עריכת הדף "י"ט כסלו - חג הגאולה"

{{לשכתב|נדרשת עריכה כללית ליצירת ערך בשפה אנציקלופדית, ובסגנון אחיד}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג הגאולה|אחר=תאריך י"ט כסלו|ראו=[[י"ט בכסלו]]}}
[[קובץ:יט כסליו 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור: [[אדמו"ר הזקן]] בדרכו אל המאסר]]
[[קובץ:אייקון ימי חבד.png|ממוזער|250px]]
'''חג הגאולה''' (מכונה גם: '''ראש השנה לחסידות''' ו'''חג החגים'''{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ז' עמוד ל. הקדמת '[[לוח היום יום|היום יום]]'. נתבאר ב[[לקוטי שיחות|לקו"ש]] ח"ה עמ' 436, חכ"ה עמ' 385.}}) הוא מועד חסידי מרכזי המצוין מדי שנה בתאריכים [[י"ט בכסלו]] ו-[[כ' בכסלו]]. היום מציין את שחרורו של מייסד חסידות חב"ד, רבי '''[[שניאור זלמן מלאדי]]''' (אדמו"ר הזקן), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] בשנת [[ה'תקנ"ט]] (1798). יום זה מסמל שלב חשוב בתנועת החסידות ובגילוי [[תורת החסידות]], ובו חל גם [[יום הילולא|יום ההילולא]] של ה[[מגיד ממזריטש]] (בשנת [[תקל"ג]]).

==רקע==
==מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן==
{{ערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן}}
על רקע ה[[התנגדות לחסידות]], הלשינו מספר [[מתנגדים]] לשלטון הצאר כי אדמו"ר הזקן הוא מורד במלוכה, ומסייע לאימפריה העוֹתְ'מָאנִית על ידי שליחת כספים ל[[ארץ ישראל]] שהייתה אז תחת שלטון העות'מנים. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שאדמו"ר הזקן יזם איסוף כספי [[צדקה]] ושליחתם ליהודים ב[[ארץ ישראל]] ול[[חסידים]] שעלו אליה. 

אדמו"ר הזקן נעצר ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] והובל במרכבה שחורה המיועדת למורדים במלכות למאסר ב[[פטרבורג]]. לאחר 53 ימים (כנגד נ"ג פרקי ספר ה[[תניא]]) שבהם נחקר והשיב לחוקריו בחכמה, שוחרר האדמו"ר ב[[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]]. בעת שהתבשר על שחרורו, קרא בתהילים את הפסוק "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי".

אדמו"ר הזקן נאסר שוב לאחר כשנתיים (בשנת [[תקס"א]]), בעקבות תלונה שהגיע מקהילת [[פינסק]] ובה דווח לשלטונות כי [[תורת החסידות]] מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה ב[[חג החנוכה]]. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך ל[[חנוכה]] בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

=== כינויים ומעלות ===
====ראש השנה לחסידות====
{{ערך מורחב|ראש השנה לחסידות}}
[[קובץ:ראש השנה לדא"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|האגרת שבה מכתיר [[אדמו"ר הרש"ב]] את י"ט כסלו כ"ראש השנה לחסידות" בגוף יד כתב קודשו]]

הביטוי "ראש השנה לחסידות" נטבע על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] באיגרת מפורסמת ששיגר לקראת י"ט בכסלו שנת [[תרס"ב]]{{הערה|1=צילום האיגרת וסיפורה התפרסם במבוא ל[[קונטרס ומעין מבית ה']], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15688&st=&pgnum=19 בעמוד 17]''', והיא נדפסה גם '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43302&st=&pgnum=14&hilite בתחילת]''' [[לוח היום יום]].}}. באיגרת זו נכתב: "היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] [=כינוי לתורת החסידות], אשר הנחילנו אבותינו הקדושים... והיא-היא תורת ה[[בעל שם טוב|בעש"ט]]"{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518.}}. [[הרבי]] ביאר שמכיוון שעניינו של היום הוא גילוי תורת החסידות, שהוא גילוי למעלה מהגבלות [[זמן]] ו[[רוחות העולם|מקום]], ניתן לחגוג אותו מדי שנה בבחינת "מעלין בקודש" כאילו היה זה עתה{{הערה|1=[[תורת מנחם - התוועדויות]] תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59225&st=&pgnum=65 607].}}. 

בחסידות מבואר כי כשם שב[[ראש השנה]] הכללי ניתנת החיות לכל השנה, כך בי"ט בכסלו נפתחים במרום אוצרות השפע והברכה של פנימיות התורה{{דרוש מקור|הדברים התפרסמו באתר צא"ח ועוד, ונכתב בשם אגרת אדמו"ר הרש"ב. יש למצוא מקור מדוייק}}. 

ב[[משנה]] מצויינים ארבעה ראשי שנים, המוכרים מביניהם הם "[[ראש השנה]] לשנים וליובלות", ב[[א' בתשרי]], ו"ראש השנה לאילנות" ב[[ט"ו בשבט]]. ראש השנה לחסידות הינו ראש השנה נוסף, בו גם חוגגים כל בית ישראל את גילוי תורת החסידות, ב[[התוועדות|התוועדויות]] ובהוספה בלימוד [[תורת החסידות]] ובלימוד [[תורת הנגלה]], כפי שאכן נהוג לקיים '[[חלוקת הש"ס]]' ביום זה, חלוקה המתבצעת על ידי ארגון "[[מחנה ישראל]]".

====מתן תורה של פנימיות התורה====
[[כסלו]], החודש השלישי מחודשי ה[[חורף]], הוא כנגד וקשור עם חודש סיון, החודש השלישי של חודשי ה[[קיץ]]. שלישי הרי הוא קשור עם מתן-תורה: חודש סיון{{הערה|המכונה בגמרא (שבת כא ע"א) בארמית ירחא תליתאי - החודש השלישי}} הוא הזמן של מתן תורה, גילוי תורת הנגלה, וחודש כסלו (השלישי בחורף) הוא הזמן של גילוי פנימיות התורה{{הערה|משיחות ש"פ ויצא, ט' כסלו, תשנ"ב}}. יום זה נקרא גם 'מתן תורה' של פנימיות התורה{{הערה|1=שיחת י"ט כסלו (ליל ב') תרפ"ט. לקוטי לוי"צ אג"ק ע' רה. ע'[[ספר השיחות (חב"ד)|ספר השיחות]] תשנ"ב חלק ב' עמ' 483.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב על יום זה את הדברים הבאים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}
====על הניסים====
ר' [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]] בספרו [[שמועות וסיפורים]] כותב: שבסעודת י"ט כסלו במחיצת הרבי הרש"ב, זימן [[הרבי הריי"צ]], ואמר בקול "'''ועל הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה'''".

==מנהגי היום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בכפר חב"ד, ב[[תש"ע]]]]
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}


ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

=== התוועדויות ===
נהוג [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בי"ט כסלו, ולקבל החלטות טובות לקבוע שיעור ברבים ב[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]], ולחזק את [[דרכי החסידים]] באהבת רעים. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב (סעיף י"ד)}}.

על פי הוראת [[הרבי]], עורכים אלפי [[חסידי חב"ד]] שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת [[רבינו הזקן]]. ישנם עשרות מכתבים והתבטאויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת התוועדויות. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא שמי "שישמח בשמחתי - אוציאנו מן המצר אל המרחב", נוסח שני: "מן הגשם אל הרוח", נוסח שלישי: "מן הגיהינום"{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 315.}}.

[[הרבי]] ביאר ב[[י"ט כסלו]] בשנת [[תשד"מ]]{{הערה|תורת-מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607}} אודות חגיגות י"ט כסלו:
{{ציטוט|תוכן=כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?!
והמענה לזה - בפשטות:
י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה.
ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.|מרכאות=לא}}
בהזדמנות אחרת{{הערה|י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84}} ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים החל מהפעם הראשונה, כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות י"ט כסלו של עכשיו.

כאשר היה ד"ר אחד (ד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד) שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, כתב לו הרבי (בשנת [[תשל"ט]]):
{{ציטוט|תוכן=שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" -|מרכאות=לא|מקור='מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128}}

בין מאות ההתוועדויות הנערכות על ידי מוסדות ובתי חב"ד בישראל בולטת ההתוועדות הנערכת ב[[כפר חב"ד]] מדי שנה, אליה מגיעים רבבות אורחים ואישי ציבור{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/1277272/ קליפ סיכום עוצמתי של התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד, תשפ"ו]}}, הרבי היה שולח מברק מיוחד עבור החגיגה. בנוסף מתקיימת מידי שנה בי"ט כסלו ובימים הסמוכים סדרת [[אירועי צמאה]] בבנייני האומה, הכוללים מופעי ענק של ניגונים חסידיים, כנסים התוועדויות, ויריד ספרי יהדות וחסידות{{הערה|[https://chabad.info/news/1276275 אירועי "צמאה": שיא של התעלות ביום חג הגאולה י"ט בכסלו], תשפ"ו}}.

=== אי אמירת תחנון ===
ביום זה אין אומרים [[תחנון]].

הרבי מסביר ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/1989&search=תחנון כרך ז']}} מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כ[[שבת קודש]] שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.

אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים{{הערה|1=וכמו שאיתא בלבוש אורח חיים סימן קל"א, ובעטרת זקנים שם ס"ק ג', ומובא במ"ב שם ס"ק כ'}}, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.

=== איחול 'לשנה טובה'===
ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל [[ראש השנה]]: "לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ובדרכי החסידות תכתב ותחתם" בלשון יחיד דווקא. בביטוי זה משתמש גם [[הרבי]] במכתביו לקראת יום זה.

=== חלוקת הש"ס ===
{{ערך מורחב|חלוקת הש"ס}}
[[קובץ:חלוקת השס הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום פתק עליו רשם [[הרבי]] את המסכת שלקח בחלוקת ה[[ש"ס]] בשנת [[תשמ"ט]]]]
בי"ט בכסלו נוהגים לערוך את [[חלוקת הש"ס]]: כל אחד מבני הקהילה, או קבוצת חסידים המתאגדת לצורך זה, לוקח על עצמו ללמוד מסכת [[תלמוד|מהש"ס]] במשך השנה הקרובה. בשנים עברו שונה מועד חלוקת הש"ס ליום [[כ"ד טבת]] מפני חוסר הזמן ביום י"ט כסלו{{הערה|ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]] נכתב: ב[[ליובאוויטש]], משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.}}. הרבי החזיר את מועד חלוקת הש"ס ליום י"ט כסלו והיה משתתף בחלוקה בעצמו במהלך ה[[התוועדות]].

הרבי אמר כי: {{ציטוטון|מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפני עצמו בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל"{{הערה|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.}}}}.

=== "שווארצע קאשע" ===
ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "[[שווארצע קאשע]]" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו{{הערה|מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.}}.

===השתתפות גדולי ישראל בחגיגות===
גדולי ישראל רבים השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם{{הערה|ראה בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק}}.
הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח{{הערה|'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70}}:
{{ציטוט|תוכן=שלום וברכה!
בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.

ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.
|מרכאות=לא}}

מברק שהרבי שלח למר [[זלמן שזר]]{{הערה| התפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 917, עמ' 88}}:

{{ציטוט|תוכן=
בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר ([[הרש"ב]]) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'. הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי גוט יום טוב לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו בכבוד ובהוקרה

נ"ב

הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה] התקשרו מכאן עם [[כפר חב"ד]] טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי (=משקה?) שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד ה[[נגלה]] נוסף על ה[[מאמר חסידות]], ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.
|מרכאות=לא}}

==מבצע י"ט כסלו==
{{להשלים|פסקה}}
בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב [[תשמ"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599}} חזר הרבי מספר פעמים על הביטוי "מבצע י"ט כסלו", ועורר על לימוד פנימיות התורה, על הפצת תורת החסידות, ועל נתינת [[צדקה]] (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* ימי חב"ד בתאריך [[י"ט בכסלו#ימי חב"ד|י"ט בכסלו]]:
*[[ראש השנה לחסידות]]
*[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אשר פרקש]], '''יוקבע למועד תמידי''', חגיגת חג הגאולה י"ט כסלו במחיצת רבותינו נשיאינו לאורך הדורות, קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/23-11-2020-12-40-17-יט-כסלו-קריאה.pdf?&~nfopt(fileDistorted=23022503086207924) ליקוטי שיחות - י"ט כסלו]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/19_kislev לקוטי שיחות מועדים - חג הגאולה י"ט כסלו] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב שלמה כץ, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה], באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות] - קובץ י"ט כסלו [[תשע"ב]] {{PDF}}
* הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], עיתון בשבע, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78934 מגילת י"ט כסלו עם הגהות בכתי"ק ● מיוחד] {{אינפו}}
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/מגילת-יט-כסלו פרשת י"ט כסלו]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view מאמרי י"ט כסלו]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 24
*[https://col.org.il/news/134876 כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעים{{col}}]
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/12/5df5507730f5c_1576358007.pdf מיוחד: 'ליקוט מפתח ותוכן' לכל תורת רבינו בענייני י"ט כסלו | להורדה{{PDF}}{{col}}]
*[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/17379.htm י"ט כסלו • "התוועדות הקודש" בי"ט כסלו תשנ"ג] באתר {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב יטא]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]