עריכת הדף "חצוצרות המקדש"

[[קובץ:שירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי חצוצורות מהצדדים]]
מצוות '''תקיעה בחצוצרות''' היא מצווה שנצטוו עם ישראל במדבר, היא מבוארת בפרשת [[בהעלותך]] ב[[ספר במדבר]]. תוכנה, חובת התקיעה בחצוצרות בעיתים מזומנים, בהקרבת קרבן בבית המקדש ובעת מלחמה.

במצווה זו נכלל גם ציווי מיוחד למשה רבינו, והוא הציווי להכין שני חצוצרות כסף מיוחדים משלו לתקופת השהות במדבר, וכן עיתים נוספים בהם יתקע בהם, בשעת איסוף הקהל או [[מסע המחנות]].

==מקורן בתורה==
בראשית הדברים ציווה הקב"ה את משה על חצוצרותיו ועל התקיעות שיהיו במדבר, ולאחר מכן מוסיפה התורה את הציווי לתקוע בעת מלחמה ובימי שמחה על הקרבנות ב[[בית המקדש]].
{{ציטוט|תוכן= וַיְדַבֵּר ה', אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
עֲשֵׂה לְךָ, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה, תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ, בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וְאִם בְּאַחַת, יִתְקָעוּ וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל. וּתְקַעְתֶּם, תְּרוּעָה וְנָסְעוּ, הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים, קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת, הַחֹנִים תֵּימָנָה; תְּרוּעָה יִתְקְעוּ, לְמַסְעֵיהֶם. וּבְהַקְהִיל, אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ. וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת; וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם. 
{{ש}}וְכִי-תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם. 
{{ש}}וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם, וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם; וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹקיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.|מקור = ספר במדבר פרק י פסוקים א - י}}

==חצוצרות משה==

את חצוצרותיו של משה אפשר לחלק לשני חלקים:

'''א.''' "לְמִקְרָא הָעֵדָה": תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח אוהל מועד, ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד.

'''ב.''' "לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת": תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה לשבט יהודה, שבט זבולון ושבט יששכר לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו שבט ראובן, שבט שמעון ושבט גד. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע{{הערה|ראה לעיל בציטוט מבמדבר, פרק י'}}.

החצוצרות שעשה משה נגנזו לאחר מותו ונעשו חצוצרות חדשות, כיוון שלשון ציווי השם על עשיית החצוצרות הייתה {{ציטוטון|עֲשֵׂה לְךָ}} ומכך נלמד שחצוצרות אלו נועדו עבורו ולא עבור אחרים{{הערה|[[רש"י]] על ספר במדבר, פרק י' פסוק ב', [[דיבור המתחיל]] "עשה לך"}}.

==פרטי הדינים==
=== מבנה החצוצרה ===
[[קובץ:חצוצרות -תקופת בר כוכבא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונת שתי חצוצרות במטבע של כסף מתקופת [[בר כוכבא]]]]

התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מ[[כסף (יסוד)|כסף טהור]] ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. יש שמסיקים מכך שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה{{הערה|מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס}}. אולם לעת התקיעה של [[הקהל (מצווה)|שנת הקהל]], היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.{{הערה|1=תוספתא, סוטה ז ח}}

=== מספר החצוצרות ===
אין פוחתין משני כהנים עם בתקיעה ואין מוסיפין על מאה ועשרים כהנים{{הערה|תלמוד בבלי ערכין יג, ב.}}.
=== תקיעה בזר ===

עם שרוב הדעות סוברות שרק לכהנים ניתן עבודת התקיעה, הרמב"ם כותב כי "בימי המועדות כולם ובראשי חדשים היו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן והלוים אומרין שירה".{{הערה|רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו פרק ג הלכה ה}} מכך מסיק בעל ספר החינוך, כי הרמב"ם סבור שבימים אחרים, לפעמים גם הלויים היו תוקעים בחצוצרות במקדש.{{הערה|ספר החינוך מצווה שפד}} בתענית, מצווה לכתחילה שיתקעו הכהנים בחצוצרות, אך אם אין כהנים - תוקע גם לוי או ישראל.{{הערה|חידושי הרמב"ן, תענית טו, א}}

==שימוש בחצוצרות==
ישנן שימושים שנעשו במדבר בלבד 
#"לְמִקְרָא הָעֵדָה": תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח [[המשכן|אוהל מועד]], ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד. 
#"לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת": תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה ל[[שבט יהודה]], [[שבט זבולון]] ו[[שבט יששכר]] לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו [[שבט ראובן]], [[שבט שמעון]] ו[[שבט גד]]. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע.

אולם במצוות התקיעה לדורות ישנן שני תפקידים עיקריים המתוארים בפסוק וביניהם ישנו פסוק המבדיל העוסק בכוהנים התוקעים ({{הערה|ספר במדבר פרק י, פסוק ח}}): 
*תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה.{{הערה|ספר במדבר במדבר פרק י פסוק ז}} 
*תקיעות ותרועות בעבודת המקדש, שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה'.{{הערה|ספר במדבר פרק י פסוק ט}} והם ב:
#ימי שמחה, מועדים וראשי חודשים.
#ליווי להקרבת קרבנות בבית המקדש.

===אירועים יחידאיים===
בתנ"ך נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות:
* בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים{{הערה|ספר דברי הימים א פרק טו פסוקים כד -כח}}
* בעת [[חנוכת המזבח]]{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק כט פסוק כז}}
* בעת חנוכת הבית{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ה פסוק יג}};{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ז פסוק ו}}
* בעת יסוד היכל ה'{{הערה|עזרא פרק ג פסוק י}}
* בעת חנוכת חומת ירושלים{{הערה|נחמיה פרק יב פסוק לה}}
* בעת משיחת המלכים{{הערה|מלכים בפרק יא פסוקים יב-יד}};{{הערה|דברי הימים ב פרק כג פסוק יג}}

===התקיעות בבית המקדש ===

כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בעת הקרבת תמיד של בין הערביים, וזאת כהוראת ה[[משנה]], שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה{{הערה|משנה סוכה ה, ה.}}. היו ימים במקדש שתקעו שלושים ושש תקיעות, הם כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן מוסף, היינו ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים, ושש תקיעות של ערב שבת להבטיח את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול. בערב שבת שבמהלך [[חג הסוכות]] תקעו ארבעים ושמונה תקיעות ובהם נכללו התקיעות שבכל יום, של קרבן מוסף, של [[ניסוך המים]] ועוד.

בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|תוכן="במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהלים צח, ו). אבל בשאר מקומות, אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד."|מקור='''משנה תורה לרמב"ם''', ספר זמנים, הלכות שופר פרק א', הלכה ב'.}}

==ייצוג החצוצרות==
עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף. חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות [[בר כוכבא]], שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות{{הערה|שם=נעמה}}.

==ראו גם==
*[[שופר]]
*[[בית התקיעה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2228403 החצוצרות של משה רבינו ושל בית המקדש]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]