עריכת הדף "חיים אליעזר גורביץ"

[[קובץ:גורביץ', חיים אליעזר (1).jpg|ממוזער|הרב גורביץ']]
ר' '''חיים אליעזר גורביץ''' (? - [[תרס"ב]] - [[ז' בכסלו]] [[תשל"ג]]), היה מבכירי [[תמימים|תלמידי התמימים]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומאוחר יותר מונה להיות [[משגיח]] בישיבה על ידי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]].

==תולדות חיים==
ר' חיים אליעזר נולד לר' [[מענדל דוד גורביץ]] בשנת [[תרס"ב]] בקאליסק. הוא מיוחס ל{{ה|של"ה הקדוש}}, ואביו היה אחד מהדמויות החסידיות במקום מגוריו.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מטובי התלמידים וגאון עצום. היה בקי במסכתות ה[[ש"ס]] בעל פה, והכיר את הסוגיות לעומק. במשך מספר שנים שימש כ[[משגיח]] ב[[נגלה]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]] על פי מינויו של מייסד הישיבה, [[הרבי הרש"ב]] ובנו מנהל הישיבה, [[הרבי הריי"צ]]. כשגלתה 'חצר ליובאוויטש' ל[[רוסטוב]] עבר ר' אליעזר יחד עם הישיבה.
[[קובץ:גורביץ', חיים אליעזר (2).jpg|ממוזער|הרב גורביץ' בהתוועדות]]

[[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה, וביתם היה מלא באורחים תדיר, למרות הדוחק הרב בו חיו.

=== על משמרת היהדות ברוסיה ===
בתקופה בה השתוללו ה[[קומוניסטים]] ואסרו שמירת [[תורה]] ו[[מצוות]] מסר ר' אליעזר את נפשו על קיום כל המצוות, וחינך כך את תלמידיו. בגלל שמירתו העיקשת על שמירת ה[[שבת]] והימנעות מלעבוד בה, נאלץ לעבור תדיר בין עבודות.

[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על [[חינוך]] הילדים, וכך חינך וחיזק את תלמידיו. בנו [[שלום בער גורביץ|שלום בער]] למד בבית, ונמנע מללכת לבית הספר הממלכתי עד לגיל תשע. באחד הימים פרצו פקידים לביתו, והזהירו כי אם לא ישלח את ילדו לבית הספר יקחו אותו בכוח ויעבירו אותו למוסד. מאז הלך הילד, אך נמנע ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים בתירוצים שונים. אחרי תקופה ממושכת גילתה מורה יהודיה בבית הספר כי שלום בער לא מגיע בשבתות והלשינה, מאז התחיל ללכת גם בשבתות, אך נמנע מחילול שבת.

=== בצבא הרוסי ===
ב[[מלחמת העולם השניה]] גויס לצבא הרוסי, ולמזלו לא היה כשיר לקרב, ונשלח לעיר אופא שבאוראל לשמור על תחנת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] האזורית. בתפקיד זה החזיק במשך ארבע שנים, כמעט בכל תקופת המלחמה. בשבתות היה הולך מרחק שלוש שעות הליכה ל[[בית הכנסת]] שם ארגן מניין תפילה עם היהודים המקומיים.
[[קובץ:121.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ר' חיים אליעזר בהיותו ב[[סיביר]]]]
בסוף המלחמה חזר לביתו, שהיה אז ב[[מוסקבה]], שם התעסק ב[[חינוך]] ילדי ישראל. באותה תקופה יצאו קבוצות גדולות של [[חסידים]] מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזויפים, ובנו שלום בער הציע לבני המשפחה לנסות את האפשרות. אך ר' אליעזר ואשתו פחדו שמא ינקמו השלטונות בבני המשפחה שלא יצליחו לצאת.

ב[[מוסקבה]] הצליח להחזיק במשך שנתיים בהם היה תחת מעקבים של אנשי הבולשת. כשהתחיל להרגיש בכך ירד למחתרת, וברח מביתו אל קרובי משפחה, אצלם הסתתר. לאחר כמה חודשים של חיים במחתרת חזר לביתו להמשיך את שגרת החיים, וזמן קצר לאחר מכן בדרכו ל[[בית הכנסת]] ל[[תפילה|תפילת]] [[שחרית]] נעצר.

במשך מספר חודשים נחקר בעינויים, ונגזרו עליו עשר שנות גלות ב[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]].

אחרי מותו של [[סטאלין]] ב[[תשי"ג]] קיבלו אסירים פוליטיים רבים שחרור, וביניהם ר' אליעזר, לאחר יותר מתשע שנים במאסר.

== שנותיו האחרונות ==
בשנת [[תשט"ז]] חזר לביתו ב[[מוסקבה]] שבור ורצוץ. בעקבות המאסר נאלץ להפסיק את עיסוקו בחינוך ו[[מלמד תינוקות|מלמד]]ות, אך כלפי עצמו המשיך להתנהג כיהודי כשר ולקיים את כל תרי"ג מצוות.

לפני [[חג הפסח]], בגיל שבעים, שימש כ[[משגיח]] במאפיית מצות מחתרתית שהתנהלה במוסקבה. אחריותו שם הייתה רבה, ועבודתו קשה. העובדים במקום לא היו אכפתיים כלפי ההלכה, ורק רצו להכין כמות גדולה, כי משכורתם הייתה לפי כמות המצות. בשל כך סבל ר' אליעזר רבות, ונאלץ להתווכח איתם מידי יום. לעבודתו היה יוצא בשש בבוקר, וחוזר לאחר חצות הלילה, כשהוא שבור.

העבודה גרמה לו ייסורים רבים ועוגמת נפש רבה, ובלילה הראשון של [[ליל הסדר]] רגעים ספורים לפני שהתחיל את הסדר כשספר בידו, התמוטט עקב אירוע מוחי.

בעקבות האירוע חצי הימני של גופו השתתק, ותקופה ארוכה הרגיש רע מאוד. ב[[בית הרפואה]] קבעו הרופאים דיאגנוזה שבגופו שוכנת המחלה הארורה יותר מששה חודשים, ולפי קביעתם לא היו לו סיכויים לחיות יותר משבועות ספורים. הדיאגנוזה לא הייתה וודאית, כי בשל השיתוק בגופו מסוכן היה לעשות צילום ולהוכיח את השערת הרופאים. רק כאשר השתפר מצבו וניתן היה לעשות את הצילום התברר כי הרופאים טעו, וכעבור זמן קצר השתחרר לביתו.

בשנת [[תשל"ב]] הגיש בקשה ליציאה, את האישור קיבל ב[[פורים|חג הפורים]] אותה שנה, והיציאה בפועל הייתה ביום [[י"א בניסן]].

בערב פסח [[תשל"ב]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] ושוכן במעון העולים שב[[כפר חב"ד]]. גופו המשותק הסב לו קשיים רבים במהלך ההתאקלמות, תשעה חודשים לאחר שהגיע לארץ נפטר ביום [[ז' בכסלו]] [[תשל"ג]], ונקבר ב[[בית העלמין]] בהר הזיתים.

==משפחתו==
{{פסקה חסרה}}

{{מיון רגיל:גורביץ, חיים אליעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]