עריכת הדף "חוש הציור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 9: שורה 9:


חוש הציור בדיבור הוא האפשרות לדבר ולספר אודות מאורע או עניין מסויים עד שהוא הופך להיות חי לנגד עיני המאזינים. באופן זה של חוש הציור בדיבור, הדבר לא נשאר רק אצל בעל החוש אלא עובר גם לשומעים.
חוש הציור בדיבור הוא האפשרות לדבר ולספר אודות מאורע או עניין מסויים עד שהוא הופך להיות חי לנגד עיני המאזינים. באופן זה של חוש הציור בדיבור, הדבר לא נשאר רק אצל בעל החוש אלא עובר גם לשומעים.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר, כי מי שיש לו חוש בציור – יכול להגיע ל[[תשובה]] ביתר קלות{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק א עמוד קנז.}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד שלאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חוש הציור באופן נפלא אף בדיבורו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/351.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"י עמוד 345]}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד שלאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה חוש הציור באופן נפלא אף בדיבורו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/351.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"י עמוד 345]}}.


בלבוש המעשה הציור פחות שייך להגדרת ה"חוש" אלא יותר להגדרת ה"כישרון". הצייר שמצייר ציור פיזי אם הוא מוכשר יותר הציור יהיה "חי", עד אשר המתבונן בציור יוכל לבוא לידי רגש מכך. אדמו"ר הרש"ב סיפר אודות פעם אחת שביקר בתערוכת ציורים ושם ראה כמה ציורים שהיו ממש "חיים" והדבר הביא אותו לידי רגש ועשה עליו רושם עז, עד אשר נצרך לשבת על כסא{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}.
בלבוש המעשה הציור פחות שייך להגדרת ה"חוש" אלא יותר להגדרת ה"כישרון". הצייר שמצייר ציור פיזי אם הוא מוכשר יותר הציור יהיה "חי", עד אשר המתבונן בציור יוכל לבוא לידי רגש מכך. אדמו"ר הרש"ב סיפר אודות פעם אחת שביקר בתערוכת ציורים ושם ראה כמה ציורים שהיו ממש "חיים" והדבר הביא אותו לידי רגש ועשה עליו רושם עז, עד אשר נצרך לשבת על כסא{{הערה|מכתב מג' תמוז תרצ"ה (נדפס בסה"מ תשי"א עמ' 125)}}.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר, כי מי שיש לו חוש בציור – יכול להגיע ל[[תשובה]] ביתר קלות{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק א עמוד קנז.}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שעוד משחר ילדותו הוא החל לצייר במחשבתו העניינים והסיפורים ששמע וראה "עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי". כך נהג על פי ציווי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] עוד בהיות הרבי בגיל 3, שאף התבטא באזניו שחוש הציור "הציל אותו"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/41.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41]}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שעוד משחר ילדותו הוא החל לצייר במחשבתו העניינים והסיפורים ששמע וראה "עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי". כך נהג על פי ציווי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] עוד בהיות הרבי בגיל 3, שאף התבטא באזניו שחוש הציור "הציל אותו"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/15/41.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41]}}.
שורה 20: שורה 20:
ב[[רשימת המאסר]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מספר על כך שבהיותו במאסר הוא השתמש בחוש הציור והתחזק כך באמונה ובטחון בה' וכך צייר במחשבתו את מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומסיים: "מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/2/270.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ז רשימת המאסר]}}.
ב[[רשימת המאסר]] של אדמו"ר הריי"צ הוא מספר על כך שבהיותו במאסר הוא השתמש בחוש הציור והתחזק כך באמונה ובטחון בה' וכך צייר במחשבתו את מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומסיים: "מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/2/270.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרפ"ז רשימת המאסר]}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] עודד את ה[[חסידים]] בכל עת לצייר במחשבתם ו"לחיות מחדש" את ה'[[יחידות]]' לה זכו, ואף התבטא: "אצל חסידים בעלי [[עבודה]], כל זיכרון הינו הווה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/352.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 352]}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] עודד את ה[[חסידים]] בכל עת לצייר במחשבתם ו"לחיות מחדש" את ה'יחידות' לה זכו. ואף התבטא: "אצל חסידים בעלי [[עבודה]], כל זיכרון הינו הווה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/7/4/352.htm ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 352].}}.


[[הרבי]] דיבר פעם אודות היציאה ל[[שליחות]] שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/240.htm התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240]}}:
[[הרבי]] דיבר פעם אודות היציאה ל[[שליחות]] שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/240.htm התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240]}}:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)