עריכת הדף "י"א בניסן"

{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.

==ימי חב"ד==
===אירועים===
*'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].'''
*[[תש"א]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.
*[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.
*[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.
*תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].
*[[תשל"ח]] – חנוכת בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)]], נשלחה הזמנה לרבי. הרבי שלח [[כתר של ספר תורה|כתר תורה]] ודולרים לממונים, ומברק מיוחד לחוגגים.
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ד]] – אברכים [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חילקו]] בשם הרבי את ספר התניא מהדורת האלף, הכולל את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז, בצירוף דולר.
*[[תשמ"ה]] – הפעם האחרונה לעת עתה שהרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] ביום זה. [[סיום הרמב"ם]] הראשון.
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].
*[[תשמ"ז]] – יצא לאור הכרך הראשון של [[אגרות-קודש]]. 
*[[תשמ"ט]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] ללא הודעה מוקדמת את קונטרס "אהבת ישראל" בצירוף דולר, לכאו"א שעבר את גיל הבר מצוה. לאחר שאזלו הקונטרסים המעטים שהיו, המשיך לחלק לכל אחד שלושה שטרות דולר. 
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]] בביתו שברחוב בפרזידנט.

===[[יום הולדת|נולדו]]===
*'''[[תרס"ב]] – [[הרבי]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].'''
*[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].
*[[תש"ט]] – ר' [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".
*[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*[[תשל"ד]] - נולד [[משה הורביץ]], הגבאי בבית הכנסת בית מנחם.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ד]] – [[התמים]] [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].

==ציון היום==
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.

בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].

החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.

ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].

ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).

החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].

לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,
 [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].

לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/29.htm חלק מהברכות באתר ספריית ליובאוויטש]}}. הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] ו[[שבועון בית משיח]].

כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים מיוחדים]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה המנהג היה לקחת מנגינה קיימת של ניגון חב"די ולהתאים למילים, החל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).

כהכנה ליום זה מדפיסים [[קובץ י"א ניסן|קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות]] על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.

כמו"כ מידי שנה לציון היום - מתקיימת [[שיירת הטנקים]] ענק - שעובר ברחבי העיר ניו יורק.

==עניינו==
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}

בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).

האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}.

ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}.
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}.

ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}.
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}.
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}.

==לקריאה נוספת==
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ITxiO5XiAxQuLbweW_DizP2bzfym48ro/view?usp=drive_link י"א ניסן תש"נ. הרב זלמן גורארי' מברך את הרבי לכבוד יום הולדתו.] ארכיון משיח
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}} קישור שבור (כ"א אדר תשפ"ג)
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{*}} '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-15-48-06-Kovetz-11-Nissan-121.pdf שנת הקכ"א]''' {{PDF}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כולו אורה]''', סקירת י"א ניסן במחיצת הרבי לאורך השנים, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] {{PDF}}

{{ימי חב"ד לפי תקופות}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|י"א|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]