרי' ופורכם מכול וכול. עיתויו של הוצאת הספר היה באותן שנים שמחבר ספר ה'אבי עזרי' נלחם ועורר שנאה בקרב שומעי לקחו כנגד חסידות חב"ד והרבי. חיבורו של הרב וולפא מערער בעיני ציבור הקוראים את "למדנותו" של בעל ה'אבי עזרי'{{הערה|מבחינה זו היווה הספר המשך לספר 'קובץ הערות על ספר אבי עזרי' שהוציא הרב [[אריה לייב קפלן]] בשנת תשמ"ב}}. הספר הסובב סביב דברי הרמב"ם ב[[י"ד החזקה]] נכתב גם בקשר ל[[תקנת הרמב"ם]].

הספר מכיל שני כרכים כשהחלק הראשון יצא לאור בחודש [[ניסן]] [[תשמ"ז]] והחלק השני בשנת [[תנש"א]]. 

שני קונטרסים עבי כרס נדפסו במהלך שנת [[תשמ"ח]] בשם קונטרס בסוגיית 'רודף ובא במחתרת' (טבת) וקונטרס בסוגיית 'ובערת הרע מקרבך' (ניסן). חוברות אלו הופצו כתדפיס מחלק ב' של ידבר שלום אולם בפועל הן לא נכללו בחלק השני.

על הספר ותדפיסיו נתנו את הסכמותיהם גדולי הרבנים מכל חוגי היהדות החרדית: הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[פנחס מנחם אלתר]] - לימים האדמו"ר מגור, הרב משה הלברשטאם והרב [[יצחק יעקב וייס]] מ[[העדה החרדית]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[אהרן סולובייצ'יק]], הרב [[מנשה קליין]], הרב [[ישראל מאיר לאו]], הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]], הרב [[שמחה אלברג]], הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]], הרב [[ישראל גרוסמן]], הרב יחזקאל ראטה, הרב [[משה שטרן]] והרב דוד ליפשיץ.

הוצאת הספר עוררה רעש גדול בקרב הציבור החרדי והדתי בארץ הקודש, ופורסמה אף בעיתונות הכללית {{הערה|ראו למשל בידיעה של מנחם רהט ואריה בנדר, שפורסמה ב"מעריב", ל' ניסן תשמ"ז, 29.4.87, עמ' 6, באתר "עיתונות יהודית היסטורית".}} ובציבור הרחב.

==התייחסות הרבי==
עם היות שהספר יצא לאור כיוזמה אישית של הרב וולפא, ובתחילה הרבי אף הביע הסתייגות מהסגנון בו הותוותה ומסר את עצם ההחלטה על ההוצאה לאור לרבני חב"ד ועל אחריותם, בהמשך זכה הרב וולפא לעידודים שונים בקשר לספר:

ב[[ט' אב]] [[תשמ"ו]], טרם ה[[הוצאה לאור]] של החלק הראשון, כתב הרבי לרב וולפא אודות הספר שאם ישמיט מהספר לגמרי את כל החלק של רגשי הנפש שלו והביטויים הקשים, יתייעץ ברבני חב"ד וימסור את ההחלטה אודות ה[[הוצאה לאור]] אליהם ועל אחריותם. הרבי הסביר שלולי זאת הספר יכריח את תלמידי ישיבתו (בהווה או בעבר) של מחבר ספר ה'אבי עזרי' (ואת המתפרנסים על ידה) - ואפילו מ'הפוסחים על שני הסעיפים' - לעמוד לימין הנ"ל ולתקוף את הפוגעים בכבודו ו(על פי הנהגתם בעבר) יכללו במלחמה זו גם מלחמה ב[[הפצת המעיינות]] ולימודם. חיסרון נוסף שייצא - אם לא יושמטו רגשי הנפש והביטויים הקשים, שהספר עצמו יספק ראיה למי שייווכח בקושיה ב'אבי עזרי' שמופיעה בספר - שזו קושיה הבאה מקינטור ומרצון להילחם אישית במחבר כמוכח מהביטויים הנ"ל.{{הערה|ראו את המענה במלואו ובלשונו בקובץ 'נלכה באורחותיו' (תשנ"ו) ע' 220 (אלא ששם נכתב בטעות שהמענה בקשר לח"ב, ולא היא, אלא כבפנים.)}}. 

אולם כשבוע אח"כ, בי"ז אב, אמר הרבי בעל-פה למזכיר לומר לרב וולפא שלאחר שיוציא את הביטויים החריפים כדאי כן להדפיס את הספר. בהושענא רבא תשמ"ז כשעבר הרב וולפא לקבל 'לעקאח' פנה אליו הרבי ושאל בתמיהה בחיוך רחב: "מה עם הספר שרצית להדפיס?". הוא ענה שבינתיים התווספו לספר כמה סימנים נוספים והוא ישלח אותם לרבי, והרבי הגיב בחיוך: '''אליי''' תשלח את זה? האם '''עבורי''' אתה עושה את זה? '''הם''' צריכים את זה"... לאחר כמה ימים שוב כתב הרבי לרב וולפא: "הספר (אבל בסגנון '''המדובר''')?" וכדי להדגים באיזה סגנון רצונו הקדוש - הגיה הרבי את אחד הפרקים, והשמיט ביטויים מסויימים. לאחרי כל עידודים אלו נדפס הספר ועורר רעש גדול.

כשהיו שביקשו מהמחבר להסיר את הסכמתם מהספר מסיבות פוליטיות לאחרי ההדפסה, נשאל על כך הרבי ע"י המזכיר [[בנימין קליין]] בעת שהסיע את הרבי במכונית, והרבי השיבו שאם יש להם תשובות על הקושיות המוצגות בספר הם מוזמנים לפרסמם{{הערה|מפי בן משפחתו של הרב וולפא.}}.

ב[[חלוקת דולרים]] של [[ד' אייר]] [[תשמ"ז]] כשעבר הרב וולפא נתן לו הרבי דולר נוסף עבור ספרו שהדפיס לאחרונה ("וידבר שלום"), ואחרי לכתו קרא לו שוב הרבי ונתן לו עוד דולר עבור חלק ב' שיוציא לאור{{הערה|יומן התמים יחיאל מאיר הרשקוביץ.}}.

לפני [[ט"ו שבט]] [[תשמ"ח]] מסר הרב וולפא לרבי את הקונטרס "רודף ובא במחתרת" ובהתוועדות [[ט"ו שבט]] דיבר הרבי אודות אלו שאינם מדפיסים חידושי תורה של עצמם ותמורת זאת פועלים כדי שיהודי אחר לא ידפיס את חידושיו ומשתמשים ב'ידיים ידי עשיו' ובשימוש בתוארי זלזול לשם מניעת הדפסתם ומכירתם, ומכך שבזה הם מתעסקים מוכח שאין להם מה לענות ולהשיב לגופם של דברים. מהקשר הדברים ועיתויים הובן שכוונת הרבי היא לספר זה של הרב וולפא (ולהתנגדות כלפיו בחוגי ה"מתנגדים") שאף נכח באותה תקופה ובאותה התוועדות ב-770.
 
בתשרי תשמ"ט כתב הרבי לרב וולפא בקשר להמשך הדפסת ספריו אלו: "להמשיך בזה ככתבי מאז בסגנון דתלמידי חכמים דארץ הקודש, אפילו עם המנגד בבבל (במחשכים)". בחודש [[שבט]] [[תש"נ]] כתב הרב וולפא לרבי שיש לו כתבים מוכנים לחלק ב' של הספר אבל אין לו מנוחת הנפש להכינם לדפוס, ועל כך השיב הרבי: {{ציטוטון|כבר ניתן לו מזמן רב [מנוחת הנפש] וכמו שנאמר "מאויבי (דחב"ד) תחכמני" - שאין להם מנוחה וק"ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענה קמג}}.

==שם הספר==
שם הספר ידבר שלום ניתן מכמה סיבות{{הערה|המבוא לספר כרך א'}}:

*על הפסוק "כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו" מפרק פ"ה ב[[תהלים]], הפרק תהלים שאמר הרבי בשנת [[תשמ"ז]].

*על שם המחבר הרב שלום דובער וולפא.

*כי כל ענינו של הספר להרבות שלום בעולם (שהרי זו [[מחלוקת]] לשם שמים).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]