עריכת הדף "חברון"

[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חברון]]
{{ארבעת ערי הקודש}}'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם ההתיישבות היהודית [[קריית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.

בעיר הייתה קהילת [[חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ועד [[פרעות תרפ"ט]]. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם התיישבות הצייר הרב [[ברוך נחשון]] במקום. כיום ישנם בחברון וקריית ארבע [[חסידי חב"ד]] ותשעה [[בתי חב"ד]] פעילים.
[[קובץ:חנוכה חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור - חב"ד חברון]]

==מערת המכפלה==
[[קובץ:מערת המכפלה מעוצב.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת המכפלה]] בחברון]]{{ערך מורחב|ערך=[[מערת המכפלה]]}}
במערת המכפלה שבעיר נקברו אבות העם היהודי, ועל כן חברון מכונה במסורת היהודית "עיר האבות".

==היישוב החב"די בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קהילת חב"ד בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.

ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].

הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}

==בית כנסת אדמו"ר האמצעי==
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בבית הכנסת האדמו"ר האמצעי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
[[בית כנסת]] [[אדמו"ר האמצעי]] בחברון הוא [[בית הכנסת]] החב"די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של אדמו"ר האמצעי.

==בית רומנו==
{{ערך מורחב|בית רומנו}}
[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]]
בית רומנו נבנה על ידי הגביר ר' אברהם רומנו, ושימש בשנותיו הראשונות כמרכז אירוח ובית כנסת מפואר. בשנת [[תרס"ח]] נקנתה החצר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. החצר שימש כמבנה לישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]]. בשנת [[תרפ"ט]] במהלך הפרעות, השתלטו הערבים על החצר. [[אדמו"ר הריי"צ]] ניסה למנוע את ההשתלטות, אך ללא הצלחה.

המבנה שימש לאחר ההשתלטות כבית ספר ערבי גדול, תחנה מרכזית, ובחלק מהחצר שכנו מספר חנויות.

בשנת [[תשמ"א]], בהוראת [[הרבי]], פעל הרב משה לוינגר לגאולת החצר מידי הערבים. לאחר גאולת החצר הוקמה במקום ישיבת "שבי חברון".

בשנת [[תשמ"ג]] הועלה רעיון להקים בבית רומנו, שיכון חב"די. הרבי עודד את המהלך, ואף למקום הובאו מבנים זמניים. בשלב מסויים הקפא הרבי את התוכנית. הרבי נימק זאת בכך, שהוא לא מוכן לקחת את הסיכון שבדבר, בשל החשש מהמצב הביטחוני.

==ישיבת חב"ד בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת אמת חברון]]}}
בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות (חברון)]] - שתמוקם ב"בית רומנו".

למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרע"ד]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.

בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי [[רוסיה]] מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם ה[[משפיע]] והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.

לאתר [[הסתלקות]]ו של הרבי הרש"ב, בשנת [[תר"פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו אדמו"ר מוהריי"צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו "להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה".

כעבור כמה שנים, ב[[תרפ"ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה [[הרבי הריי"צ]] בהקשר אליהן.

==בית שניאורסון==
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]]
בית שניאורסון ממוקם כ-10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-91 על ידי חסידי חב"ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים.

בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]] - רבי דוב בער), אשר שמשה כאם היישוב החב"די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון.

===גאולת הבית===
לאחר הפוגרום בשנת [[תרפ"ט]] השתלטו הערבים על הבנין. בשנת [[תשל"ח]] פנה הרב משה לוינגר אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסאהן. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש.

בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא הביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את בית שניאורסאהן. מייד לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, החל הרב לוינגר לפעול במהירות. הוא פנה לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית.

===הבית כיום===
כיום - לבית שניאורסון נוספו עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא 'בית השישה'. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא 'בית פינק' ע"ש התורמים.

בבית שניאורסון מתגוררות כיום שש משפחות גדולות ובקומת הכניסה נפתח פעוטון.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]], לאחר צאת [[אדמו"ר הריי"צ]] את מסך הברזל, הגיע לביקור בחברון. בהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור [[אדמו"ר הריי"צ]] ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך [[אדמו"ר הריי"צ]] בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] גם בקהילת חב"ד שבחברון.

==חברון שייכת ליהודים==
כך כותב ביומנו, הרב [[שמחה עלברג]] ראש אגודת הרבנים בארצות הברית, ששמע מהרבי, במוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשל"ח]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=סיפר שכשהיה אצלו השגריר באו"ם מר הרצוג ב[[שמחת תורה]] דיבר עמו על דברי חז"ל שחברון הוא מהמקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל וכו' וביקש ממנו להכריז בעצרת הכללית שחברון שייכת לעם ישראל, ובפרט ל[[שבט לוי]] שכן הוא משבט לוי, ואכן עשה כך והייתה נחת רוח מכך כי בוודאי פעלו דבריו את פעולתם, ואף שכבר החליטו ומנוי וגמור עמם להחזיר את חברון, הרי הכרזה זו באוזני כל העמים וכן ה[[הקפות]] שנערכו בחברון שענינם של כל אלו הוא: הכרזה באוזני כל השרים של שבעים האומות למעלה, על שייכותה של חברון לעמינו, אשר אולי תדחה את הגזירה לעשר עשרים שלושים שנה ועד אז יבוא [[משיח]] ויהיו בידינו גם החלקים מ[[ארץ ישראל]] אשר מעבר לירדן.}}

==בית הקברות בעיר==
[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין העתיק בחברון]]}}
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.

ר' [[ברוך מרזל]] הוכנס לעניין ומיד התקשר לגב' שרה נחשון, מי שהרבי כינה אותה כ"בנות צלפחד" בתקופה שהסתגרו ב'בית הדסה'; מביתם שבקריית ארבע הוקם חפ"ק להצלת המקום. בלילה הרימו טלפונים לרב [[יהודה לייב גרונר]], ה[[מזכיר]] של הרבי, שהוא גם נכד הרבנית, ולכל [[רבני חב"ד]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] נשאר ער כל הלילה ההוא והרים טלפונים לכל העולם במטרה להפעיל יהודים שיתערבו כדי להציל את המקום הקדוש. לשכת ראש הממשלה רבין החלה להיות מוצפת בטלפונים ומברקים שהגיעו מכל העולם.

לאחר הלחץ, רבין החליט להגיע למקום בסיור הליקופטר יחד עם האלוף עוזי דיין, כדי לבדוק באופן אישי את השטח. ולאחר לחצים קשים מאד, הסכימו לשנות את המפות, ולהשאיר את בית העלמין בידיים יהודיות. חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים. בחלק השני קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] שנשלח על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לחברון לכהן בה כרב, ועוד גדולי חסידי חב"ד. מקום קדוש זה הפך למגרש [[כדור רגל]] של הערבים. בחצי השני, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].

בשנת [[תשנ"ז]], כש[[בנימין נתניהו]] מסר חלקים מחברון, פינו את כל הגבעות שמסביב, וכך הפך הקבר של [[מנוחה רחל סלונים|הרבנית]] למובלעת יהודית, כאשר משלושת הצדדים המקום נתון לשליטה פלשתינית. הצבא כמעט ולא איפשר להגיע למקום, וחילול בית העלמין גבר מיום ליום.

ר' [[ברוך מרזל]] החליט לעשות מעשה ועבר לגור במקום, לאחר חודש וחצי [[צה"ל]] פינה אותו משם. בתגובה פתח מרזל במקום 'כולל' אברכים, במבנה הטהרה הסמוך לבית העלמין. הצבא מצידו אסר להשתמש במבנה, וכל הניסיונות להיכנס למבנה לא צלחו. הערבים שהבחינו כי המקום מתחיל לקבל צורה, לא בחלו להמשיך ולחלל את המקום. שלש פעמים העלו באש את המבנה, כאשר הציון עצמו חולל 17 פעמים!

באותה תקופה תושבי תל רומיידה הסמוכה הגיעו מידי שבת להתפלל קבלת שבת על ציון הרבנית. לאחר זמן, הרב מאיר רודס מ[[קראון הייטס]] הביא קבוצת בנות חב"דיות לחברון, והם לקחו על עצמן לטפח את כל איזור בית העלמין. ביום האחרון שהיו במקום, נפתחה לעברן אש, ואחת הבחורות נפצעה קל. ב[[חודש אלול]] [[תשס"ב]], בשלהי כהונתו של שר הביטחון בנימין בן אליעזר, החליט לפתע לאשר את המבנה לצורך פתיחת הכולל.

==בית חב"ד בעיר==
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב [[יוסי נחשון]] ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}
ב[[חברון]] פועלים [[שליחות#אצל הרבי|שלוחי הרבי מלך המשיח]] בראשות הרב [[ויקטור עטיה]], הרב [[דני כהן]], הרב [[יוסי נחשון]] והרב [[רפאל ברוד]].

[[בית חב"ד]] פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן הקים ומפעיל הבית חב"ד את ארגון "[[הכנסת אורחים]]" ואת [[מקווה]] הטהרה ליד [[מערת המכפלה]].

בעיר פועל "[[כולל]]" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. הכולל ממוקם ב[[בית הכנסת]] "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].

ביום [[ב' ניסן]] [[תשע"א]] פתח הרב [[ויקטור עטיה]] בלב קריית ארבע בניין בית חב"ד מפואר בן 3 קומות הכולל בית כנסת וחדרי לימוד לעילוי נשמת בתו חיה מושקא, שביום זה חל יום הבת מצווה שלה.

שנה לאחר מכן הוא הביא את הרב רפאל נחמן ברוד לתפעל את הבניין ואת בית כנסת חב"ד הגדול ולבנות את קהילת בית חב"ד קרית ארבע חברון.

בשנת תשע"ח נפתח על ידי הרב ברוד בית ספר חב"ד בנות ומונה כיום 140 בנות מקרית ארבע חברון.

בית הספר וגני חב"ד שוכנים במבנה בית חב"ד וסביבותיו לצד בית כנסת חב"ד וכולל אברכים.

בנוסף הוקם בית חב"ד על ידי הרב יהונתן עטיה בפתח מערת המכפלה.

כיום יש בתחומי קרית ארבע חברון ושכונותיה תשעה שלוחים שמפעילים בתי חב"ד שוקקי פעילות.

==ראו גם==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]].
*הרב [[מנחם מענדל נאה]].
*הרב [[אברהם חיים נאה]].
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון]].
*[[הפיגוע בבית הדסה]].

==לקריאה נוספת==
*'''חברון עיר הקודש''', הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשנ"ח.
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[מגדל עז]] - ספר לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].
*המשפיע (הבלין).
*מסע הרבי לארץ הקודש, [[דוד זאב רוטנברג]], [[תשנ"ז]].
*[[שבועון בית משיח]], גליון 148 עמודים 31-35, וגליון 151 עמודים 24-29.
*[[עבד מלך]] - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].
*[[נודע בשיעורים]] ביוגרפיה של הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]], [[חזק הוצאה לאור]], [[תשע"א]].
* יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב.
*'''האירו פני המזרח עד שבחברון''', הרב [[לוי יצחק הולצמן]], גיליון 'כי קרוב' מס' 82 ע' 4-9.
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חיים חב"דיים בחברון|634|40 - 50|כ"ה שבט תשס"ח}}

==קישורים חיצוניים==
*'''שיחות הרבי על העיר חברון:''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=104&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה, שיחת חיי שרה א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=691 יחידות כ"ד חשון תשמ"ה - עם הרבנים בני האדמו"ר מלעלוב]
*[http://www.chabad-hebron.com/ אתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65008 גלריה מהעיר חברון (חשוון תשע"ב)]{{תמונה}}
*שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3545203 בית חב"ד ה-3 בגודלו בעולם]''' {{בית חבד}}
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/22/432020013782.html קהילת חב"ד בחברון מתפרקת]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 945 עמוד 44
*[https://col.org.il/news/136388 המסמכים חושפים: הרבי רצה להקים ישיבה חב"דית בחברון? {{col}}]

[[קטגוריה:חברון]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בתי עלמין]]