עריכת הדף "חיים ויטאל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", ספרו של רבי חיים ויטאל]]
רבי '''חיים ויטאל''' היה מקובל ספרדי, גדול תלמידיו של ה[[אר"י]] הקדוש, מחבר וכותב ספרי האר"י שהם [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]], שמונה שערים, ארבע מאות שקל כסף, ליקוטי תורה, שער המצוות ועוד.
רבי '''חיים ויטאל''' ([[א' חשוון]] ה'ש"ג - [[ל' ניסן]] ה'ש"פ) היה [[קבלה|מקובל]] שחי ופעל ב[[צפת]], ב[[ירושלים]] וב[[דמשק]]. גדול תלמידיו של [[האר"י]] הקדוש, שקיבל מרבו את הסמכות הבלעדית לכתוב וללמד את תורתו. רבי חיים ערך את [[כתבי האר"י]] שמהם הגיעו לידינו הספרים [[עץ חיים]], [[פרי עץ חיים]], [[אוצרות חיים]], [[מבוא שערים]] ועוד. כמו כן כתב כמה חיבורים חשובים בעצמו. כתבי האר"י בעריכתו של רבי חיים הפכו לשיטה המרכזית בלימוד [[תורת הקבלה]], ועליהם מיוסדים חלקים עיקריים ב[[תורת החסידות]].


==תולדות חיים==
==רקע==
רבי חיים ויטאל נולד ב[[א' חשוון|ראש חודש חשוון]] ה'ש"ג ב[[צפת]], לאביו רבי יוסף קלבריזי, שעלה שנתיים קודם לכן ל[[ארץ ישראל]] מחבל קלבריה שב[[איטליה]].
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעלם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל, ואף אמר כי יש לו לרבי חיים ויטאל נשמת [[רבי עקיבא]]. האר"י ז"ל הרבה בשבחו של רבי חיים ויטאל ואמר כי הוא חשוב יותר מכל תלמידיו (שביניהם נמנו ה[[אלשיך]] הקדוש, ה[[חמדת ימים]], רבי אלעזר אזכרי בעל החרדים, ועוד צדיקים רבים.) עקב שורש נשמתו הגבוהה וגם עקב יגיעתו וטהרתו העצומה.


למד את [[תורת הנגלה]] מרבו רבי [[משה אלשיך]], ולאחר מכן החל ללמוד את [[תורת הקבלה]] מרבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק), גדול מקובלי צפת באותה תקופה.
לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י זלכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין את תורתו לאשורו. בתחילת לימודו היה רבי חיים ויטאל שוכח את דברי רבו, עד שהארז"ל השקהו מ[[בארה של מרים]] כפי שהתגלגל לנהר מסויים בצפת, ומאז לא שכח יותר את לימודו.
===לימודו מפי האר"י===
בשנת ה'ש"ל, קצת לפני פטירתו של הרמ"ק (ב[[כ"ג בתמוז]]), עלה לארץ ישראל ממצרים [[האר]]. האר"י גילה לאחר מכן שסיבת עלייתו לארץ הקודש הייתה מכיון שגילו לו משמים שימיו קרבים, ועליו ללמד את סודות הקבלה שקיבל [[גילוי אליהו|מפי אליהו הנביא]] לפני הסתלקותו. כמו כן גילה האר"י שכל תכליתו אינה אלא ללמד את רבי חיים ויטאל.


מיד בבואו של האר"י לצפת, לא ראה רבי חיים צורך ללכת וללמוד ממנו, וגם אחר פטירת הרמ"ק - לאחר שכל מקובלי צפת קיבלו את האר"י כממשיכו - המשיך רבי חיים ללמוד באופן עצמאי. פעם אחת החליט ללכת לשאול את האר"י על פירושו של מאמר אחד ב[[ספר הזוהר]]. מיד כשראה אותו האר"י, אמר: "זה לא בא כי אם לתהות בקנקני", ומיד התחיל לגלות סודות נפלאים באותו מאמר. רבי חיים התפעל כל כך וביקש לשמוע מהאר"י עוד פירושים, אך האר"י סירב ואמר שאינו ראוי לכך. רבי חיים בכה והתפלל כל אותו הלילה שיזכה ויהיה ראוי לשמוע עוד מהאר"י, ואז התבקש האר"י משמים לגלות עוד סודות לרבי חיים, ומאז הפך לתלמידו העיקרי{{הערה|1=אגרת רבי שלמה שלומיל, נדפסה בספר [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21042&st=&pgnum=107&hilite= מצרף לחכמה].}}.
==עץ חיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]]}}
הספר '''עץ חיים''' נכתב על ידי רבי [[חיים ויטאל]], והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של [[האריז"ל]] ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו.


במשך שנה ועשרה חדשים בלבד למד רבי חיים אצל האר"י, ובפרק זמן קצר זה קיבל ממנו את כל שיטתו בקבלה. בתחילת לימודו אצל האר"י היה רבי חיים שוכח את לימודו, עד שלקח אותו רבו ל[[טבריה]] ונתן לו לשתות מים מ[[בארה של מרים]] שהתגלגל לים הכנרת, ומהם קיבל כח ל[[זיכרון]]{{הערה|פרי עץ חיים שער יז (הנהגת הלימוד) ד"ה כשהיה הרב ר' חיים. ועוד.}}, שבזכותו הצליח ללמוד סודות רבים כל כך בזמן קצר{{הערה|שם הגדולים בערך רבי חיים ויטאל.}}. בתורת החסידות מובא סיפור זה, ומבואר הקשר הפנימי בין בארה של מרים לבין כח הזיכרון{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/27/151.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות - תקע"ז, ע' קנא]. ועוד.}}.
את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל במשך השנתיים בהם התגורר האריזב[[צפת]], בין השנים ה'ש"ל-ה'של"ב. בתחילה נכתבו הדברים בקצרה כפי שנאמרו על ידי האריז"ל, ולאחר מכן סודרו על ידי רבי חיים ויטאל בצורה מורחבת ומבוארת בספר עץ חיים.
 
===אחר הסתלקות האר"י===
ב[[ה' באב]] ה'של"ב הסתלק האר"י, ותלמידי האר"י כולם קיבלו על עצמם את רבי חיים למורם ורבם. בכתב התקשרות משנת ה'של"ה מתחייבים כל גדולי תלמידי האר"י ללמוד מפי רבי חיים בלבד, ולא ללמוד או ללמד בעצמם שום דבר מבלי רשותו. רבי חיים ליקט את כל כתבי האר"י שכתבו חבריו, ומתוכם, ובעיקר מתוך כתביו שלו, סידר וערך במשך שנים את [[כתבי האר"י]]. רבי חיים שמר עליהם בקפדנות ולא נתן להעתיקם, אולם מתוך העתקות שנעשו מבלי ידיעתו, וכן מתוך כתבים שגנז והתגלו לאחר מכן, ומתוך עריכות כתביו שנעשו אחר פטירתו על ידי בנו רבי שמואל, נערכו (ובהמשך הודפסו) מרבית ספרי קבלת האר"י שהגיעו לידינו: [[עץ חיים]] ו[[פרי עץ חיים]], [[שמונה שערים]], [[אוצרות חיים]], [[מבוא שערים]] ועוד.
 
כמו כן חיבר בעצמו מספר חיבורים בפשט ובקבלה.
 
בהמשך עבר ל[[ירושלים]] ומשם ל[[דמשק]], שם התגורר שנים רבות עד להסתלקותו ב[[ל' בניסן]] ה'ש"פ.
 
==חיבוריו==
===בכתבי האר"י===
{{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}
*מתוך עריכתו הראשונה של כתבי האר"י ערך את הספר "'''עץ חיים'''" שחולק לשמונה שערים. ספר זה נשאר גנוז אצלו ולא הודפס על ימינו.
:מתוך כתבים שהועתקו מספר זה בגניבה, הפיצו כמה מקובלים את הספרים '''ספר הדרושים''', '''ספר הכוונות''' ו'''ספר הליקוטים''' (שלא הודפסו אלא בחלקם בדור האחרון).
:בנו, רבי שמואל, ערך וסידר על פי ספר זה "'''[[שמונה שערים]]'''" שהופצו ונדפסו לאחר מכן: '''שער ההקדמות''', '''שער מאמרי רשב"י''', '''שער מאמרי רז"ל''', '''שער הפסוקים''', '''שער המצוות''', '''שער הכוונות''', '''שער רוח הקודש''' ו'''שער הגלגולים'''.
*את עריכתו השניה בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי רבי [[אברהם אזולאי]] ורבי [[יעקב צמח]]. מתוכם נערכו הספרים: "'''קהילת יעקב''', '''עולת תמיד''', '''אדם ישר''', '''[[אוצרות חיים]]''' ו'''זוהר הרקיע'''.
*גם את עריכתו השלישית בכתבי האר"י גנז, והם הוצאו מגניזתם על ידי נכדו רבי [[משה ויטאל]], ומהם נערך הספר '''[[מבוא שערים]]'''.
רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך ספרי הדרושים הכוונות והליקוטים, יחד עם כתבי העריכה השניה של רבי יעקב צמח, שלושה ספרים: '''דרך עץ החיים''' (הוא הספר הנדפס והנפוץ בשם '''[[עץ חיים]]'''), '''[[פרי עץ חיים]]''' ו'''נוף עץ חיים'''.
 
===חיבוריו שלו===
*'''[[שערי קדושה]]''' - ספר [[מוסר]] על פי קבלת האר"י.
*'''עץ הדעת טוב''' - דרשות על התורה.
*'''ספר החזיונות''' - יומן שרשם לעצמו על כל הקורות אותו, בעיקר על גילויים שמימיים, חלומות ודברים שקיבל מהאריז"ל בנושאי קבלה. חלקו נדפס בספר "'''שבחי ר' חיים ויטאל'''".
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=1&hilite= שבחי רבי חיים ויטאל]''', באתר [[HebrewBooks]]


הספר מובא פעמים רבות בתורת החסידות, ופעמים רבות מוקדשים מספר עמודים רק בכדי לבאר דיוק לשון המובא בספר.
{{מקובלים}}
{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ויטאל, חיים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)