עריכת הדף "ט' במנחם אב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=תשעה באב}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=תשעה באב}} | ||
'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]] ותענית. | '''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]] ותענית. | ||
| + | |||
| + | == ביאת המשיח == | ||
| + | ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות. | ||
| + | |||
| + | אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה. | ||
| + | |||
| + | הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל. | ||
| + | |||
| + | ==מנהגי תשעה באב== | ||
| + | ביום זה נהוגים מנהגי 'אבל' הדומים למנהגים הנוגים אצל אבל בפטירת קרוב משפחה, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' אב. | ||
| + | |||
| + | * יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. | ||
| + | * לובשים נעלי בד או גומי, עד צאת הצום. | ||
| + | * לא שומעים מוזיקה (ככל ימי [[בין המצרים]]), עד למחרת | ||
| + | * ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]]. | ||
| + | * קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 28.}}. | ||
| + | |||
| + | ===לימוד בתשעה באב=== | ||
| + | בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן [[בית המקדש]] ופירושים על [[מגילת איכה]]. | ||
| + | |||
| + | את לימודי ה[[חת"ת]] של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את ה[[חת"ת]] של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור ה[[רמב"ם]] היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום. | ||
| + | |||
| + | הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד. | ||
| + | |||
| + | ==שבת תשעה באב== | ||
| + | כאשר תשעה באב חל ב[[שבת]], התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. | ||
| + | ב[[שבת]] עם קביעות כזאת, ראו על [[הרבי]] שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף ב[[שיחות]] רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
