עריכת הדף "חיים מוולוז'ין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[ | + | [[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]] |
− | הרב '''חיים איצקוביץ'''' | + | הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות". |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
− | + | הרב חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון. | |
− | לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן | + | לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. |
== הקשר לרבותינו נשיאינו == | == הקשר לרבותינו נשיאינו == | ||
− | הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו | + | הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|1=[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} התבטא עליו [[הרבי]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שוליים|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]].}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}} |
− | + | אחרי פטירת [[הגר"א]] כשנתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור אצל רבינו לשאול אותו את ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150]}} | |
− | |||
− | + | הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[יעקב קידנר]] בספר [[מצרף העבודה]] - [[ויכוחא רבא]]. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו אדמו"ר הזקן בתורת החב"ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}} | |
− | רבי חיים היה | + | רבי חיים היה בקשרי ידידות עם [[האדמו"ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה. כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]]. |
− | + | גם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|1=בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}} | |
− | |||
− | גם בנו | ||
− | + | ==צמצום לא כפשוטו== | |
− | + | בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי [[הארי]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטם]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הוא|קב"ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר [[צוואת הריב"ש]]. ה[[גר"א]] היה בין גדולי המתנגדים לאמירה שצמצום לא כפשוטו. ר' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כפשוטו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]]. | *בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]]. | ||
− | + | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|חיים]] |