עריכת הדף "חד אריך חד קציר וחד בינוני"

{{מקורות}}'''חד אריך חד קציר וחד בינוני''' הוא לשון מאמר [[פתח אליהו]], המתאר את חלוקת ה[[ספירות]] לשלושה קוים: [[קו הימין]], [[קו השמאל]], ו[[קו האמצעי]].

"חד אריך" מכוון כנגד ספירות [[חח"ן|חכמה חסד ונצח]] שענינם הוא ההתפשטות וההשפעה, שהוא ההשפעה באריכות, אף למי שאין ראוי לכך. "חד קציר" מכוון כנגד ספירות [[בג"ה|בינה גבורה והוד]] שענינם הוא צמצום והתכנסות, והוא בבחינת השפעה בקצרה, לראויים לכך בלבד. "חד בינוני" מכוון נגד ספירות [[דתי"מ|דעת תפארת יסוד ומלכות]] שענינם הוא המיצוע בין [[קו הימין]] ל[[קו השמאל]].

על ידי ההתחלקות לשלושת קוים, של קו הימין קו השמאל וקו האמצעי, נקראים הספירות בבחינת [[פרצוף]] [[אדם]]. שענינו של [[אדם]] הוא התחלקות המדרגות והתכללותם, שכלול מצד ימין ומצד שמאל ומן המיצוע ביניהם.

==ביאור==
"חד אריך" הוא [[קו הימין]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[חסד]], שענינו הוא השפעה בלי גבול, כמו [[גמילות חסדים]] שהוא בין ל[[עני]]ים ובין ל[[עשיר]]ים. "חד קציר" הוא [[קו השמאל]], שענינו בכללות הוא מידת ה[[גבורה]], שענינה השפעה בבחינת דין ומשפט, למי שראוי לו בלבד. "חד בינוני" הוא [[קו האמצעי]], שענינו בכללות הוא מדת ה[[תפארת]] שכלולה מחסד ומגבורה, וענינה הוא המיצוע ביניהם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370069 תורה אור פרשת וירא טו, ג].}}.

המשמעות של תיאור קו הימין וקו השמאל כ'ארוך' ו'קצר' אינו נוגע למהות הכוחות הנחלקים בו, אלא לאופן השפעתם והמקום אליו הם נמשכים ופועלים.

[[חכמה]] עניינה [[ראיה]] ובינה עניינה [[שמיעה]], וכפי שרואים בגשמיות בחוש הראיה שתופסת עד ה[[גשמיות]] ממש, ואילו שמיעה תופסת רק עניין [[רוחני]] יותר,כך הוא גם בנפש, שה[[התבוננות]] שבכח הבינה מולידה את הרגש בלבד{{הערה|כמבואר בפרק ג' בתניא ועוד.}}, ועיקר המידות הן חסד עד הוד{{הערה|התבאר באריכות בדרושי החסידות של [[ל"ג בעומר]].}}, ואילו עניין החכמה הוא 'ארוך' ונמשך גם למטה יותר, כידוע שהחכמה הוא שורש אותיות הדיבור (שהם בחינת ה[[מלכות]]{{הערה|כפי שמתבאר באריכות באגרת הקודש.}}).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פתח אליהו]]