גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{חודש אב}}
| | חודש מנחם-אב הוא החודש החמישי לחדשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] "החודש הזה לכם ראש חדשים". |
| '''חודש מנחם-אב''' הוא החודש החמישי לחודשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על [[חודש ניסן]] "החודש הזה לכם ראש חדשים".
| |
|
| |
|
| בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את [[חורבן בית המקדש]], ואילו המשכו נחשב לימים שמחים{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".}}.
| | מזלו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים ע"י המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה. |
|
| |
|
| ==שם החודש ומזלו==
| | חודש אב מסמל מצב שלילי - חורבן המקדש. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, שהקב"ה ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב. |
| [[מזל]]ו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.
| |
|
| |
|
| [[חודש אב]] מסמל מצב שלילי - חורבן [[בית המקדש|המקדש]]. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, ש[[הקב"ה]] ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.
| | אולם השם אב לכשלעצמו אעפ"י שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. |
| | | וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו'5 |
| אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. | |
| וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו' | |
| שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה. | | שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת [[אב (חכמה)|אב]] - [[ספירת החכמה]], ואילו הנחמה נובעת מבחינת [[אם (בינה)|אם]] - [[ספירת הבינה]], שלמטה מהחכמה. |
|
| |
|
| ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא. | | ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הנה הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא. |
| ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכ[[אין ואפס]], על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו [[ספירת הבינה]] - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת. | | ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו ספירת הבינה - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות- היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת. |
|
| |
|
| שלושה ענינים הם: | | שלושה ענינים הם: |
| # [[חודש אב]] - שלילי (חורבן).
| | 1 |
| # [[מנחם אב]] - נחמה על מצב שלילי.
| | ) חודש אב - שלילי (חורבן). |
| # אב - חיובי (רחמים).
| | 2 |
| | ) מנחם אב - נחמה על מצב שלילי. |
| | 3 |
| | ) אב - חיובי (רחמים). |
|
| |
|
| וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה; | | וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה; |
|
| |
|
| בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא. | | בתחילה -קודם עבודת האדם- הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא. |
| ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - "אם". | | ואחר-כך ע"י עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, ע"י כח הבינה - "אם". |
| ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר. | | ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר. |
|
| |
|
| ומכל מקום נשאר השם [[מנחם אב]] גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?! | | ומכל מקום נשאר השם מנחם אב גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה ?! |
| | |
| אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. לכן צריכה החכמה להתיחד עם [[ספירת הבינה]] כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] - מנחם-אב.
| |
| | |
| זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן [[שלוש]] הוא תוקף הקשור עם הטבע, ו[[ארבע]] שלמעלה מהטבע; אך [[חמש]] הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש"היד החמישית לפרעה" "דאתפרעיהו מיניה כל נהורין".
| |
| | |
| ==ימי חב"ד==
| |
| *[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לביקור ב[[ארץ ישראל]].
| |
| *[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ז]] - [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] הגיעו ל[[ארץ הקודש]], בעקבות הפיגוע הקטלני בבית-הספר למלאכה ב[[כפר חב"ד]] ב[[א' באייר]] תשט"ז.
| |
| *[[י"א במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] נסע מ[[פטרבורג]] ל[[ליאדי]], [[פלך מאהליב]].
| |
| *[[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] - אדמו"ר הזקן [[נישואין|נשא]] את מרת [[סטערנא]].
| |
| *[[י"ב במנחם אב]] [[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] קנה את הבית [[770 איסטרן פארקווי|770]] ברחוב [[איסטרן פארקווי]] בברוקלין, ניו יורק.
| |
| *[[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] קבע את מושבו בעיר [[ליאדי]].
| |
| *[[ט"ו במנחם אב]] [[תקפ"ו]] - מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].
| |
| *[[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] סיים את ביקורו ב[[ארץ הקודש]] ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].
| |
| *[[כ"ו במנחם אב]] [[תר"ג]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] יצא מהעיר בו נערכה [[ועידת הרבנים תר"ג|הוועדה של הממשלה הצארית]], לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.
| |
| *[[כ"ט במנחם אב]] [[תקע"ב]] - [[אדמו"ר הזקן]] נאלץ להימלט מהעיר [[ליאדי]], בעקבות תמיכתו בצאר הרוסי ב[[מלחמת נפוליאון]].
| |
| | |
| ===[[יום הולדת|נולדו]]===
| |
| *[[כ"ה במנחם אב]] [[תרנ"ט]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].
| |
|
| |
|
| ===[[פטירה|נפטרו]]===
| | אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]]. לכן צריכה החכמה להתיחד עם ספירת הבינה כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] - מנחם-אב. |
| * [[ראש חודש מנחם אב]] - [[אהרון הכהן]].
| |
| *[[ה' מנחם אב]] - [[האר"י]] הקדוש.
| |
| *[[י"א במנחם אב]] [[תרכ"ד]] - רבי [[הלל מפאריטש]], חסידם של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
| |
| *[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], ומנוחתו כבוד בעיר [[אלמא אטא]].
| |
| *[[כ"ד במנחם אב]] [[תר"ט]] - ר' [[משה מייזליש]], חסיד של [[אדמו"ר הזקן]].
| |
| *[[י"ז במנחם אב]] [[תש"פ]] - [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים==
| | {{סגל}} |
| *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/av לקוטי שיחות מועדים - חודש מנחם אב] {{מפתח}}
| |
| *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
| |
| *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
| |
|
| |
|
| {{חודשי השנה}}
| | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
| {{ימי חב"ד לפי זמנים}}
| | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:חודשי השנה]] | |
| [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|*]] | |