עריכת הדף "חיים ויטאל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", ספרו של רבי חיים ויטאל]] | [[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", ספרו של רבי חיים ויטאל]] | ||
רבי '''חיים ויטאל''' ([[א' חשוון]] ה'ש"ג - [[ל' ניסן]] ה'ש"פ) היה [[קבלה|מקובל]] שחי ופעל ב[[צפת]], ב[[ירושלים]] וב[[דמשק]]. גדול תלמידיו של [[האר"י]] הקדוש, שקיבל מרבו את הסמכות הבלעדית לכתוב וללמד את תורתו. רבי חיים ערך את [[כתבי האר"י]] שמהם הגיעו לידינו הספרים [[ | רבי '''חיים ויטאל''' ([[א' חשוון]] ה'ש"ג - [[ל' ניסן]] ה'ש"פ) היה [[קבלה|מקובל]] שחי ופעל ב[[צפת]], ב[[ירושלים]] וב[[דמשק]]. גדול תלמידיו של [[האר"י]] הקדוש, שקיבל מרבו את הסמכות הבלעדית לכתוב וללמד את תורתו. רבי חיים ערך את [[כתבי האר"י]] שמהם הגיעו לידינו הספרים [[עץ חיים]], [[אוצרות חיים]], [[מבוא שערים]] ועוד. כמו כן כתב כמה חיבורים חשובים בעצמו. כתבי האר"י בעריכתו של חיים הפכו לשיטה המרכזית בלימוד [[תורת הקבלה]], ועליהם מיוסדים חלקים עיקריים ב[[תורת החסידות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
למד את [[תורת הנגלה]] מרבו רבי [[משה אלשיך]], ולאחר מכן החל ללמוד את [[תורת הקבלה]] מרבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק), גדול מקובלי צפת באותה תקופה. | למד את [[תורת הנגלה]] מרבו רבי [[משה אלשיך]], ולאחר מכן החל ללמוד את [[תורת הקבלה]] מרבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק), גדול מקובלי צפת באותה תקופה. | ||
===לימודו מפי האר"י=== | ===לימודו מפי האר"י=== | ||
בשנת ה'ש"ל, קצת לפני פטירתו של הרמ"ק (ב[[כ"ג בתמוז]]), עלה לארץ ישראל ממצרים [[האר"י]]. האר"י גילה לאחר מכן שסיבת עלייתו לארץ הקודש | בשנת ה'ש"ל, קצת לפני פטירתו של הרמ"ק (ב[[כ"ג בתמוז]]), עלה לארץ ישראל ממצרים [[האר"י]]. האר"י גילה לאחר מכן שסיבת עלייתו לארץ הקודש היתה מכיון שגילו לו משמים שימיו קרבים, ועליו ללמד את סודות הקבלה שקיבל [[גילוי אליהו|מפי אליהו הנביא]] לפני הסתלקותו. כמו כן גילה האר"י שכל תכליתו אינה אלא ללמד את רבי חיים ויטאל. | ||
מיד בבואו של האר"י לצפת, לא ראה רבי חיים צורך ללכת וללמוד ממנו, וגם אחר פטירת הרמ"ק - לאחר שכל מקובלי צפת קיבלו את האר"י כממשיכו - המשיך רבי חיים ללמוד באופן עצמאי. פעם אחת החליט ללכת לשאול את האר"י על פירושו של מאמר אחד ב[[ספר הזוהר]]. מיד כשראה אותו האר"י, אמר: "זה לא בא כי אם לתהות בקנקני", ומיד התחיל לגלות סודות נפלאים באותו מאמר. רבי חיים התפעל כל כך וביקש לשמוע מהאר"י עוד פירושים, אך האר"י סירב ואמר שאינו ראוי לכך. רבי חיים בכה והתפלל כל אותו הלילה שיזכה ויהיה ראוי לשמוע עוד מהאר"י, ואז התבקש האר"י משמים לגלות עוד סודות לרבי חיים, ומאז הפך לתלמידו העיקרי{{הערה|1=אגרת רבי שלמה שלומיל, נדפסה בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21042&st=&pgnum=107&hilite= מצרף לחכמה].}}. | מיד בבואו של האר"י לצפת, לא ראה רבי חיים צורך ללכת וללמוד ממנו, וגם אחר פטירת הרמ"ק - לאחר שכל מקובלי צפת קיבלו את האר"י כממשיכו - המשיך רבי חיים ללמוד באופן עצמאי. פעם אחת החליט ללכת לשאול את האר"י על פירושו של מאמר אחד ב[[ספר הזוהר]]. מיד כשראה אותו האר"י, אמר: "זה לא בא כי אם לתהות בקנקני", ומיד התחיל לגלות סודות נפלאים באותו מאמר. רבי חיים התפעל כל כך וביקש לשמוע מהאר"י עוד פירושים, אך האר"י סירב ואמר שאינו ראוי לכך. רבי חיים בכה והתפלל כל אותו הלילה שיזכה ויהיה ראוי לשמוע עוד מהאר"י, ואז התבקש האר"י משמים לגלות עוד סודות לרבי חיים, ומאז הפך לתלמידו העיקרי{{הערה|1=אגרת רבי שלמה שלומיל, נדפסה בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21042&st=&pgnum=107&hilite= מצרף לחכמה].}}. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
===בכתבי האר"י=== | ===בכתבי האר"י=== | ||
*מתוך עריכתו הראשונה של כתבי האר"י ערך את הספר "'''עץ חיים'''" שחולק לשמונה שערים. ספר זה נשאר גנוז אצלו ולא הודפס על ימינו. | *מתוך עריכתו הראשונה של כתבי האר"י ערך את הספר "'''עץ חיים'''" שחולק לשמונה שערים. ספר זה נשאר גנוז אצלו ולא הודפס על ימינו. | ||
:מתוך כתבים שהועתקו מספר זה בגניבה, הפיצו כמה מקובלים את הספרים '''ספר הדרושים''', '''ספר הכוונות''' ו'''ספר הליקוטים''' (שלא הודפסו אלא בחלקם בדור האחרון). | :מתוך כתבים שהועתקו מספר זה בגניבה, הפיצו כמה מקובלים את הספרים '''ספר הדרושים''', '''ספר הכוונות''' ו'''ספר הליקוטים''' (שלא הודפסו אלא בחלקם בדור האחרון). | ||
שורה 29: | שורה 28: | ||
*גם את עריכתו השלישית בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי נכדו רבי [[משה ויטאל]], ומהם נערך הספר '''[[מבוא שערים]]'''. | *גם את עריכתו השלישית בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי נכדו רבי [[משה ויטאל]], ומהם נערך הספר '''[[מבוא שערים]]'''. | ||
רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך ספרי הדרושים הכוונות והליקוטים, יחד עם כתבי העריכה השניה של רבי יעקב צמח, שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' (הוא הספר הנדפס והנפוץ בשם '''[[עץ חיים]]'''), '''[[פרי עץ חיים]]''' ו'''נוף עץ חיים'''. | רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך ספרי הדרושים הכוונות והליקוטים, יחד עם כתבי העריכה השניה של רבי יעקב צמח, שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' (הוא הספר הנדפס והנפוץ בשם '''[[עץ חיים]]'''), '''[[פרי עץ חיים]]''' ו'''נוף עץ חיים'''. | ||
===חיבוריו שלו=== | ===חיבוריו שלו=== | ||
*'''[[שערי קדושה]]''' - ספר [[מוסר]] על פי קבלת האר"י. | *'''[[שערי קדושה]]''' - ספר [[מוסר]] על פי קבלת האר"י. | ||
שורה 40: | שורה 38: | ||
{{מקובלים}} | {{מקובלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מקובלים]] | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||