עריכת הדף "חרסון"

{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=ערך קצר מידי, להוסיף על ההיסטוריה החב"דית המפוארת של המקום, להוסיף על מצבה של העיר כיום (מזווית חב"דית כמובן) ועל מוסדות חב"ד הפועלים בה וכו'}}
'''חרסון''' היא עיר ב[[אוקראינה]] (בעבר ב[[ברית המועצות]]) בה התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים. גם כיום  פועלת  במקום קהילה יהודית בהנהגת [[שליח הרבי]] ו[[רב]] העיר יוסף יצחק וולף.

עיר זו נכללה [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|בפלך חרסון]], בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}. 
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אלכסנדר סנדר יודסין ממקימי  וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

==תולדות הקהילה==
בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].  

===[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}
כ"ק אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי השקיעו כוחות ומשבאים להושיב יהודים שיעסקו בעבודות האדמה, בפלח חרסון. במילא יהודי המשובות, והערים שמסובבם היו מלאות בחסידי חב"ד.

הרב [[הלל מפאריטש]] שהיה הרב של [[בברויסק]] היה יוצא בשליחות הרביים ליהודים שהשתקעו במשבות, והסתלק באחת מנסעותיו ומנחתו כבוד בעיר חרסון.

===הישיבה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים חרסון]]}}
בקיץ תרע"ז נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים חרסון]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[אליעזר דבוסקין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]], וכמשפיע הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

הרב דבוסקין הגיע לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
===בזמן מלחמת העולם השנייה===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

בצום גדליה [[תש"ב]] הגיעו הקלגסים ה[[נאצים]] ימ"ש והציתו את [[בית הכנסת]] החב"די "בערגוואי שול" בחרסון. בתוכו היו תשעה יהודים ובתוכם הרב דבוסקין ורעייתו הרבנית טובה רבקה. כולם עלו בלהב האש השמיימה.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה [[אוקראינה]] לעצמאות מלאה, כשאחת מהם היא פלך חרסון.

לאחר המלחמה הגיעו לפעול בשליחות בעיר למשך למעלה משנה הרב [[מאיר אשכנזי]] והרב [[משה אורנשטיין]].

==כיום==
בשנת תשנ"ג נשלח אל העיר באישור ובברכה מפורשת של הרבי, השליח הרב [[יוסף יצחק וולף]]{{הערה|במשך השנים הביא הרב וולף שלוחים נוספים לעיר, אך מאז המלחמה רק הרב וולף נשאר שם}}, הרב וולף שיפץ ובנה מחדש את בית הכנסת ברוב פאר והדר.

כיום פועלים בעיר [[בית חב"ד]] גדול ומצליח, בית כנסת ומרכז קהילתי יחד עם עוד מוסדות, כגון בי"ס 'אור אבנר חב"ד'. ב[[אדר ב']] [[תשפ"ב]] נכבשה העיר על ידי השלטונות הרוסים, ושוחררה ב[[י"ז חשוון]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137148 חרסון באוקראינה : השליח מציג את תורי הענק אל חנויות המזון] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''בלהב השמיימה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/4/40/549.pdf גיליון מספר 549] (ב' ניסן תשס"ו), עמודים 38 - 43
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]