עריכת הדף "טבריה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{קהילת חב"ד
{{קהילת חב"ד
|עיר=טבריה
|עיר=טבריה
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבריה במבט אוירי]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|מוסדות בקהילה=שני בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
}}
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}})  היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.
{{ארבעת ערי הקודש}}
 
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.


טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  


גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] הקדוש.
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]].


==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
נכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בטבריה 42,287 תושבים.
 
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]


שורה 18: שורה 22:


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום [[לימוד הרמב"ם|לימוד]] [[הרמב"ם]] בקברו]]
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור [[הרמב"ם]] בקברו]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
 
* מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.
*שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
* בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס]].
 
* בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב
*מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב. (חתן הרב קרמר)
* טבריה עילית - מנהל: הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס]].
 
*רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
 
*טבריה עילית - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בתשס"ו.


==מוסדות חב"ד בעיר==
==מוסדות חב"ד בעיר==
*חמישה בתי כנסת חב"ד.
*שתי בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
*גני ילדים.
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת תשע"ה שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*ישיבת חב"ד. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשסוהינה סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]].
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.
 
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.


==ציון ה[[רמב"ם]]==
==ציון ה[[רמב"ם]]==
שורה 41: שורה 43:


כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
==בית העלמין היהודי העתיק==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}}
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק"ד]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.


== טבריה והגאולה ==
== טבריה והגאולה ==
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהיתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}


{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}


==מפתח העיר==
==מפתח העיר==
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד בעיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, עליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצונים==
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]


{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:טבריה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
==הערות שוליים==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)