עריכת הדף "חיים בן עטר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]] | [[קובץ:אור החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתפללים בציונו]] | ||
− | רבי '''חיים בן משה אבן עטר | + | הצדיק הקדוש רבי '''חיים בן משה אבן עטר''' (נולד [[תנ"ו]] - נפטר ט"ו [[תמוז]] [[תק"ג]]), מחבר הפירוש "אור החיים" על ה[[תורה]]. |
− | + | נולד ב[[שנה|שנת]] תנ"ו במרוקו, לאביו רבי משה. בשנת תס"ח הוא עבר לעיר סאלי, חותנו פרנסו, והוא ישב במנוחה על התורה והעבודה. בשנת תפ"ה נפטר חותנו, ואז נלקחו ממנו ביתו ונכסיו על ידי הממשלה, והוא עבר קשיים רבים. הוא מתאונן בספרו "חפץ ה'" על המסירה שעבר באותה עת. הוא ישב בבית האסורים, ולאחרי השתדלויות הוא השתחרר, ואז החליט לעזוב את עירו ולעבור ל[[ארץ הקודש]]. | |
− | + | הוא יצא לדרך, ודרכו ארכה שנים מספר. במהלך דרכו הוא הגיע לעיר פאס שם הקים ישיבה וניהל אותה במשך תקופה, עד שהתחיל רעב בעיר. הוא המשיך לעיר תיטואן, ומשך המשיך לאלזשיר. | |
− | הוא | + | בחודש [[סיוון]] תצ"ט הוא הגיע לעיר ליוורנא הנמצאת באיטליה, שם הוא התכבד בכבוד מלכים, והתיישב שם למשך תקופה לבקשת התושבין במקום. הוא הרביץ תורה במקום, ובשנים המאוחרות יותר יצא לאור הספר "מאור החיים" מתוכן הדרשות אותם אמר במקום ונרשמו על ידי תלמידים של רבי משה פראנקא{{הערת שוליים|ראה בהקדמת הספר אודות שהותו של האור החיים בעיר.}} בעיר ליווארנא הוא החל את תוכניותיו להקים ישיבה בירושלים תחת השם "מדרש כנסת ישראל", ולצורך כך הוא הקים וועידת גבירים בעיר ליוורנא, שקיבלו על עצמם להחזיק את הישיבה. |
− | + | ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] תק"א הוא עזב את העיר ועלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם ל[[ארץ ישראל]]. הם נסעו באוניה לעיר מעסינא, ומשם המשיכו לאלכסנדריה שבמצרים, משם תכננו להמשיך ליפו, משם רצו ללכת רגלית. לבסוף הגיעה הספינה לעכו בט"ו אלול תק"א, והם התיישבו בעיר, מכיוון שהדרך משם לירושלים היתה מסוכנת, ובזכות כך ניצלו מהמגיפה שהסתערה באותה עת בירושלים וביפו. בראש חודש חשוון תק"ב הוא הקים את ישיבתו במקום. | |
− | |||
− | בסוף שנת תק"ב | + | בסוף שנת תק"ב עברו ל[[ירושלים]] שם הקים שתי ישיבות, אחת ל[[תורת הנגלה]] ואחת ל[[נסתר]]. רבי חיים אבועלפיה ניסה לשכנעו לעבור לעיר [[טבריה]] ושם לקבוע את ישיבתו, ולצורך כך אף שלח מכתבים לגבירים שיסכימו לכך. אך האור החיים החליט ליסוע לשנת נסיון ל[[ירושלים]], ואז ישקול שוב מה יעשה. במהלך אותה שנה פרצה מלחמה בעיר טבריה, ואז ידע האור החיים סימן משמים כי אין מקומו בעיר. |
− | את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]]{{ | + | את דרך הלימוד בישיבתו קבע על פי דרכו של [[הרמב"ם]].{{הערת שוליים|כך כתב במכתב לגבירים, תומכי הישיבה.}} |
− | נפטר ב[[מוצאי שבת]] | + | נפטר ב[[מוצאי שבת]] ט"ו ב[[תמוז]] שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים. |
− | == | + | == עם הבעל שם טוב == |
− | למרות | + | למרות שרבי חיים התגורר רוב שנותיו ב[[מרוקו]] וב[[ארץ ישראל]], מקובל שיחסו עם ה[[בעש"ט]], אותו לא ראה מעולם, היה יחס קרוב מאוד. |
− | + | מקובל, שהבעש"ט קרע קריעה בעת יציאת [[נשמה|נשמתו]], על אף שלא היה נוכח ב[[גשמיות]]. לטענת מנגדיו<REF>[[הנודע ביהודה]].</REF> שדבר זה הוא היפך ההלכה, ענה להם שמה אעשה ואני הייתי שם (הכוונה ברוחניות, אך באופן מוחשי). | |
− | + | קרבתו לבעל שם טוב, היתה גם בקשר רוחני, מכיון שיחד הם היוו את [[נפש]] ד[[דוד]] ו[[רוח]] דדוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}} | |
− | + | == חיבורו אור החיים == | |
− | + | את חיבורו אור החיים חיבר כאשר למד עם בנותיו חומש עם רש"י ופשט.<REF>[[אדמו"ר הרש"ב]]. מובא בקובצי [[התמים]].</REF> | |
− | |||
+ | בפירושו, נרמז שהוא ה[[מלך המשיח]] שבדורו, ובלשונו<REF>בפירושו לדברים טו, ז בפרשת ראה.</REF> "משיח ה' ושמו חיים".<REF>יש לערער על כך שרומז על עצמו, שהרי באותו קטע כותב כי [[מלך המשיח]] עיבורו ולידתו ב[[ארץ הקודש]], דבר שאינו מתאים לתולדותיו שלו עצמו.</REF>. | ||
− | + | בעיר שקלוב היה מוציא לאור ושמו ר' אשר, שנתפס להשכלה. בשנת תקמ"ה הדפיס חומש עם פירוש אור החיים, ומכיוון שהמשכילים לא האמינו בביאת המשיח, הלך והשמיט את המילים "ושמו חיים". כשנודע הדבר לרבי [[ישראל מרוז'ין]] אמר: "אתה השמטת את שמו מן הספר והוא הכניס את שמך", ואחר זמן התגלה שבפרשת סוטה נדפס בטעות, במקום "אם שטית מאיש זה אם מאיש אחר", "אם שטית מאיש זה אם שטית מאיש אשר", ואכן נודע שאיש זה חשוד על היפך הצניעות. | |
− | |||
− | |||
− | + | ב[[גניזה החרסונית]] מסופר אודות מכתבים ששלח הבעש"ט לר' חיים, על ידי גיס הבעש"ט, ר' [[גרשון מקיטוב]]. | |
− | + | מנהג רבותינו נשיאינו היה להזכירו בצירוף המילה "הקדוש", הן בכתב והן בעל פה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= שיחות קודש תשל"ו].}}. | |
− | + | == קישורים חיצונים == | |
− | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47339 הרבי בשיחה אודות האור החיים - וידיאו] | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | *[http:// | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=477&hilite= הרבי בשיחה אודות האור החיים - שיחות קודש תשל"ו עמ' 477] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
− |