עריכת הדף "חתן תורה"

'''חתן תורה''' היא העליה השישית בה מסיימים ב[[קריאת התורה]] של [[שמחת תורה]] את קריאת כל חמישה חומשי תורה (החלק האחרון בפרשת [[וזאת הברכה]]). עליה זו הינה אחת העליות החשובות ביותר במשך השנה, והיא אחת הסיבות העיקריות לשמחה של חג שמחת תורה, ובקהילות ישראל נקשרו בה מנהגים שונים וסגולות שונות.

במנהגי חב"ד עליה זו הינה שניה בחשיבותה לעליית [[חתן בראשית]], ונוהגים לומר לפניה 'רשות' מיוחדת למי שמתכבד בעליה זו.

==היסטוריה==
במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.

בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.

בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.

יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמא בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.

==הלכות ומנהגים==
אצל רבותינו נשיאינו היה נהוג בחלק מהשנים לקבל את עליית חתן תורה ובחלק מהשנים את עליית שבת בראשית (אך לבסוף התקבע להשתדל לקבל דווקא את עליית שבת בראשית){{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&pgnum=380 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 362]. וכן בשיחת שבת פרשת בראשית תשל"ב בתחילתה.}}. העלייה הזו התייחדה בכך שבשונה מכל שאר ימות השנה היתה זו הפעם היחידה שקראו לרבי בשמו המלא ובשם אביו, וכן יוצא דופן בכך שהרבי לא עולה ל[[מפטיר]]{{הערה|שם=אוצר}}{{הערה|תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 135.}}.

בשונה מקריאה בשבת רגילה שכהנים ולוים לא יכולים לעלות מלבד בעליות הראשונות או בהפטרה, כהנים ולוים יכולים לעלות ל'חתן תורה'{{הערה|לוח כולל חב"ד. מדרכי משה תרס"ט, ב.}}.

קריאת ה'רשות' לחתן תורה מהווה מעין הודעה שהעולם והתורה ברשותו של היהודי, והם בבחינת 'חתן' שיכולים להשפיע על התורה ועל העולם, כפי שהחתן הוא ה'משפיע' לעומת הכלה{{הערה|התוועדויות תשנ"ב חלק א' עמוד 169.}}.

את המכירה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים דווקא ב[[שבת בראשית]] ולא ביום חול כדי להראות את חיבוב וקילוס המצווה, שיהודים מוכנים לפזר עבור התורה ממון רב{{הערה|תורת מנחם חלק כא עמוד 133.}}.

בשונה ממנהג העולם, בחב"ד עולים כמה ביחד גם בעליות של חתן תורה ושל חתן בראשית, ואפילו בלי לגשת לבימת הקריאה, וכן אין פורשים טלית מיוחדת על העולים לחתן תורה וחתן בראשית, וגם העולה לתורה עצמו אומר 'חזק חזק ונתחזק'{{הערה|ספר המנהגים עמוד 69.}}.

אין מן הראוי שבן ארץ ישראל יקנה 'חתן תורה', כיון שמן הדין אינו מחוייב ביום טוב שני ובעלייה זו.

נוהגים שהקונה של חתן תורה וחתן בראשית עורכים יחד סעודה לציבור ב[[שבת בראשית]]{{הערה|טור, שולחן ערוך, וכף החיים תרסט ס"ק כד. על יסוד המסופר על דוד המלך שערך סעודה "לגמרה של תורה", ולפי זה עיקר המנהג להזמין את הציבור לסעודה הוא על החתן תורה דווקא.}}.

==בתורת החסידות==
הרבי התבטא כי ענינה של עליה זו הוא ה'[[רצוא]]', לעומת חתן בראשית שמשמעותו הוא '[[שוב]]'{{הערה|ערב חג השבועות תשכ"ג בעת ביקור הרב [[אפרים אליעזר יאללעס]], תורת מנחם חלק לז עמוד 4. מקדש מלך חלק ב' עמוד 364.}}.

ב[[סידור מהרי"ד]]{{הערה|דף קעג.}} מבואר שחתן הוא מלשון 'חות דרגא', והענין של חתן תורה וחתן בראשית הוא שחתן תורה ענינו המשכת אור אין סוף שיתלבש בתורה, וחתן בראשית ענינו להמשיך את אור אין סוף שבתורה שיתלבש בעולם. בזה עצמו יש את עבודת "מצהלות חתנים מחופתם" - המשכת הסובב על ידי התבוננות, בחינת המקיף דבינה, "ונערים ממשתה נגינתם" - התעוררות המידות על ידי נגינה ושירה על היין.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/01/גליון_המבשר_תורני_חול_המועד_סוכות.pdf הנבחר להשלים התורה]''', גליון 'המבשר - תורני' שבת חול המועד סוכות תשפ"ב, עמוד 8

{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]