עריכת הדף "חי יצחק טברסקי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חי יצחק טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חי יצחק טברסקי]]
ה[[אדמו"ר]] רבי '''חי יצחק טברסקי (איצ'ל)''' מ[[רחסטריבקא]] נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]]. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]], ואחר כך למד בישיבתו של הרה"ק רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]], אשר קרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקוירא. לפני החתונה קראו רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]] לחדרו ודיבר עמו ביחידות זמן רב.  
רבי '''חי יצחק טברסקי (איצ'ל)''' ([[ד' אלול]] [[תרצ"א]] - [[כ"ט מנחם אב]] [[תשפ"ג]]) היה האדמו"ר מ[[רחמסטריבקא]] ב[[ארצות הברית]].


== תולדות חיים ==
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] לפני החתונה, נכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר שליט"א]] להבחן אצלו את כל הלכות [[ציצית]] בעל פה. [[אדמו"ר שליט"א]] שאל אותו על אתר (ללא שום ספר פתוח כמובן לפני אף אחד מהם) שאלות רבות ומקיפות, והוא עמד בכולן. על השאלה האחרונה ענה [[אדמו"ר שליט"א]] בעצמו וביאר את התשובה על פי דרך ה[[חסידות]] ועל פי ה[[קבלה]].
נולד בשנת [[תרצ"א]], לאביו רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]]. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]] ואחר כך בישיבתו של רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]] שקרבו מאוד.
בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. לפני החתונה קראו רבי [[אהרון רוקח מבעלזא]] לחדרו ודיבר עמו ב[[יחידות]] זמן רב.


לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו"ר לחסידי [[רחמסטריבקא]] ב[[ארצות הברית]], ואחיו הרב [[ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא]] מונה ל[[אדמו"ר]] ב[[ארץ הקודש]].
לאחר פטירת אביו נתמנה לאדמו"ר לחסידי [[רחסטריבקא]] ב[[ארצות הברית]], ואחיו הרב [[ישראל יעקב טברסקי רחסטריבקא]] ונה ל[[אדמו"ר]] ב[[ארץ הקודש]]. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מהעיירה סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים כהיום מאות חסידים, ואלפים פונים לקבל את ברכותיו.


זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקווירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו הסתופפו מאות חסידים. ואלפים פנו לקבל את ברכותיו.
אחיינו, הרב [[נחן יוסף טברסקי]], הינו [[חסיד]] [[חב"ד]], ר" בישיבת [[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]] וחתנו של ר' [[משה אשכנזי]].


נסתלק לבית עולמו בכ"ט מנחם-אב ה'תשפ"ג.
[[קטגוריה: ידידי חב"ד]]
 
== נבחן אצל הרבי ==
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] לפני חתונתו, בשנת תשי"ד, נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי להבחן אצלו על כל הלכות [[ציצית]] בעל פה. [[הרבי]] שאל אותו על אתר (ללא שום ספר פתוח כמובן לפני אף אחד מהם) שאלות רבות ומקיפות, והוא עמד בכולן. על השאלה האחרונה ענה הרבי בעצמו וביאר את התשובה על פי דרך ה[[חסידות]] ועל פי ה[[קבלה]].
 
לפי גירסא אחרת, מדויקת יותר: הרבי שאל אותו האם אפשר לדבר עמו בלימוד, והוא השיב לרבי בחיוב. שאל אותו הרבי מה למד בזמן האחרון, וענה שבישיבה למדו מסכת [[בבא בתרא]], ובעצמו למד גם מסכת מנחות. ושאל אותו הרבי במה נוח לו יותר לדבר וענה ב[[מנחות]].
 
הרבי שאל אותו קושיא עצומה ברא"ש במסכת מנחות, והוא ענה על כך שני תירוצים המבוארים באחרונים. הרבי הוסיף לו עוד שני תירוצים בזה, ואחר כך הראה לו הרבי איך שכל ארבעת התירוצים עדיין אינם מיישבים הענין כדבעי. והרבי ביאר לו את הענין בפנימיות התורה בנסתר, ואיך שעל ידי זה מיושבות כל התמיהות.
 
לאחר מכן אמר רבי איציקל לאחיינו רבי [[נחמן יוסף טברסקי]] שראה במוחש, איך שהרבי היה מוכן לדבר עמו בכל מקום בש"ס, ולהראות לו שבלי לימוד פנימיות התורה אי אפשר להבין את הענינים לעומקן{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 שבועון בית משיח]}}.
 
== משפחתו ==
*אחיו רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מרחמסטריבקא.
*אחיינו, הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], הינו [[חסיד]] [[חב"ד]], ר"מ בישיבת [[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]] וחתנו של הרב [[משה אשכנזי]].
*אחיינו, האדמו"ר רבי דוד טברסקי מרחמסטריבקא ארץ הקודש.
{{סדרה|הקודם=רבי [[יוחנן טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]|הבא=רבי [[דוד משה טברסקי]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, חי יצחק}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)