עריכת הדף "חיים יוסף רוזנבלום"

[[קובץ:רוזנבלום 1.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב חיים יוסף רוזנבלום]]
הרב '''חיים יוסף רוזנבלום''' ([[ט"ז אדר]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]]) ממייסדי [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], חבר הועד המייסד של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ומנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז אדר|ט"ז אדר ב']] [[תרנ"ז]], ב[[עיירה]] נובוגורודסברסק, לאביו ר' [[משה רוזנבלום]].

בשנת [[תרס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], והסתופף בצלו של [[הרבי הרש"ב]].

זכה לקירובים גדולים מ[[רבותינו נשיאינו]], בשנת [[תרע"ז]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] כי {{ציטוטון|יכול אתה להיכנס אלי מתי שתרצה}}.

ב[[תרפ"א]] השתדך עם מרת [[סאניה רוזנבלום]], בת ר' [[מנחם מענדל גוראריה]]. ה"שדכן" היה [[הרבי הריי"צ]].

בזמן שהותו ברוסיה, התגורר בערים [[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]]. בתקופת שהותו בלנינגרד סייע בניהול הכספים של הרבי הריי"צ. כמו כן הכיר ועמד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו של [[הרבי]]{{הערה|לפי מכתב הרבי לחתנו הרב שמאל חפר - תשורה חפר, תשע"ה}}.

ב[[תרצ"א]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם פעל יחד עם עוד שלושה מהחסידים, ר' [[משה גוראריה]], ר' [[שמר'ל גוראריה]] ור' [[בער'ל חסקינד]] במשלוח חבילות ליהודי רוסיה, ביוזמת הרבי הריי"צ. שלטונות לטביה לא אהבו את פעילותו, ובשנת [[תרצ"ה]] נאסר, בטוענה שהחזיק מטבע זר. לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר הועמדה בפניו ברירה למאסר ארוך, או גירוש מהמדינה. בהוראת [[הרבי הריי"צ]] קיבל על עצמו את גזירת הגירוש.

===בארץ הקודש===
באותה תקופה שהה הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות [[הרבי הריי"צ]] להשגת [[סרטיפיקטים]] עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב [[אברהם יצחק קוק]], הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.

במאמצי ההצלה סייעו גם ר' [[מרדכי דובין]] - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר [[אגודת ישראל]] ב[[ירושלים]], ו'הועד לקהילות האשכנזים' (מטעם [[העדה החרדית]]).

בארץ ישראל השתכן ב[[תל אביב]] וייסד את [[בית הכנסת]] ב[[נחלת בנימין]]. באותה תקופה הוא המשיך לעמוד בקשר עם הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] שהתגורר אז בתל אביב{{הערה|לפי מכתב הרבי - ראה הערה 1}}.

בשנת [[תש"א]] מונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחבר בועד המייסד [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובמקביל היה מנהל חשבונות ב[[כולל חב"ד]] ובישיבת [[תורת אמת]], כשהרבי מנמק את הסיבה בשלה בחר דווקא בו: "הנני חפץ אשר בשני המוסדות הנ"ל יהיה לי איש מהימן שאוכל לבטוח בו ולדעת על ידו את המצב שם".

נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''החסידה של ליובאוויטש''', בתוך כתבה על רעייתו מרת סוניה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 50

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשל"ד]].
-==משפחתו==
-*רעייתו הגברת [[סוניה רוזנבלום]]
-*חתנו - ר' [[שמואל חפר]]. רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.
-* חתנו - הרב יעקב בן-צבי - נפטר י"ד כסלו תשנ"ג. רעייתו, מרת בריינא רחל בן-צבי - נפטרה כ"ט ניסן תשע"ב.
 ==לקריאה נוספת==
 *'''החסידה של ליובאוויטש''', בתוך כתבה על רעייתו מרת סוניה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 50
-==קישורים חיצוניים==
-*[https://col.org.il/news/109439 מדוע רב ממשפחת בית הרבי היה בבית האסורים? {{Col}}]
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:רוזנבלום, יוסף חיים}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]