עריכת הדף "חיים יוסף דוד אזולאי"

{{דמות
|שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי
|תמונה=החיד"א.jpg
|כינוי=החיד"א
|תאריך לידה=[[תפ"ד]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תקס"ו]]
|רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד
|חיבוריו=	[[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]
}}
'''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד"א''') (ה'תפ"ד - [[י"א אדר]] [[תקס"ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד"ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.

==תולדות חיים==
נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ"ד. למד בישיבות "יפאר ענוים", "בית יעקב" ו"ישיבת המקובלים בבית א-ל". נשא לאישה את רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד"ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והיה נודד ברחבי העולם לשם כך. את מסעותיו תיעד בספרו "מעגל טוב".

בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.

==החיד"א בתורת רבותינו נשיאינו ==


פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]].


הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר.  בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל.  בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו ספרים ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} 
בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} 

בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}.
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]". {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}.

הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד"א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד"א "מעשה רב". {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}}

הרבי מביא במקומות רבים מאוד את הפירוש על הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים", ומציין "הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פרק כט".

פעם אחת אמר הרבי תהילים מתוך התהילים עם פירוש "יוסף תהילות" להחיד"א. היה זה בכ"ג כסלו תש"מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהילים "יוסף תהילות". לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהילים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי"מ זליגסון.}}.    

הרבי הרש"ב כותב {{הערה| נדפס בשו"ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: "כמה גדולים נ"ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר"ר יוסף קונקי והר"ר יוסף הלוי הנזיר והר"ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד"א ז"ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה".

==חיבוריו==
{{טורים|תוכן=
===הלכה, פרשנות, דרושים===
*'''עבודת הקודש'''.
*'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו"ל מכתב יד בירושלים תש"ג
*'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה"
*'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א"ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)
*'''אהבת דוד''' - דרשות
*'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח
*'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
*'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות
*'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט
*'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי
*'''כיסא דוד'''
*'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות
*'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש"ס
*'''ככר לאדן'''
*'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
*'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח
*'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות
*'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
*'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
*'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות
*'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף
*'''כף אחת'''
*'''יעיר אזן''' - על כללי הש"ס
*'''יוסף בסדר'''
*'''סנסן ליאיר'''
*'''שומר ישראל'''
*'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד"א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.

===שו"תים===
*'''טוב עין'''
*'''חיים שאל''' - ש"ת בשני חלקים
*'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.
===היסטוריה ===
*'''שם הגדולים'''
*'''זעיר שם''' - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
*'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.

===פירושים על תנ"ך===
*'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה
*'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים
*'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים
*'''חומת אנ"ך''' - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
===ספרים ערוכים מכתביו===
בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:
*סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
*פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
*פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
*תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים.
*אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו
}}

==הנצחתו==
על שמו [[רחוב החיד"א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל.

==משפחתו==
לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.
*בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי
*בנו, ר' אברהם אזולאי
*ביתו, שרה.
*ביתו, שמחה פארדו.
*ביתו, קרלה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/moshiach/957665/ "תהילים החיד"א" להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אחרונים]]
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 22:		שורה 22:


	הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה\| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר ~~בשיחה~~ את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ~~ובאגרותיו~~, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו ~~לספר~~ ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}}		הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה\| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו ספרים ביצי"מ". בלקו"ש ח"ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}}
	בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה\|למשל בפסקא "את פתח לו".}}		בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה. {{הערה\|למשל בפסקא "את פתח לו".}}