עריכת הדף "חיים אברהם דובער לוין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|תמונה=חיים אברהם דובער לוין.jpg | |תמונה=[[קובץ:חיים אברהם דובער לוין.jpg|250px]] | ||
|תיאור=ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שניים מתלמידיו. | |תיאור=ר' חיים אברהם דובער לוין (מימין), עם שניים מתלמידיו. | ||
|תאריך פטירה=[[ | |תאריך פטירה=[[ז' סיוון]] [[תרצ"ח]] | ||
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]], וב[[ארצות הברית]] | |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]], וב[[ארצות הברית]] | ||
|תלמידיו=[[מלאכים (קהילה חסידית)|מלאכים]] | |תלמידיו=[[מלאכים (קהילה חסידית)|מלאכים]] | ||
|מקום לידה=קרסילוב | |מקום לידה=קרסילוב | ||
}} | }} | ||
ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (בראשי תבות '''אד"ל''', מכונה גם '''המלאך'''; ? – [[ | ר' '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (בראשי תבות '''אד"ל''', מכונה גם '''המלאך'''; ? – [[ז' סיוון]] [[תרח"צ]]), היה משפיע חסידי בעל כשרונות גדולים, שסלל דרך לעצמו, ומסיבה פרש מחצר ליובאוויטש, עבר ל[[ארצות הברית]] והקים קהילה לעצמו שכונתה [[המלאכים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ראשית חייו=== | ===ראשית חייו=== | ||
נולד לפני השנים [[תר"י]] - [[תרכ"א]] לר' שניאור זלמן לוין אב"ד [[קרסילוב]]. אביו נפטר כאשר | נולד לפני השנים [[תר"י]] - [[תרכ"א]] לר' שניאור זלמן לוין אב"ד [[קרסילוב]]. אביו נפטר כאשר היה בגיל אחת עשרה. הוא מוזכר אצל אדמו"ר מוהריי"צ בתואר האיליער{{הערה|שם=רשימה שלד}} - על שם העירה איליה. וכן אד"ל{{הערה|שם=מבוא16}} - אברהם דב לוין. | ||
בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}. | בצעירותו זכה לראות את אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|שם=ליווי|מפי הרב [[דן יואל ליווי]], שהיה מצאצאי אחותו של הרב לוין.}}. | ||
היה בעל כשרונות גדולים בלימוד הנגלה והחסידות. | |||
לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר מכן של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''אגרות קודש הרש"ב''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי דעה נוספת היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}. | לאחר נישואיו התיישב באיליה שבבלארוס, והיה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] ולאחר מכן של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|'''אגרות קודש הרש"ב''', חלק ב', עמ' קצ"א.}}, לפי דעה נוספת היה מחסידי [[קאפוסט]]{{הערה|קובץ '''אהל יוסף''', חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.}}. | ||
===בליובאוויטש=== | ===בליובאוויטש=== | ||
שורה 49: | שורה 49: | ||
=== בארצות הברית === | === בארצות הברית === | ||
{{ערך מורחב|מלאכים (קהילה חסידית)}} | {{ערך מורחב|מלאכים (קהילה חסידית)}} | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרפ"ד נסע ל[[ארצות הברית]] והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבוויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' מסביב לשעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרפ"ד נסע ל[[ארצות הברית]] והחל לקבץ סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם ו[[מרירות]]. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבוויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' מסביב לשעון. הוא אסר עליהם ללמוד [[דא"ח]] מ[[רבותינו נשיאנו]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה כי סברו הראשי ישיבות אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בדתם, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות. | ||
התגורר ב[[ברונקס]], ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י". | התגורר ב[[ברונקס]], ושימש כרב בבית המדרש "נוסח האר"י". | ||
שורה 55: | שורה 55: | ||
היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ-10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך". | היה נמנע משבתות וחגים משינה. מסופר, שפעם עמד למעלה מ-10 שעות שהוא אחוז מחשבות. בין השאר כונה על כך בשם "המלאך". | ||
בשל הסכסוך עם חב"ד, נחשב | בשל הסכסוך עם חב"ד, הוא נחשב כמתנגד לה, ובשל כך עודד רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' שנחשב כמתנגד לחסידות את תלמידיו מ[[ישיבת תורה ודעת]] ללמוד עימו{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]] זכרון לבני ישראל עמ' קצ"ב}}. בשנת [[תרצ"ה]] בעקבות חילוקי דעות בין השניים, עזבו תלמידיו של הרב לוין את ישיבת "תורה ודעת", והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בראשות הרב יעקב שור. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]] | נלב"ע בו' סיון, [[חג השבועות]] [[תרח"צ]]{{הערה|על פי [https://kevarim.com/wp-content/uploads/2008/11/IMG_3321-Medium.jpg מצבתו]}}. | ||
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]], היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | ||
שורה 67: | שורה 67: | ||
זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | זוגתו בזיווג שני, הייתה אחותו של ה[[משפיע]] וה[[חוזר]] בליובאוויטש, ר' [[משה רוזנבלט]] (מאשע דער חוזר). | ||
* בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]]. | * בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת [[תשנ"א]]. | ||
*נכדתו נשואה לר' [[משה שקלאר]], מבורו פארק | |||
*הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | *הרב [[דובער ליווי]] הינו בן אחותו{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק לז}}. | ||
שורה 74: | שורה 75: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''אוצר אגרות קודש''' - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת [[תשי"ב]], ובמהדורה נוספת בשנת [[תשל"ג]] | *'''אוצר אגרות קודש''' - אוסף ממכתביו, הספר יצא בעילום שם. יצא לאור בשנת [[תשי"ב]], ובמהדורה נוספת בשנת [[תשל"ג]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''המלאך - שערי השגות''', יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז. | *'''המלאך - שערי השגות''', יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז. | ||
*זיכרון לבני ישראל, עמ' קצ"ב–קצ"ד. | *זיכרון לבני ישראל, עמ' קצ"ב–קצ"ד. | ||
*הרב יהודה חיטריק, רשימות דברים (מהדורה חדשה - תשס"ט) עמ' 230-229. | *הרב יהודה חיטריק, רשימות דברים (מהדורה חדשה - תשס"ט) עמ' 230-229. | ||