עריכת הדף "חיבוט ערבה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: בסיס הנתונים ננעל לצורך תחזוקה. בזמן זה לא ניתן לשמור את הטקסט הערוך. באפשרותך להעתיק ולהדביק את הטקסט לתוך קובץ טקסט ולשמור אותו למועד מאוחר יותר.
מנהל המערכת שנעל את בסיס הנתונים סיפק את ההסבר הבא: שדרוג האתר
(על־ידי Men770 ב־13:17, 18 ביוני 2024)
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
− | על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן | + | על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים. |
כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}. | כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}. |