עריכת הדף "חסידות חב"ד - קאפוסט"

[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]] שיסד אותה בעקבות [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בחב"ד]] שהחל בימים ההם. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.

למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב"ש]] לא נהג באדמו"רות.}} ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.

בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].

נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]].

השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]].

===התאחדות החסידות===

כאשר נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]], בליובאוויטש רבים מחסידי חב"ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש.

הפילוג הסתיים סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר הסתלקות [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|האדמו"ר הרש"נ מבאברויסק]], אז התאחדו מרבית חסידי קאפסוט הנותרים תחת [[אדמו"ר הריי"צ]].

==חיכוכים==

===קאפוסט===

החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהיה ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו"ר הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]].

בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] ח"א, הוספות, [[ניחום אבלים]] אצל [[הרש"ג]]. הובא גם בספר [[המלך במסיבו]].}}. אך מצד שני ישנם עדויות ש[[אדמו"ר הרש"ב]] השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] [[קה"ת]]{{הערת שוליים|ראו אודות כך בערך על רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].}}.

===באברויסק===
לאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק אירעו במשך השנים מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]].
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים.

== חסידי קאפוסט ==
*רבי [[חיים אליעזר ביחובסקי]].
*ר' [[חיים מאיר הילמן]] - מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]
*הרב [[יוסף רוזין]], מכונה הגאון מרוגוצ'וב
*הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]].
*הרב [[דובער אפרת]]. רב קהילת חב"ד [[חברון]]
* הרב [[יחזקאל סירקין]], ובנו [[שלמה סירקין|הרב שלמה סירקין]]
*הרב [[מרדכי זלמן בעהם]]
*הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]], רב במספר מקומות נרצח על ידי הק.ג.ב.
*הרב [[שלמה יוסף זוין]]
*הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]
*הרב [[טוביה בלקין]]
*ר' [[חיים בן ציון רסקין]]
*ר' אברהם זרח נוטיק, אביו של ר' [[שמואל נוטיק]]

==לקריאה נוספת==
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], בני הצמח צדק, תשפ"א, הוצאת מעיינותיך.
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf כתבה של וועד חיילי בית דוד]

==ראו גם==
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]
*[[חב"ד ליאדי]]
*[[חב"ד ניעז'ין]]

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס||מגן אבות א|6304}}
* {{היברובוקס||מגן אבות ב|6305}}
* {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}}
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]]