עריכת הדף "חדרים (אדמו"ר הזקן)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].
ה'''חדרים''' שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהיוו את הבסיס להתפשטות תורת חסידות חב"ד.


==הקמת החדרים==
==הקמת החדרים==
בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]] ישיבה ב[[ליאזנא]], שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'.
ראשיתן של ישיבות חב"ד נעוצה בתחילתה של תנועת חב"ד. יוצרה, הראשון לשושלת חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], כינס תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה שנהרו אליו מליטא ורייסין ויסד ישיבה בעיר מושבו - בליאזני, ב[[רוסיה]] הלבנה.  


בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].
החדרים הוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"ו]], ונוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).


כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.}}.
בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם.


==סדר החדרים==
בשנת [[תק"מ]] נכנסה הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (חדר א', חדר ב' וחדר ג'), אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו ה"חדרים" מיסודן של [[אדמו"ר הזקן]] השלב הגבוה ביותר. וכדי להתקבל לחדר א', המחלקה הנמוכה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל הש"ס, במדרשים, בספרי חקירה וקבלה. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו.  
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).


עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.}}. התלמידים היו [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.}}.
תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם מאמרי חסידות מיוחדים.


כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, ב[[שיטת החקירה|ספרי חקירה]] ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.
בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.
תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים.
היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.
==מתלמידי החדרים==
*ר' [[פינחס רייזס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.}}
*ר' [[זאב וילנקר]].
==לקריאה נוספת==
*'''מהפכת החדרים של אדמו"ר הזקן''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1292 ע' 28-34.
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)