עריכת הדף "חנוכה"

[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
'''חג החנוכה''' נקבע על ידי [[חז"ל]] בזמן [[בית המקדש השני]], לזכר הניסים והישועות שעשה ה' בתקופת מלכות [[יוון]]: ניצחונם של החשמונאים ב[[מרד החשמונאים|מרד נגד היוונים]], חנוכתו מחדש של [[בית המקדש]] ו[[נס פך השמן]]. החג מצוין באמירת [[הלל]] והודאה וכן ב[[הדלקת נרות חנוכה]].

החג נחוג בשמונת הימים מ[[כ"ה בכסלו]] עד [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|בהתאם לקביעותה של השנה: כאשר חודש כסלו הוא בן עשרים ותשעה ימים - מסתיים החג בג' בטבת, וכאשר הוא בן שלושים ימים - מסתיים בב' בטבת.}}.

==רקע==
סיפור החג התרחש בתקופת [[בית המקדש השני]], כאשר משלה מלכות [[יוון]]. בשנת ג'תר"י עלה לשלטון המלך אנטיוכוס ותחת שלטונו החלו רדיפות ו[[גזירות אנטיוכוס|גזירות כנגד התורה]], שבראשן חילול [[בית המקדש]] והפיכתו למוקד פולחן ל[[עבודה זרה]]. לאחר תקופת דיכוי פרץ [[מרד החשמונאים]] בניצוחו של מתתיהו בן יוחנן [[כהן גדול]] ולאחר מכן יהודה המכבי. ב{{קס|כ"ד| בכסלו}} או ב[[כ"ה בכסלו]]{{הערה|התאריך נתון במחלוקת בין המאירי והרמב"ם, ראה להן בפיסקה [[#האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג]].}} בשנת ג'תרכ"ב ניצחו החשמונאים את היוונים וטיהרו את בית המקדש, והוא נחנך ב[[כ"ה בכסלו]]. ביום זה התרחש גם [[נס פך השמן]], שבזכותו דלקה ה[[מנורה]] שמונה ימים באופן ניסי.

==קביעת החג==
הגמרא אומרת ש"לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"{{הערה|שם=שבת|שבת כא, ב.}}.

הרבי מבאר{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשט"ז (התוועדויות חי"ז עמ' 48-50).}} בכמה אפשרויות את הסיבה שחכמים חיכו לשנה הבאה בכדי לקבוע את היום טוב:

א. מכיוון שבפורים בני ישראל לא קיבלו על עצמם לחגוג אותו כמו שמרדכי (והסנהדרין) ביקש - שיהיה אסור גם בעשיית מלאכה, ולשנה הבאה שראו שבני ישראל קבלו על עצמם לחגוג "בהלל והודאה", הם קבעו את זה ליום טוב בזה.

ב. מכיוון שמדובר על נצחון רוחני (ולא גשמי כבפורים), הם לא יכלו לקבוע יום טוב עד שתחלוף שנה והם יראו שהגזירה חלפה לגמרי, והאור שהאיר מהשמן פעל והחזיק מעמד בכל הציבור, אזי הם קבעו יום טוב "עד מלך המשיח".

על הטעם שחג חנוכה מוזכר במשנה רק בדרך אגב ואילו עיקר המקור שלו הוא בגמרא דווקא{{הערה|למרות שבאופן ודאי הוא כבר נידון והוזכר בבתי המדרש של התנאים, שהרי רוב דברי המגרא מבוססים על ברייתות המובאות בגמרא במסכת שבת.}}, מופיעים מספר טעמים.

הטעם העיקרי הוא שלדעת רבי יהודה הנשיא שהיה מסדר המשנה ומצאצאי מלכי בית דוד, מלכי בית חשמונאי נהגו שלא כהוגן בכך שהמשיכו להחזיק את המלוכה בידיהם לאחר הניצחון למרות שהמלוכה שייכת לזרע בית דוד, ולכן השמיט אותם.

הסיבה הרוחנית לכך היא שהיוונים נלחמו דווקא נגד תורה שבעל פה, והיות שהגמרא היא עיקר תורה שבעל פה, לכן דווקא בה מופיע הניצחון על היוונים, ולכן גם הרגיל בנר חנוכה זוכה לבנים תלמידי חכמים - שיהיו בקיאים ב-36 המסכתות של הגמרא, כנגד 36 הנרות של נר חנוכה{{הערה|ליקוטי לוי יצחק - ליקוטים ואגרות עמוד תיח.}}.

==מצוות החג==
===הדלקת נרות===
{{ערך מורחב|הדלקת נרות חנוכה}}
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת [[חנוכיה ציבורית]] למרגלות מגדל אייפל]]

המצוה העיקרית בחג היא הדלקת נר בכל לילה מלילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

מצות ההדלקה מתוארת בגמרא{{הערה|שם=שבת}} כך:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''מצות חנוכה''': נר איש וביתו.

'''והמהדרין''': נר לכל אחד ואחד.

'''והמהדרין מן המהדרין''': [[בית שמאי]] אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ו[[בית הלל]] אומרים: יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.}}

המנהג שהתקבל בתפוצות ישראל הוא שכולם נוהגים כ"מהדרין מן המהדרין", אך ישנם שני פירושים לכך. על פי ה[[רמ"א]], מנהג המהדרין מן המהדרין הוא שכל אחד מבני הבית החייבים במצוות מדליק וממצוות חינוך גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. משנה ברורה סימן תרע"ז ס"ק י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]], שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|1=באופן נדיר, בדין זה פסק הרמ"א כדעת [[הרמב"ם]] - הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת [[בעלי התוספות]] הצרפתיים. ראה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=174&hilite= בשולי הגליון להערה 113].}}.

===הלל והודאה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]}}
*בכל התפילות בימי חנוכה מוסיפים בתפילת ההודאה (תפילת [[מודים]] לפני התיבות "ועל כולם") את תפילת "[[ועל הניסים (חנוכה)|ועל הניסים]]". וכן בברכה השניה ב[[ברכת המזון]], לפני התיבות "ועל הכל ה' אלקינו וכו'".
*בכל יום מימי החנוכה לאחר [[תפילת שחרית]] אומרים [[הלל]] בברכה לפניו ולאחריו. 

====סעודות ושמחה בחג====
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו"{{מקור}}.

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן המהדרין.
[[קובץ:סופגניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סופגניית ענק בבייקרי [[כפר חב"ד]]]]

==מנהגי החג==
* '''[[דמי חנוכה]]''': דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי מחלק מעות לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.

* '''צדקה''': בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה{{הבהרה|כמדומה שמובא משהו בסגנון בשו"ע יש להרחיב לפי"ז}}.

*'''[[אכילת מאכלי חלב ושמן בחנוכה|אכילת מאכלי חלב ושמן]]''': מנהג ישראל לאכול מאכלים עשויים בשמן, לזכר [[נס פך השמן]]{{הערה|הובא ב[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ מקץ תשנ"ב הערה 26.}}. וכן מאכלי חלב וגבינה לזכר הנס שנעשה על ידי יהודית שהשקתה את המצביא היווני חלב{{הערה|1=ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_25611.html אכילת מאכלי חלב בחנוכה / מאמר תורני] {{COL|}}}}.

==זאת חנוכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[זאת חנוכה]]}}
"'''זאת חנוכה'''" הוא היום ה[[שמיני]] והאחרון של [[חג החנוכה]]. יום זה חל בתאריך [[ב' בטבת]] או [[ג' בטבת]]{{הערה|תלוי אם זו שנה שבה [[חודש כסלו]] מלא או חסר.}}.

שמו של היום, "זאת חנוכה", הוא על פי הפרשה הנקראת ב[[קריאת התורה]] של יום זה: "זאת חנוכת המזבח"{{הערה|במדבר ז, פד-פח.}}. [[הרבי]] מבאר שבשם "זאת חנוכה" מרומז שיום זה משלים את שמונת ימי חנוכה{{הערה|מכיוון שהמילה "זאת" היא חלק מהשם של היום, משמע שלא מישהו מבחוץ אומר שעל ידי היום השמיני נשלמו כל ימי החנוכה, אלא הוא קורא ליום זה בעצמו "זאת חנוכה" (לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243. עיין שם).}}, ומבטא את מעלת היום השמיני שהוא עיקר החנוכה{{הערה|שם=לקו"ש כ"ה|לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 243}}.

===שבת חנוכה===
*כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב חנוכה שהוא [[ערב שבת]], יש להוסיף ב[[צדקה]] כדי צרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה. וכן לתת כל הדרוש עבור צרכי החנוכה{{הערה|שם=ערב נ|שיחת ליל ערב חנוכה תש"נ.}}.

*גם בעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות){{הערה|שם=ערב נ}}.

*כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשמ"ט.}}. 

*כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי [[שבת קודש]] הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא בערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת מתחילים בפועל כל עניני חנוכה{{הערה|שם=כג מט|שיחת ליל כ"ג כסלו תשמ"ט.}}.

*כמו כן בנוגע להכנת הנרות כל המקדים בזה הרי זה משובח שמכיוון שאי-אפשר להכינם ב[[שבת]] (וגם הכנות המותרים בשבת יש לחשוש ממוקצה על ידי תנועה כל שהיא) כדאי ונכון לעשותם בערב שבת{{הערה|שם=כג מט}}.

==מבצע חנוכה והדלקות פומביות==
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]], [[חנוכיה ציבורית]]}}
[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע חנוכה עם חיילי [[צה"ל]] באיזור תעלת סואץ, בזמן [[מלחמת יום כיפור]]]]
[[מבצע חנוכה]] הינו [[עשרת המבצעים|מבצע]] שתיקן [[הרבי]] על מנת לפרסם את נס החנוכה, ולדאוג שבכל בית ומקום ציבורי תודלק [[חנוכיה]]. במסגרת המבצע החלו חסידי חב"ד והשלוחים להדליק [[חנוכיה ציבורית|מנורות חנוכה מרכזיות]] בכל מקום בו נמצאים יהודים. כמו כן שלח הרבי את החסידים אל חיילי [[צה"ל]], מאושפזים בבתי רפואה, אסירים ועוד על מנת לוודא שכולם יקיימו את מצות ההדלקה. 

על מנת לפרסם את נס חנוכה באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים, החלה היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, והיא נעשית למטרת פרסום הנס. החנוכיות הציבוריות התפשטו בעידוד הרבי לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו במדשאות הבית הלבן, במנהטן, כיכר האדומה למרגלות הקרמלין, ליד מגדל אייפל ועוד.

יוזמה נוספת שהומצאה על מנת לפרסם יותר את נס חנוכה, היא יצירת חנוכיות חשמליות אותם נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח על הרכב בימי חג החנוכה, וכן שיירות רכבים נושאי חנוכיות, שהבולטת ביניהם היא שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] על ידי '[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]'.

==אצל רבותינו נשיאינו==
{{ערך מורחב|ערך=[[לאטקעס אווענט]]}}
אצל רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר ה'צמח צדק']] נהוג היה לערוך [[התוועדות]] באחד מלילי חנוכה עם בני הבית, שהיה נקרא "[[לאטקעס אווענט]]" ([[ערב לביבות]]). בין ה[[סיפור חסידי|סיפורים]] שהיו מספרים בסעודה זו, היו סיפורים אשר בכל חנוכה היו משוחחים אודותם, אף שכבר סיפרו אותם בשנה העברה{{הערה|שם=יום יום|[[תבנית:היום יום/כ"ח בכסלו|היום יום כ"ח כסלו]].}}.

===אצל אדמו"ר הזקן===
[[אדמו"ר הזקן]] נגאל מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] בחג החנוכה: לגירסא אחת, בנר שלישי - [[כ"ז בכסלו]]{{הערה|ספר התולדות - אדמו"ר הזקן ח"ג עמ' 746.}}; ולגירסא שניה, בנר חמישי - [[כ"ט בכסלו]]{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 84.}}. במענה לסתירה הסביר הרבי: "בשניהם היו ענייני גאולה (גם כפשוטם)"{{הערה|לקוטי שיחות כרך כה עמ' 399 הערה 44.}}.

===אצל אדמו"ר הרש"ב===
בנר שני של חנוכה, [[כ"ו בכסלו]], נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי הרש"ב]] לאחר שנדחתה.

מנהגיו ב[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]], כפי שהביא בנו [[הרבי הריי"צ]]: היה מדליק נרות חנוכה בביתה של אמו, [[הרבנית רבקה]]. וגם ב[[ערב שבת קודש]] היה מדליק שם נרות חנוכה, למרות שלא אכל ולא ישן שם{{הערה|שיחת ליל ש"ק פ' וישב כ"ו כסלו שבת חנוכה תש"ו, סעיף ב.}}. היה מדליק נרות חנוכה בין [[מנחה]] ל[[מעריב]], ולא היה מדייק בפתח שיהיה מדרום לצפון או ממזרח למערב. את נוסח "[[הנרות הללו]]" - היה אומר אחר הדלקת כל הנרות. היה יושב בסמוך לנרות חצי שעה - מלבד ערב שבת קודש, שבו לא היה מתעכב חצי שעה. היה מדייק שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה בכסלו|היום יום כ"ה כסלו]].}}. היה נוהג [[לימוד תורה|ללמוד תורה]] על יד נרות חנוכה (מבלי להשתמש באור הנרות עצמם, כמובן){{הערה|שיחת ליל ב' דחנוכה תשמ"ב.}}.

נהג לתת [[דמי חנוכה]] בלילה הרביעי או החמישי{{הערה|שם=יום יום}}. נתן דמי חנוכה גם לנכדותיו{{הערה|שיחת נר ה' דחנוכה תש"ל (בלתי מוגה) בסופה.}}.

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
בקונטרס חנוכה תשי"א, כתב הרבי שלעת עתה לא הצליח לברר את מנהגו בהדלקת הנרות - האם לקח פתילות חדשות מידי יום להדלקה, או שהשתמש בישנות. עם זאת, כמה שנים אחר כך{{הערה|שיחת שבת חנוכה תשט"ז.}} סיפר שמנהגו היה לקחת פתילות ישנות, וביאר זאת.

היה נותן [[דמי חנוכה]] גם לבנותיו אחרי הנישואין, וגם לחתניו{{הערה|סה"ש תשמ"ח ח"א עמ' 163.}}.

===אצל [[הרבי מלך המשיח]]===
בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות עם הרבי]] בחנוכה בימות החול דלקה החנוכיה{{הערה|ראו למשל [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144785 התוועדות כ"ט כסלו תשל"ו{{בית חבד}}{{וידאו}}]}}.
====הדלקת הנרות====
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה#חנוכיית הרבי]]}}
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה משתמש בדרך כלל הרבי]]

הרבי נהג לערוך את [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת הנרות]] לבדו, ולא בנוכחות קהל. ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת תשמ"ט החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]], הרבי פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, מוצב כסא עליו מונחת החנוכיה, בה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]].}}.

הרבי נכח בשעת ההדלקה ב-770, אז בדרך כלל מאזין בסבר רציני להדלקה ולשירת [[ניגון הנרות הללו]], ובסיומו הוא מעודד את השירה בחלק השמח "על ניסיך".
====דמי חנוכה====
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה#אצל הרבי|דמי חנוכה אצל הרבי]]}}
החל מהשנים הראשונות לנשיאותו, נהג הרבי לחלק דמי חנוכה ל[[תמים|תלמידי]] [[הישיבה המרכזית 770|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ש[[שמירת הסדרים|שמרו על סדרי הישיבה]]. הרבי לא אישר בשום אופן לתת לבחור שלא עמד בתנאים. כמו כן שלח הרבי דמי חנוכה בשמו לתמימים בישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]].

בשנים מאוחרות יותר החל הרבי לשלוח דמי חנוכה לחיילי [[צה"ל]], באמצעות חסידי חב"ד שנסעו ל[[מבצע חנוכה]] בבסיסים הצבאיים.

החל משנת [[תשמ"א]], כאשר מתקיימים [[ראלי|כינוסים]] לחיילי [[צבאות ה']] ב-[[770]], מחלק הרבי דמי חנוכה למדריכים על מנת שיחלקו לילדים.

בחלק מהשנים{{הערה|[[תשל"ח]], [[תשמ"ח]], [[תנש"א]], [[תשנ"ב]]{{הבהרה|האם היו עוד שנים?}}}} חילק הרבי דמי חנוכה לכל אחד ואחד, אנשים נשים וטף.

====כינוס ילדים וסאטלייט====
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ראלי]], [[סאטלייט]]}}
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של חנוכה, [[תנש"א]]]]

מאז הקמתו של ארגון [[צבאות ה']] בשנת [[תשמ"א]], מתקיים מידי שנה [[כינוס ילדים]] ב-[[770]] בהשתתפותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. החל משנת [[תש"נ]] מתקיים במהלך הכינוס [[סאטלייט]] - שידור לוויני שהתקיים בכמה מוקדים ברחבי העולם, כשבכל אחד מהם נעשית [[הדלקת נרות חנוכה]] וכולם זוכים להשתתף בכינוס עם הרבי ולשמוע את שיחתו.

====כינוס זקנים====
{{ערך מורחב|ערך=[[תפארת זקנים לוי יצחק#כינוס עם הרבי|תפארת זקנים לוי יצחק]]}}
מידי שנה בחג החנוכה מתקיים כינוס לזקנים וזקנות המשתתפים בכוללים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]' ו'[[חכמת נשים]]', בהשתתפות הרבי שנושא שיחה עבורם. בשנת [[תשמ"ו]] התקיים הכינוס במשותף עם הילדים, והרבי התייחס בדבריו להוראה שיש ללמוד מכינוס משותף של ילדים עם זקנים.

==חנוכה בתורת החסידות==
=== מלחמת היוונים===
המלחמה בין עם ישראל ל[[יוונים]] הייתה מלחמה רוחנית - היוונים רצו להכניס בעם היהודי את תרבותם תרבות יון וזה תוכן המלחמה שהובילו בני חשמונאי נגד תרבות זו.

תרבות יוון מסמלת את חכמת הפילוסופיה ולכן לא האמינו היוונים בחכמה התורה האלוקית שיסודה הוא האמונה באלוקים. ולכן על אף שהיוונים ידעו על מציאותו של ה' וידעו על כך שהוא נצחי הרי זה רק מפני שהוא מוכרח בשכל גם כן ולא מצד אמונה, וממילא כל מה שהוא רק אמונה לא האמינו בו כלל.
ולכן כפרו היוונים בהשגחה העליונה ועבדו [[עבודה זרה]] לפי שבטענות שכליות לא הונח בשכלם כיצד הבורא המרומם ישגיח על נבראים שפלים כמו כן כפרו בכל [[מצוות]] התורה לפי שלא הבינו מה אכפת לבורא על קיום המצוות בעולם הגשמי השפל.

באופן עמוק יותר: הפריע ליוונים '''אופן''' קיום המצוות, כלומר, גם היוונים הפילוסופים העריכו את ה[[תורה]] שהרי היא [[חכמה]] נפלאה, גם קיום המצוות לא הפריע להם שהרי במצוות ישנם טעמים הגיוניים שכליים, אפילו המצוות שהם [[חוקים]] שאין להם טעם גם לא כל כך הפריע ליוונים בהבנה שבטח מְצַווה המצווה יודע טעם לפי שהוא משכיל וחכם נפלא.
אמנם היהודי לומד תורה מתוך תחושה וידיעה שלומד תורת ה' ומברך קודם ללימוד "נותן התורה" ולימודו מתוך הכרה שהעיקר הוא לא החכמה כי אם תורת ה', ואת המצוות היהודי מקיים מתוך [[קבלת עול]] ללא הבנה כלל - הוא אינו מחפש כלל להבין ומקיים אך ורק בגלל שכך ה' ציווה. בזה היוונים נלחמו הם לגמרי לא הסכימו שישנו משהו מעל ההיגיון והשכל. ולכן הכניסו את חכמתם בכדי לקרר את התחושה הזאת.

דבר זה אף מרומז בתפילת ימי החנוכה ב"[[ועל הניסים]]" כשמתארים את מלחמת יוון בישראל אומרים שהם רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" באופן כללי היוונים לא רצו לפגוע בבני ישראל עצמם כי אם בתורתם לפי של האמינו במצוות ובעומק יותר הפריע להם זה שיהודי לומד מתוך תחושה שהתורה היא "תורת'''ך'''" וכן בקיום המצוות הפריע להם שיהודי מקיים חוקים רק מפני שהם "'''רצונך'''" לכן רצו להשכיח את נותן התורה ולהעביר את היהודים מקיום המצוות מתוך קבלת עול גרידא.{{הערה|כל הנ"ל בריבוי מקומות ראה דרך מצוותיך מצות נר חנוכה דף עא עמוד ב לקוטי שיחות חלק ג עמוד 814 ואילך.}}

===חג החנוכה===
*'''דרגתו''': מבואר בספרי [[הקבלה]] שבחנוכה מאיר מדרגת [[הוד]] ד[[ז"א]], ועל ידי [[הדלקת נרות חנוכה]] מאירים אורות עליונים ביותר מ[[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]]{{הערה|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה דף עא עמוד א}}.

*'''קביעות ימי החג''': החג נקבע דווקא בחודש השלישי מימי החורף המבטא את החושך שהלילות מתארכים והימים מתקצרים{{הערה|ראה לקו"ש חלק טו שיחת טבת. שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}}.

{{פסקה חסרה}}
===הוראות החג בעבודת ה'===
*'''כוחות מיוחדים לחנך''': בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.

* ''''הכנה להגאולה'''': הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.{{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה}}

*''''פעולה נמשכת'''': בימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.

== חנוכה בתורת הנגלה ==
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים:{{הערה|ב"ח בהלכות חנוכה.}}
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה{{הערה|שולחן ערוך הלכות חנוכה.}}.

=== האירוע העיקרי שלזכרו נקבע החג ===

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא [[שמן]] ליום אחד{{הערה|שבת כא, ב.}}.

ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת [[הרמב"ם]] המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}{{הערה|ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.}}

[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד{{הערה|מאירי שבת כא, ב.}}, אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסלו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''".

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה{{הערה|רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.}}, שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה{{הערה|1שם ה"ג.}} גשמית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]}}.

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון [[אדמו"ר הזקן]] שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

== ראה גם ==
*[[מבצע חנוכה]]

===ניגוני חב"ד לחג===
*[[ניגון הנרות הללו]]
*[[ניגון יוונים נקבצו]]

==לקריאה נוספת==

====סיפורים לחג====
*[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/chanukah לקוטי שיחות מועדים - חנוכה] {{מפתח}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Jacobs%20-%20Kislev%2022%2C%205778.pdf חנוכה בליובאוויטש]''', יומני ושיחות חג החנוכה בליובאוויטש בשנים תשמ"ח-תשנ"ג {{PDF|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/640765/ מכתבים כלליים מהרבי לחג החנוכה]''', בתוך אפליקציית 'מפתח' {{אינפו|}} {{מפתח|}}
====הלכות ומנהגים====
*'''[https://www.torah4blind.org/hebrew/hhh4-5.htm המעשה הוא העיקר]''' - הוראות הרבי לחג החנוכה (טקסט)
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/14-12-2020-18-46-47-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D.pdf ספר המנהגים חנוכה - עם פיענוחים]''', הוצאת מכון פיענוחים שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]], חג החנוכה תשפ"א {{PDF|}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11058&CategoryID=1910 '''קונטרס התקשרות'''] - הלכות ומנהגי חב"ד - חנוכה  {{חב"ד|}} 
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%97-2/ בד"צ קראון הייטס] {{PDF|}} {{אינפו|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46444&st=&pgnum=33 '''נטעי גבריאל - הלכות חנוכה'''] הלכות חנוכה בצורה קלה ומבואר לפי מנהגי העדות והשיטות {{היברובוקס|}}
*הרב מאיר אשכנזי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/10-12-2017-13-44-12-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf הלכות חנוכה]''', תשע"ח {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/114550 '''חג החנוכה - מאמרים שירים סיפורים מתכונים'''] אתר חב"ד אורג {{בית חב"ד|}}

====בחסידות====
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/12/17-12-2017-14-18-12-%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.pdf ליקוט כתבי יד קודש בעניני חג החנוכה מאת כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm '''דרך מצוותיך -מצוות נר חנוכה'''] ביאור ה[[צמח צדק]] למצוות נר חנוכה על פי החסידות. ספרית חב"ד ליובאוויטש.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] {{היברובוקס|}}
*[[מנחם ברונפמן]] [http://www.alysefer.com/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%92-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94/ '''יהדות שמעל השכל: חג חנוכה במשנתו של הרבי מליובאוויטש'''] - [http://www.alysefer.com/ '''באתר עלי-ספר'''] {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[פעילי חב"ד]], '''[http://www.col.org.il/files/0.18650025002_568053.pdf קובץ נקודות ערוכות משיחות הרבי על חג החנוכה]''', חנוכה תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

====מולטימדיה====
*'''[https://chabad.info/news/640292/ מאגר קטעי וידאו עם הרבי בחג החנוכה]''' {{רבי דרייב|}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600904 '''"איך מדליקים נרות חנוכה"'''] ערוץ יהדותון - [[אתר חב"ד אורג]] {{בית חב"ד|}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3233|"הנרות הללו" אצל הרבי ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2147|הילדים שרים 'הנרות הללו', הרבי מעודד ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|804|לראות ולהיראות - שידור הלווין מתשנ"ב ● וידאו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/128189 לקט מאורעות מחג החנוכה תש"נ אצל הרבי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_80.html תמונה נדירה של הרבי הריי"צ בהדלקת נרות חנוכה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'  {{לחלוחית}}

{{חנוכה}}
{{חגים ומועדים}}
{{הלכה}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:חנוכה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]