עריכת הדף "יגיעה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יגיעה''' | '''יגיעה''' היא דרך מוכרחת ב[[עבודת השם]], כשהאדם נדרש לא רק לעשות את המוטל עליו, אלא שזה יבוא על ידי יגיעה דווקא, להתאמץ יותר מרגילותו הטבעית, ולהתמיד ביגיעה דווקא. | ||
==במקורות חז"ל== | ==במקורות חז"ל== | ||
חז"ל קבעו בגמרא, שבכל מה שנוגע לעבודת השם {{ציטוטון|אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן'. 'לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן'. 'יגעתי ומצאתי - תאמן'}}{{הערה|מגילה ו, ב.}}. זאת בשונה ממה שקשור לעניני מסחר ומשא ומתן - שההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא וכמה שאדם יתאמץ - זה לא בהכרח ישפיע על הצלחתו{{הערה|כך גם בנוגע ל'''זכירת''' הלימוד הדבר תלוי בסייעתא דשמיא.}}{{הערה|1=ואדרבה, בעניני העולם היגיעה רק מקלקלת יותר, כפי ביאור אדמו"ר הצמח צדק על אדם שלובש לבושים ארוכים יותר מכפי צרכו. סהמ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ג (דרמ"צ קז, ב). וראה לקו"ת תצא לז, רע"ג. וראה גם אגרות קודש חלק י"ד סוף עמוד שה ואילך). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/13/146.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז].}}. | חז"ל קבעו בגמרא, שבכל מה שנוגע לעבודת השם {{ציטוטון|אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן'. 'לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן'. 'יגעתי ומצאתי - תאמן'}}{{הערה|מגילה ו, ב.}}. זאת בשונה ממה שקשור לעניני מסחר ומשא ומתן - שההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא וכמה שאדם יתאמץ - זה לא בהכרח ישפיע על הצלחתו{{הערה|כך גם בנוגע ל'''זכירת''' הלימוד הדבר תלוי בסייעתא דשמיא.}}{{הערה|1=ואדרבה, בעניני העולם היגיעה רק מקלקלת יותר, כפי ביאור אדמו"ר הצמח צדק על אדם שלובש לבושים ארוכים יותר מכפי צרכו. סהמ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ג (דרמ"צ קז, ב). וראה לקו"ת תצא לז, רע"ג. וראה גם אגרות קודש חלק י"ד סוף עמוד שה ואילך). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/13/146.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז].}}. | ||
| שורה 27: | שורה 23: | ||
יגיעה זו הנדרשת על פי חסידות, כוונתה ליגיעה שלימה, ואדם שמתייגע מעט אך לא ברמה הנדרשת ממנו - אין זה נקרא יגיעה כלל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/34/309.htm שיחת י' שבט תשי"ג].}}, ולאחר ששינוי הרגילות הפכה אצלו להרגל, צריך הוא להתייגע יותר גם בערך ליגיעה שקודם לכן ולהמשיך להילחם ולהתייגע, וזהו העיקר אצל חסידים, שאין אצלם עבודה 'בדרך ממילא'{{הערה|שם=שואבה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/63.htm שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, בית השואבה תשי"ד].}}. | יגיעה זו הנדרשת על פי חסידות, כוונתה ליגיעה שלימה, ואדם שמתייגע מעט אך לא ברמה הנדרשת ממנו - אין זה נקרא יגיעה כלל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/34/309.htm שיחת י' שבט תשי"ג].}}, ולאחר ששינוי הרגילות הפכה אצלו להרגל, צריך הוא להתייגע יותר גם בערך ליגיעה שקודם לכן ולהמשיך להילחם ולהתייגע, וזהו העיקר אצל חסידים, שאין אצלם עבודה 'בדרך ממילא'{{הערה|שם=שואבה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/63.htm שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, בית השואבה תשי"ד].}}. | ||
===חשיבות היגיעה=== | ===חשיבות היגיעה=== | ||
{{ציטוט צף|החילוק בין עובר לנולד הוא – שעובר, אף שאוכל ושותה, הרי זה ממה שאמו אוכלת ושותה, ואין זה בירורים משלו, כי אם מה שהכינו | {{ציטוט צף|החילוק בין עובר לנולד הוא – שעובר, אף שאוכל ושותה, הרי זה ממה שאמו אוכלת ושותה, ואין זה בירורים משלו, כי אם מה שהכינו עבורו36. ובשעה שנולד, אזי מתחיל ענין העבודה, בירור ויגיעה בכח עצמו, שזוהי מעלה נפלאה ביותר, שלכן הי' כל ענין ירידת הנשמה למטה, כדי שתהי' עבודה בכח עצמו|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב]}} | ||
במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו | במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו זו בחילוק בין אופן הקריאה בשאר חוגי החסידים 'צדיק באמונתו יחיה', שמחיה את המקושרים אליו ואינם צריכים להתייגע בכח עצמם, לעומת חסידות חב"ד שקוראים זאת בניקוד 'צדיק באמונתו יחיה', ואילו החסיד לא יכול להסתפק בכך שהרבי מחיה אותו ומבעיר בו את ההתקשרות האלוקית, אלא עליו לעבוד לעורר אותה בעצמו, 'עבודה בכח עצמו' (ועבודה שמגיעה מצד [[אתערותא דלעילא]] מכונה בשם 'שקר'{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969392/jewish/-.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז, סעיף י"ט].}}, וזוהי תכלית ירידת הנשמה למטה, שהאדם יתייגע ויעבוד בכח עצמו דווקא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב].}}. | ||
נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}. | נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}. | ||
הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו].}}. | |||
הרבי ביאר במספר הזדמנויות שבמידה ואדם זוכה להצלחה בעניני עבודת השם ובלימוד התורה גם ללא יגיעה, צריך הוא להוסיף מאמץ ולהשתדל שהדבר יבוא ביגיעה דווקא, ושהיגיעה תתבטא אף בגשמיות{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/3/49.htm שיחת חג הפורים תשי"ב].}}, ולא להסתפק בהצלחה הבאה לו שלא על ידי יגיעה. על האדם להתייגע ולהשתדל, ולא להתפלל שיצליח בלי יגיעה, ורק בצד הטומאה הדברים מגיעים בלא יגיעה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3266.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רסו | |||
בדומה לכך ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ברכת שהחיינו]] שמברכים בשמחת תורה על התורה, המילה 'והגיענו' הוא גם מלשון 'יגיעה', שכאשר אדם מרגיש את החשיבות והתענוג שבדבר, הוא מתייגע בו ומתאמץ בו יותר מיכולתו הרגילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-1/125/index.htm על פי ביאור הרבי בשיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז].}}, ודווקא כאשר אדם מתאמץ ככל יכולתו, כמה שיכול להתייגע - זוכה הוא שישפיעו לו מלמעלה ענינים שלא בערך ליגיעתו, באופן של 'מתנה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/27/168.htm שבת פרשת שלח מברכים החודש תמוז תשי"א], [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/21/182.htm?q=%D7%9E%D7%99%D7%9D שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג], ועוד.}}. | בדומה לכך ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ברכת שהחיינו]] שמברכים בשמחת תורה על התורה, המילה 'והגיענו' הוא גם מלשון 'יגיעה', שכאשר אדם מרגיש את החשיבות והתענוג שבדבר, הוא מתייגע בו ומתאמץ בו יותר מיכולתו הרגילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-1/125/index.htm על פי ביאור הרבי בשיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז].}}, ודווקא כאשר אדם מתאמץ ככל יכולתו, כמה שיכול להתייגע - זוכה הוא שישפיעו לו מלמעלה ענינים שלא בערך ליגיעתו, באופן של 'מתנה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/27/168.htm שבת פרשת שלח מברכים החודש תמוז תשי"א], [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/21/182.htm?q=%D7%9E%D7%99%D7%9D שבת פרשת מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג], ועוד.}}. | ||
===עצות והדרכות=== | ===עצות והדרכות=== | ||
על האדם להתבונן, שהיגיעה נדרשת לא רק בעבודת השם אלא גם בכל עניני הבריאה שבשביל להצליח בהם דרושה יגיעה, וההשקעה כדאית כיון שבאמצעות היגיעה המועטה שמתייגע כעת - יקבל מכך תועלת שתימשך שנים ארוכות קדימה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4737.htm | על האדם להתבונן, שהיגיעה נדרשת לא רק בעבודת השם אלא גם בכל עניני הבריאה שבשביל להצליח בהם דרושה יגיעה, וההשקעה כדאית כיון שבאמצעות היגיעה המועטה שמתייגע כעת - יקבל מכך תועלת שתימשך שנים ארוכות קדימה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4737.htm גרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תשל"ז].}}. | ||
חשבתי על הכיוון של פרק ט"ו בתניא (אולי גם ל'), אגרת הקודש סי' יב. אבל אני בטוח שזה רק קצה הקרחון, ואפשר יהיה לשרטט את מפת הערך רק אחר עבודת מחקר על הנושא בחסידות כולה, שאין הזמ"ג, ולכן איני יודע לפרט ברמת כותרות, ועל כך שאלתי ובקשתי... -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 15:55, י' באב ה'תשפ"א | |||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | *'''[https://abc770.org/article_node_2899/ פניני התניא פרק ט"ו]''' | ||
*''' | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת השם]] | [[קטגוריה:עבודת השם]] | ||