עריכת הדף "חסיד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
− | '''חסיד''' הוא שם תואר בו נקראים תלמידי וחסידי ה[[בעל שם טוב]] ותלמידי תלמידיו המשתייכים ל[[תנועת החסידות]]. חסיד הוא המתעסק בעבודת ה' באופן פנימי, כלומר עם כוחות נפשו הפנימיים ולא רק במעשה בפועל, ומשלב בקיום התורה והמצוות את יכולותיו | + | '''חסיד''' הוא שם תואר בו נקראים תלמידי וחסידי ה[[בעל שם טוב]] ותלמידי תלמידיו המשתייכים ל[[תנועת החסידות]]. חסיד הוא המתעסק בעבודת ה' באופן פנימי, כלומר עם כוחות נפשו הפנימיים ולא רק במעשה בפועל, ומשלב בקיום התורה והמצוות את יכולותיו השכליים והרגשיים. לאחר התפשטות [[תורת החסידות]] בהנהגת הבעש"ט, דבק הכינוי הזה בכל המאמינים ב[[תורת החסידות]] וההולכים בדרכיה על ידי ה[[מתנגדים]] לדרך החסידות. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==חסיד== | ==חסיד== | ||
שורה 12: | שורה 8: | ||
שיטת ה[[חסידות]], שבאה להיטיב את תכונותיו של האדם, מדגישה ענינים אלה: אהבת כל אדם מישראל, הידור במצוות, שמחה של מצווה ועוד. לכן, יהודי שלומד חסידות, ומתנהג על פי [[דרכי החסידות]], נקרא חסיד. | שיטת ה[[חסידות]], שבאה להיטיב את תכונותיו של האדם, מדגישה ענינים אלה: אהבת כל אדם מישראל, הידור במצוות, שמחה של מצווה ועוד. לכן, יהודי שלומד חסידות, ומתנהג על פי [[דרכי החסידות]], נקרא חסיד. | ||
− | בשיחות ובמכתבי [[רבותינו | + | בשיחות ובמכתבי [[רבותינו נשיאנו]], יש עיסוק רב בשאלות מיהו חסיד ומה הן [[דרכי החסידות]]. התשובות על כך מגוונות: יהודי שמתנהג בכל ענייניו טוב יותר מכפי שהוא מחוייב, המקיים מצוות בהידור ובשמחה, המתפלל באריכות ומתעמק במשמעות ה[[תפילה]], האוהב כל יהודי יותר מאשר עצמו, המהדר במצוות [[צדקה]] ובעשיית חסד עם זולתו ועוד. |
עבודה זו של החסיד, לתיקון לשיפור המידות והמעשים, זוכה לעזרה רבה כאשר קשורים אל ה[[צדיק]], אל ה[[רבי]]. הרבי נותן כוחות, מדריך ומנחה. ה[[התקשרות לרבי]] נעשית על ידי לימוד תורתו והתמסרות לקיום הוראותיו. (הן הוראות פרטיות שנתקבלו במכתבים, ב[[יחידות]] וכדומה, והן הדרכות כלליות שנתן [[הרבי]] לכלל ישראל, ב[[התוועדויות]] וכדומה). בנוסף לאלה, יש עוד הנהגות המחזקות את רגש ההתקשרות של החסיד ל[[רבי]] ומסייעות לו לדעת כיצד למלא באופן הטוב ביותר את רצון ה'. | עבודה זו של החסיד, לתיקון לשיפור המידות והמעשים, זוכה לעזרה רבה כאשר קשורים אל ה[[צדיק]], אל ה[[רבי]]. הרבי נותן כוחות, מדריך ומנחה. ה[[התקשרות לרבי]] נעשית על ידי לימוד תורתו והתמסרות לקיום הוראותיו. (הן הוראות פרטיות שנתקבלו במכתבים, ב[[יחידות]] וכדומה, והן הדרכות כלליות שנתן [[הרבי]] לכלל ישראל, ב[[התוועדויות]] וכדומה). בנוסף לאלה, יש עוד הנהגות המחזקות את רגש ההתקשרות של החסיד ל[[רבי]] ומסייעות לו לדעת כיצד למלא באופן הטוב ביותר את רצון ה'. | ||
שורה 21: | שורה 17: | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]] נהג לנסוע לעיר [[וויטבסק]] לצרכי רפואה. באחת מנסיעותיו, ביקשו אנשי המקום שיאמר בפניהם [[מאמר חסידות]]. הרבי ענה שהוא חלש מכדי לומר [[דא"ח]] (דברי אלוקים חיים, כינוי למאמר חסידות), אך הסכים לצאת אליהם לזמן קצר. | [[אדמו"ר מהר"ש]] נהג לנסוע לעיר [[וויטבסק]] לצרכי רפואה. באחת מנסיעותיו, ביקשו אנשי המקום שיאמר בפניהם [[מאמר חסידות]]. הרבי ענה שהוא חלש מכדי לומר [[דא"ח]] (דברי אלוקים חיים, כינוי למאמר חסידות), אך הסכים לצאת אליהם לזמן קצר. | ||
− | [[יהודים]] רבים התקבצו בחצר הבית שבו התאכסן [[אדמו"ר מהר"ש] | + | [[יהודים]] רבים התקבצו בחצר הבית שבו התאכסן [[אדמו"ר מהר"ש][, והוא פתח ואמר: "מקובל להתבטא על אדם מסוים, 'לא מתאים לו להתנהג כך' או 'מתאים לו להבין את הענין'. כך, בכל [[יהודי]] ובפרט אצל [[חסידים]], צריך שיהיה ברור מה 'מתאים' ומה 'לא מתאים'". |
ו[[הרבי מהר"ש]] פרט: לחסיד מתאים בכל יום ללמוד [[חסידות]]. לחסיד מתאים להיות שקוע הטובה למען הזולת. לחסיד מתאים להיות בשמחה, ואף להאיר פנים לזולת. לחסיד מתאים להכיר את החסרונות של עצמו ואת המעלות של זולתו. | ו[[הרבי מהר"ש]] פרט: לחסיד מתאים בכל יום ללמוד [[חסידות]]. לחסיד מתאים להיות שקוע הטובה למען הזולת. לחסיד מתאים להיות בשמחה, ואף להאיר פנים לזולת. לחסיד מתאים להכיר את החסרונות של עצמו ואת המעלות של זולתו. |