עריכת הדף "חיים אברמוב"

ה[[חסיד]] ה[[רב]] '''חיים יעקב הלוי אברמוב''' ([[תרנ"ט]] - [[תשנ"א]]),  היה חסיד חב"ד בתקופת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

== תולדות חיים ==

הוריו התגוררו ב[[עיירה]] קרוקוב שבאוקראינה.{{הערה|[[עיירה]] זו הייתה בסמיכות לקרמנצ'וג וביניהן מפריד רק נהר הדנייפר (כיום קרוקוב היא שכונה בתוך קרעמנצ'וג).}} אביו, ר' מנחם מענדל עסק בשמירה ובאחזקת עשרות בתי הכנסת שהיו קיימים בקרמנצ'וג.  

לאחר פטירת רעייתו, עבר לגור בעיר חרקוב. בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] כשהגרמנים התקרבו לעיר, ברחו ה[[יהודים]] מהאזור ורק ר' מנחם מענדל נשאר בחרקוב באומרו לעצמו כי מישהו צריך להישאר ולשמור על [[בית הכנסת]] ועל [[ספר תורה|ספרי התורה]] הרבים שבו. כעבור זמן קצר הנאצים ימ"ש כבשו את חרקוב ור' מנחם מענדל נספה על קידוש השם..

בשנת [[תר"פ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם מרת שרה חנה לבית קולוצ'ינסקי כאשר את מקום מגוריהם קבעו ב[[קרמנצ'וג]]. לאחר שהקים בית בישראל היה צריך להתחיל להביא פרנסה לביתו, אבל באותן שנים השלטון הקומוניסטי דיכא כל דבר שרוח היהדות נודף הימנו, ובכל מקום עבודה מסודר, היו חייבים לעבוד גם בשבתות. ר' חיים שחונך ב[[תומכי תמימים]] ל[[מסירות נפש]] אפילו לא שקל זאת בדעתו. הוא החל אפוא להתפרנס מעבודות כפיים שונות בהם לא היה צורך לעבוד בשבת, ומובן כי הפרנסה הייתה אך בקושי. איכשהו נודע הדבר לאנשי הנ.ק.וו.ד. כי הוא איננו עובד ב[[שבת]] והחליטו בשל כך לרדוף אותו. הם דאגו לשלוח אליו לעיתים תכופות את אנשי המס שלא נתנו לו מנוח, אבל למרות זאת הוא לא נרתע והמשיך לשמור את השבת.  

הוא עלה על הרכבת הראשונה שנסעה לטשקנט, שם מצא על נקלה את בני משפחתו. יקשה העט לתאר את גודל התרגשותו כאשר פגש את אשתו ושני ילדיו הקטנים, אולם לפתע הבחין כי שני ילדיו הגדולים חסרים, והוא שאל בחשש: "איפה הרשל' וטוביה ומה עלה בגורלם של הוריי, אחי ואחותי"? לשמע השאלה החלה אשתו להתייפח בבכי חסר מעצורים.  

באותה תקופה נעצר ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]] ונשלח לגלות במחנות כפייה ב[[סיביר]]. החוק בברית המועצות קבע כי אסיר במחנה כפייה יכול לקבל חבילות [[מזון]] פעמיים בשנה., למרות שהאוכל במחנה היה טרף, אצל ר' מענדל לא היה מי שישלח לו אוכל, כיון שבני משפחתו כבר הבריחו את הגבול עוד קודם לכן, וחסידים אחרים פחדו לשלוח לו חבילות [[מזון]] כשר שמא יבולע להם. רק ר' חיים אברמוב הרהיב עוז בנפשו ושלח לו חבילות [[מזון]] כשר. כאשר ר' מענדל חזר מהגלות, הוא הודה לר' חיים באומרו: - "בזכותך נשארתי בחיים!".

שנים רבות ביקשו השלטונות לעקור ממקומם את בית החיים, למנוע זכר ליהדות [[רוסיה]], אבל [[חסידי חב"ד]] שהתגוררו במלחובקה עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], השקיעו מאמצים עילאיים לשמר את בית הקברות, באופן כזה שרק יהודים ייקברו בו. לאחר המלחמה, ר' חיים לקח על עצמו את האחריות לשימור בית העלמין, שעם הזמן כבר לא נותרו בו עוד חלקות קבורה ריקות.  

בשנת [[תשל"ז]] זכה ר' חיים אברמוב לעלות לארץ ישראל ולהתגורר בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי. תקופה קצרה לאחר שהגיע [[ארץ הקודש|ארצה]] זכה לנסוע לרבי. כשנכנס ל[[יחידות]] ביקש ברכה מהרבי שיזכה לראות את ילדיו שנשארו עדיין שם, מאחורי מסך הברזל. ואז אמר לו הרבי, נבואה גלויה: "ר' חיים אתה עוד תתראה עם ילדיך בארץ ישראל!"  

בשנת [[תשמ"ח]] התגשמה נבואתו של הרבי מלך המשיח, כאשר הרשל' הגיע לביקור בישראל ובעקבותיו הגיעו גם בנו יצחק ובתו חיה דבורה. 16 ימים לאחר שהגיעה בתו לארץ ביום ג' בסיון ה'תנש"א נלב"ע ר' חיים והובא למנוחות בבית העלמין בקריית מלאכי.

ר' '''הירשל צבי אברמוב''', [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4238 בית משיח]

 

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|אברמוב חיים]]

[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]