עריכת הדף "חסידות חב"ד - קאפוסט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
 
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
 
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]] שיסד אותה בעקבות [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בחב"ד]] שהחל בימים ההם. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].
+
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
+
לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.
לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.
 
  
למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב"ש]] לא נהג באדמו"רות.}} ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
+
למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
  
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.
+
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות (ספר)|מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו [[אדמו"ר המהר"ש]] אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.
  
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].
+
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהם ה[[צמצום]].
  
נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]].
+
נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' שמרי' נח ב[[בברויסק]].
 
 
השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]].
 
 
 
===התאחדות החסידות===
 
 
 
כאשר נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]], בליובאוויטש רבים מחסידי חב"ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש.
 
 
 
הפילוג הסתיים סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר הסתלקות [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|האדמו"ר הרש"נ מבאברויסק]], אז התאחדו מרבית חסידי קאפסוט הנותרים תחת [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
  
 
== חסידי קאפוסט ==
 
== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביחובסקי]].
+
*רבי [[חיים אליעזר ביכובסקי]]
*ר' [[חיים מאיר הילמן]] - מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]
+
*ר' [[חיים מאיר הילמן]].
*הרב [[יוסף רוזין]], מכונה הגאון מרוגוצ'וב
 
 
*הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]].
 
*הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]].
*הרב [[דובער אפרת]]. רב קהילת חב"ד [[חברון]]
+
*הרב [[דובער אפרת]].
* הרב [[יחזקאל סירקין]], ובנו [[שלמה סירקין|הרב שלמה סירקין]]
 
*הרב [[מרדכי זלמן בעהם]]
 
*הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]], רב במספר מקומות נרצח על ידי הק.ג.ב.
 
*הרב [[שלמה יוסף זוין]]
 
*הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]
 
*הרב [[טוביה בלקין]]
 
*ר' [[חיים בן ציון רסקין]]
 
*ר' אברהם זרח נוטיק, אביו של ר' [[שמואל נוטיק]]
 
 
 
==לקריאה נוספת==
 
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], בני הצמח צדק, תשפ"א, הוצאת מעיינותיך.
 
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf כתבה של וועד חיילי בית דוד]
 
 
 
==ראו גם==
 
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
 
*[[חב"ד ליאדי]]
 
*[[חב"ד ניעז'ין]]
 
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 54: שורה 28:
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
 
+
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]]
+
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)