עריכת הדף "חסידות סאטמר"

[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]

'''חסידות סאטמאר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה ב[[ארצות הברית]] להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).

==הקשר עם חסידות חב"ד==
בעת פרשיית [[יוסלה שוחמכר]] שרר קשר בין חצר סאטמר לליובאוויטש כשבהוראת האדמו"ר מסאטמר נשלחה משלחת להתייעץ בנושא עם הרבי{{הערה|{{קישור חבד אינפו|116211|חשיפה: המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש|שניאור זלמן ברגר|כ״ב בטבת ה׳תשע״ו}}}}.

הרב משה טייטלבוים, ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|{{קישור חבד און ליין|19635|ביקורו של האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי||ה' אייר ה׳תשס״ו}}}}.

המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.

הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו.  הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר).
הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות  של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.{{הערה|חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.}}.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל{{הערה|ראה לדוגמא ב[[ליקוט מענות קודש]] תשכ"ז-תשכ"ט מענה רצב, תשל"ב-תשל"ג מענה מג, תשמ"ז מענה רסא, ועוד}}.

==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==
[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]
בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"ד]] וסאטמר, זאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"י הציונים. 
[[קובץ:הטנק המנופץ.png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של [[טנק המבצעים]] שנהרס]]
כמה פעמים בחורף [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"י בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}. 

בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית  (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, עמ' תמד, וראה שם עמ' רצא, ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

ב[[יום טוב]] [[שביעי של פסח]] [[תשל"ז]] תקפו  חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[תהלוכה]]. ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אודות המאורע המבהיל בצטטו את לשון הפסוק ש[[קריאת התורה|קראו בתורה]] באותו היום "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא. אמנם הרבי הבהיר שה"תחרישון" לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וב"השכם והערב עליהן לבית המדרש". כמו כן הבהיר הרבי שאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה. על חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, סעיף מ"א.}}. בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, לקראת שביעי של פסח [[תשל"ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי לשאול את הרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, בהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, שאין ללכת משום [[פיקוח נפש]] ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.

בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]] כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, בלב כביש סואן באזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|ראה ב[[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב ו[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 100}}. הרבי התייחס לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה נחרצות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

באותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד. במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא להתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}.

כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!

ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: "למה עשה ה' ככה" שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}
כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!

ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – "לא מהם ולא מהמונם", ופשיטא שלא יקראו ה"עיתונים" שלהם , שכן נוסף על ה"[[ביטול תורה]]" שבדבר, יש בזה איסור גמור: "ובמושב לצים לא ישב"!

ו"מצוה" גוררת "מצוה" - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה"סיסמא" ש"נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]" או הטענה ש[[אדמו"ר הזקן]] כתב את דבריו עבור "[[אנ"ש|אנשי שלומנו]]" בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...

ואף על פי כן בא אותו '''"מחוצף"''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''

ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – "מגלין רבו עימו" – למקום הליצנות!

ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 ואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויכלה את  קוציו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאו חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוועדויות, ומתקרב בכמה אופנים, ביניהם על ידי [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ולאחר שלומדים ספר התניא ומרגישים את האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. כיום יש גם "היכל מנחם" בוויליאמסבורג במקום סודי, כי עדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב"ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.}}

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]
רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו"ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד"צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב"דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} חסיד [[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ה]]. גבאו של האדמו"ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס"ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו"ר [[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}.

לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר ע"י חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדמו"ר הזקן] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 האדמו"ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין] {{אינפו}}
*{{קישור חבד אינפו|172295|האדמו"ר מסאטמר התפעל מהתמימים בפוסטוויל|חב"ד אינפו|י״ג באב ה׳תשע״ו}}
*{{קישור חבד אינפו|245320|האדמו"ר מהר"א מסאטמר עוסק ב"מבצע תפילין" בבית חב"ד בפאלם ספרינג|חב"ד אינפו|י׳ בשבט ה׳תשע״ז}}
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}{{קישור שבור}}

== ראו גם ==
*[[יואל טייטלבוים]]
*[[ויליאמסבורג]]


== לקריאה נוספת ==

*הרב מאיר זאייאנץ, חיים של ברכה, פרק חמישה עשר: קשריי עם סאטמר (עמ' 203 ואילך).

*בנימין ליפקין ויוסי אליטוב, בכל ביתי נאמן הוא, מסכת חייו ופועלו של הרב שניאור זלמן גורארי', פרק תשיעי: ידא אריכתא (מעמ' 268 ואילך).


{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{סדרה|הקודם=-האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|*]]