עריכת הדף "טלית"

{{עריכה|חסר תוכן מהותי ויש לערוך את התוכן הקיים}}
[[קובץ:ברכת התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעוטף בטלית בעת [[ברכת הבנים]] ב[[ערב יום הכיפורים]]]]
'''טלית''' הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.

== אופן העטיפה ==

בפרטי עטיפת טלית גדול כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}} {{ציטוטון|ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך}}.

מנהג [[חב"ד]] על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}.

העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}

יש סימנים להכיר אותם שמשורש [[קין]] או משורש [[הבל]], כאשר דרך האדם להיות מעוטף בטלית מימין לשמאל ומשמאל לימין הוא מבחינת הבל וכאשר דרכו וטבעו להקפיל ב' צדדי טליתו על ב' כתפיו הוא בחינת קין כו' (והבעל שם טוב היה דרכו לקפל טליתו על כתפו ואפשר היה מבחינת קין){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/352&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA כתר שם טוב ע' שנב]}}.

==אופן לבישת הטלית==
[[אדמו"ר הרש"ב]], בחול וב[[שבת קודש]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. בראש-השנה וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}

==מנהג עטרה בטלית==
[[קובץ:עטרה.jpeg|שמאל|ממוזער|250X|הרבי עולה לתורה כשהוא לבוש בטלית חב"ד, לצד הבימה עומד [[אפרים אליעזר יאלעס|הרב יאלעס]] עם עטרה מכסף על טליתו כפי מנהגו.]]
על{{הערה|על פי האתר חב"ד col, https://col.org.il/news/139162}} פי הכלל "התנאה לפניו במצוות, נהגו ברוב קהילות ישראל (ובפרט בחסידיות) להוסיף עטרה (בדרך כלל מכסף) בראש הטלית.

'''מקור המנהג''' בשל"ה הקדוש, שכתב כי בעזרת סימון ראוי יוכל אדם להשתמש באופן קבוע באותו הצד לעטיפת הראש, וטעם הדבר משום "מעלין בקודש ואין מורידין". דהיינו, בדומה לקרשי המשכן שהיו הלויים מסמנים אותם ומחזירים את הקרשים שבצפון למקומם{{הערה|כי צד הצפוני קדוש יותר, שבו מקריבים קדשי קודשים - וקרש שנקבע שם חלה עליו קדושה זו.}}. וכדרכם של יהודים, כשכבר עושים סימן עושים אותו מכובד ונאה – עטרה מכסף.

 
'''ערעור ופסק''' למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".

==מנהג חב"ד בעטרה==
למרות זאת, פוסק אדמו"ר הזקן '''וכך מנהג חב"ד''': "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהיו לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין." כלומר – מסמנים את מקום הראש, אך לא באמצעות עטרת כסף בולטת '''לחוץ''' אלא עם בטנה '''פנימית''' ממשי

'''תחילת המנהג''' על פי "אשכבתא דרבי", גם חסידי חב"ד בדורו של אדמו"ר הזקן נהגו ללכת עם עטרת כסף, אבל כשנצרך הרבה כסף לשחרר את אדמו"ר הזקן מהמאסר הסירו החסידים את העטרות ומכרו אותן. ומשער בעל ה"אשכבתא דרבי", שמאז לא שבו העטרות לטליתות חסידי חב"ד...

'''בספרייה''' בספריה ב770 יש "עטרת כסף" שהייתה שמורה במשך שנים רבות בחדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ. הרב שלום בער לוין שי' כותב אודותה: "בחב"ד לא נוהגים ללבוש עטרה על הטלית . . לכן מסתבר יותר שהעטרה הגיעה בירושה מזקניו הקדושים [של אדמו"ר הריי"צ נ"ע], אשר מבית טשרנוביל וטשרקס".

==בחסידות==
האדם העושה מצוה, כגון עטיפת טלית וציצית, אף על פי שנראה לאדם שהוא דבר קטן, אעפ"כ הקב"ה עושה מן מצוה או חדושי תורה לשמה שמים חדשים וארץ חדשה, כמ"ש כן תתעטף נשמתי באור הציצית העולה תרי"ג הרומז לתרי"ג אורות ד"עוטה אור כשלמה", "גאות לבש ה' עוז התאזר", "התאזר" גימטריה תרי"ג, וכמ"ש "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ חדשים" על ידי מצוה וחדושי תורה שלכם, ומפרש השמים שמים לה', על ידי הכונה הקדושה שהיא לשם הקב"ה עושה שמים חדשים, והארץ נתן לבני אדם, פי' על ידי עשיה גשמיות של המצות עושה הקב"ה מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה גמורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/193b&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA כתר שם טוב ח"א קצג, ב]}}.

על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/100a&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור למגילת אסתר]}}.

האור המקיף שבטלית מעלה את הנפש הבהמית למעלה, כי אין עליה בתחתונים עד שיורד אור להעלותה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/10/38c&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור מקץ]}}, והיא קבלת עול מלכות שמים הממשיכה אור על האדם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61d&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור בשלח]}}. ובפרטות, העטרה שבטלית מורה על [[מלכות דאור אין סוף]] המקיפה את כל העולמות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91c&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור למגילת אסתר צא, ג]}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב אליהו יוחנן גוראריה, '''אופן לבישת הטלית לתפילה''', במדור 'הליכות ומנהגים', שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 118
*'''כיצד הרבי מתעטף בטלית?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
*'''חקרי מנהגים''' עטרה לטלית, עמ' י"ז, הרב אליהו יוחנן גוראריה, ה'תשנ"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3730531#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה יש פסים שחורים על הטלית?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3911085#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה ההבדל בין טלית לציצית?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/690781 מדוע לובשים טלית בתפילה?]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ציצית]]