| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]
| | נולדה בעיירה ליאזנא בשנת ה'תק"ן ונסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א. מנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]]. |
|
| |
|
| '''הרבנית חיה מושקא''' ([[תק"נ]] - [[ח' טבת]] [[תרכ"א]]), הייתה אשתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובתו של [[אדמו"ר האמצעי]].
| | בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים. נישאה לאדמו"ר [[הצמח צדק]] בשנת ה'תקס"ד. כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת ה'תקס"ז ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לר' יהודה לייב (אחיו) ולר' פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו". |
|
| |
|
| == תולדות חיים ==
| | הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין. |
| נולדה ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]].
| |
|
| |
|
| ביום [[ה' כסלו תקס"ג]], נישאה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | | בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה. |
|
| |
|
| כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".
| | הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת בשנת ה'תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]]. |
|
| |
|
| הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה [[גירושין|לגרש]] את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין.
| | במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". |
|
| |
|
| ב[[שבת]] פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
| | בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי". |
|
| |
|
| בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.
| | לאחר הסתלקותה אר כ"ק אדמו"ר הצ"צ לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה...". |
|
| |
|
| == פטירתה ==
| |
| הרבנית נסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
| |
|
| |
|
| ב[[מוצאי שבת]] אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".
| | אחרי הסתלקותה הפסיק אדמו"ר הצ"צ לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה. |
|
| |
|
| בהסתלקותה אמר בעלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] "עולמי חשך בעדי".
| | הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה ברבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - אדמו"ר הצ"צ, בת רבי - אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי - אדמו"ר הזקן, אם רבי - אדמו"ר המהר"ש, אם זקנתו של רבי - אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי - אדמו"ר שליט"א. |
|
| |
|
| לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]] באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.
| | ==משפחתה== |
|
| |
|
| הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו"ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו"ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו"ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו"ר המהר"ש]], זקנת רבי [[אדמו"ר הרש"ב]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו"ר הריי"צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[הרבי]].
| | '''אביה:''' [[אדמו"ר האמצעי]]. |
|
| |
|
| ===משפחתה===
| | '''אמה:''' [[הרבנית שיינא]]. |
| היו לה שבעה בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}, ושתי בנות:
| |
|
| |
|
| '''בניה''' | | '''בעלה:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]]. |
| *בנה - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
| |
| *בנה - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
| |
| *בנה - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
| |
| *בנה - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
| |
| *בנה - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
| |
| *בנה - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
| |
| *בנה - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].
| |
|
| |
|
| '''בנותיו''' | | '''בניה:''' |
| *בתה - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
| |
| *בתה - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}}
| | *[[רבי ברוך שלום (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] |
| {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
| | |
| {{מיון רגיל:שניאורסון, חיה מושקא}}
| | *[[רבי חיים שניאור זלמן (בן הצמח צדק)|רבי חיים שניאור זלמן]] |
| [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|3]] | | |
| [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | | *[[ישראל נח (בן הצמח צדק)|ישראל נח]] |
| [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]] | | |
| | *[[רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|רבי יוסף יצחק]] |
| | |
| | *[[רבי יעקב (בן הצמח צדק)|רבי יעקב]] |
| | |
| | *[[אדמו"ר המהר"ש]] |
| | |
| | '''בנותיה:''' |
| | |
| | *[[הרבנית ראדע פריידא (בת הצמח צדק)|הרבנית ראדע פריידא]] |
| | |
| | *[[הרבנית דבורה לאה (בת הצמח צדק)|הרבנית דבורה לאה]] |
| | |
| | |
| | [[קטגוריה:בית רבי|חיה מושקא הרבנית]] |