עריכת הדף "חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 2"

{{דף ארכיון|כותרת=דף זה הוא דף ארכיון של פארבריינגענים '''ישנים''', להתוועדויות חדשות יש להגיע ל[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען|א חסידישע פארבריינגען]].}}
== רעיון ==

לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי.
כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).

אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...).
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)
:מצטרף. מעניין לראות את ה[[שיחה]] המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מ[[לקוטי שיחות]], שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)
:::בפי [[חסיד]]ים מקובל, וי"א שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של [[משיח]]; יסודות השקפה [[יהודי]]ת; יסודות ההשקפה ה[[חסיד]]ית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' [[יואל כהן]] שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם [[חסיד]]ים שלא היו מתחילים ל[[תפילה|התפלל]] [[קבלת שבת]] עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה [[פרשת שבוע]] מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מ[[חסידי]] [[חב"ד]], וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)

:::::כדאי להעיר ולהאיר שוודאי שיש עניין חשוב בכרכים הראשונים המכונים ה'שולחן ערוך של הרבי', אך אין לשכוח גם ללמוד מידי שבוע את שיחות ה"דבר מלכות" של נ"א נ"ב, שם הרבי מנחיל לנו את כל היסודות כולל "המעשה הוא העיקר". וכפי ששמעתי בשם הרב גנץ ממוריסטאון; אין אף אחד בעולם שחזר ואמר את צמד המילים "מעשה בפועל" כמו הרבי שלנו. נקודה למחשבה --[[משתמש:חי להחיות|חי להחיות]] - [[שיחת משתמש:חי להחיות|שיחה]] 03:34, 19 ביוני 2011 (UTC)

::::::אני שמעתי "מפי [[חסיד|חסידים]]", ש[[לקוטי שיחות]] הם ה"[[שולחן ערוך]]" של חסידות והחלקים הראשונים הם ה"קיצור שולחן ערוך" של חסידות.--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בסיוון ה'תשע"א 03:28, 24 ביוני 2011 (UTC)
==אברהם פריז==
מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:

באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של [[770]], הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.

הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "הנכד") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -

"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,

"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי, 
"וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."

כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...

הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד -
ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!

נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)
:סיפור איום. מה מקורו? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)

::הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)
:::מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.
:::אגב, ר' [[מרדכי מנטליק]] לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו [[הרבי]] לא יושב ברא שהשולחן.
:::[[בן ציון שם טוב|בענצ'ע שמטוב]] - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי ב[[גלות]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

אני לא משתמש רשום, ועל כן איני מעיז למחוק. אבל אם מטרת האתר המכונה חב"דפדיה הינה הפצת המעיינות ונח"ר לרבי מלך המשיח, הרי שהשורות האחרונות צריכות להימחק.
אני מאד בעד סיפורים כאלה, אבל זה חייב להיות בפורום סגור, שזכות כניסה אליו תינתן רק אחרי בירור מסויים שהמבקש נמצא בתנועה כבר כמה שנים טובות. אם תעשו דבר כזה, אני הראשון להצטרף.
:גם משתמש רשום אינו רשאי למחוק. המקום פה הוא די 'פנימי' ובפרט שהסיפור הוא באידיש. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], א' בשבט ה'תשע"א 00:53, 6 בינואר 2011 (UTC)
חיים, מה לעשות וחלק מאלה שאני קורא להם 'חוצה' מבינים אידיש? {{אנונימי}}
:אותם 'חוצה' שמבינים אידיש, דומה שיש להם גם כניסה לפורום הסגורים. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:26, 14 בינואר 2011 (UTC)

== הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד) ==

בבואינו מ[[פרשת שלח]], ואנו נמצאים ב[[פרשת קרח]], הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!

;שלב א' - המרגלים

המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה{{הערה|ישנה שמועה שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש[[נחשון בן עמינדב]] הי' מהם, והי' בזה דיון ואכ"מ (ראה במוסף 'העבודה היחידה' ל[[שבועון בית משיח]], [[תשס"ב]] (כמדומני) ועוד. פעם שמעתי משהו מהררי"י ווילשאנסקי שי', ואיני זוכר בברור.).}}, ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]] ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך של[[ארץ הקודש]] הגיעו רק ב' או ד' איש{{הערה|ממש 'ראש חתול'! איני זוכר דבר הכי פשוט!...}} שראו את גילוי [[הקדוש ברוך הוא]] בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה{{הערה|עדה מישראל! ו[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תניא]] שעל קבוצה כזו - אפי' אם אינם עוסקים ב[[תורה]] - "'''אכל''' בי [[עשרה]] שכינתא שריא", ועאכו"כ נשיאי ישראל.}} מראשי בני ישראל!

ומדוע זה - 

מפרש [[הרבי]]{{הערה|[[לקו"ש]].}}, שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "'''עצת''' המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי ה[[נשיא]] - [[משה רבינו]] {{הערה|שבדור..}} ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים{{הערה|ראה ב[[שליט"א]] מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]] פרק 'שיטת הדיוק'.}}, וזו ה'נקודה'{{הערה|חב"דית.}} לעשירות-דעתם-הרחבה - 

אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא - 

הם חוטאים, מוציאים דיבת ה[[ארץ]] רעה, וגורמים לכזה דבר...

;שלב ב' - קרח

קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח!{{הערה|ראה [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ו]] (כמדומני), ואכ"מ.}}, ש[[רש"י|רבן של ישראל]] מעיד עליו ש"פיקח הווה" - 

חולק על [[משה רבינו]] בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר ש[[אדם]] כזה נעלה, שזכה ש[[פרשה]] בתורה נקראת על-שמו{{הערה|ראה גם ההו"א שלי ב[[שיחה:שי"ת]].}}, מ[[דור דעה]], ראה עין בעין את הבורא ית' שמו - 

יחלוק על בן-דודו ו[[נשיא הדור]]?

וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים{{הערה|עוד על הקשר בין [[קרח]] להמרגלים ראה גם לקו"ש ח"ד לפ' קרח, ועוד.}} - 

אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר '''שלך''' - 

עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...

ויש עוד להרחיב בזה, ו[[יסוד העפר]] בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.

[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך [[אהבת ישראל]] ח"ו{{הערה|ואיני [[גנב]] ואין לי כרגע [[כובע]]...וד"ל.}}.

[[לחיים]] [[חסיד]]ים! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)
:::יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)

;שלב ג' -חוקת
[[קובץ:לא ללמוד פשטלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתי"ק]]
אנו נמצאים כעת ב[[פרשת חוקת]], ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.
 
אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של [[משה רבינו]].

אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, [[הרבי]] האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - [[פרה אדומה]].

זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: '[[חוק]]'! בלי טעם!{{הערה|ראה בארוכה בקונטרס [[גדרן של מצוות]] של [[הרבי]], וש"נ.}}. בלי סיבה!

הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על ה[[צדיק]] לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי [[משפיע]]ינו-שלוחיך - שם נסתפק ב[[אמונה]] פשוטה נוכל לסגור את ה[[גמרא|גמרות]]. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי [[חז"ל]] שקיבלו מפי [[משה רבינו]] שקיבל מפי [[הקדוש ברוך הוא|הגבורה]]", ושלום על ישראל{{הערה|ראה בארוכה בס' [[נשמה עם עצמה]] לר' [[מנחם מענדל ברוד]].}}!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא [[הרבי שליט"א|אתה]] חזרת אינספור פעמים על דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחנו]] כי צריך ללמוד "הלכות '''בטעמיהם'''" דווקא{{הערה|[[הלכות תלמוד תורה]].}}, ודאגת 'להתאים' את [[הרמב"ם]] ז"ל לזה{{הערה|ראה ב[[רמב"ם חזק]] בהקדמה.}} - 

אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!

ועוד, דהרי [[פרה אדומה]] (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת{{הערה|[ל[[אברהם פריז]] ב[[תשכ"ה]], ל[[שלום דובער וולפא]] ב[[תשמ"ה]], לכלל הציבור ב[[תשנ"ב]], ועוד (:].}} - 

סיפרת לנו על ה[[קרבן|קרבנות]], קירוב החושים להשי"ת{{הערה|ראה בכל [[ספר המאמרים באתי לגני]], ובמיוחד ב[[ד"ה]] זה [[השי"ת]] ו[[תש"ל]].}}, הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן{{הערה|ראה פרשתינו י"ט ה'.}}, עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ{{הערה|ראה ס' החינוך על מצווה זו}}, מצוותה בסגן{{הערה|[[רש"י]] פרשתינו י"ט ה'.}}(כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, ה[[צדיק]]ים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40479 5 ראה (גם) פה].}} האלו...{{הערה|(נדמה לי שיש ל)עיין ב[[ביאורים לפרקי אבות]] על משנת [[רבי חנינא סגן הכהנים]].}}, מזים אותה אל פתח [[אוהל מועד]], ובכלל - '''היא כקדשים'''{{הערה|[[רש"י]] י"ט, ט'}}. (ולכן היא נחשבת ב[[יהדות]] כחוק הכי גדול שיש{{הערה|לכל הנושא הזה ראה ב[[לקוטי שיחות]] ח"ח שיחה א' לפ' חוקת.}}.) בקיצור - כלום פה לא מובן.

ופה מלמדת אותנו [[תורת חיים]], שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! - 

אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...{{הערה|על אלו אמרו שכשיבוא [[משיח]], הם יעמדו במרכז ה[[עזרה]] ויזעקו "עד מתי?!", וכאשר יבוא אליהם [[מלך המשיח]] בכבודו ובעצמו, הם יגידו לו: הלא אתה דיברת וזעקת על חשיבות ההכרזה הזו...}}., '''עכשיו''' הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!

[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין ה[[אהבת ישראל]] וכו' - רלוונטיות גם לפה].

ג' [[תמוז]] שמח! ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

:חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)
::ממש מרתק )-: [[משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|מענדל'ה, 444]] - [[שיחת משתמש:nbjo ngbsk ahjhw|תא דואר]] 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)
:::מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא [[מלך המשיח]] ע"פ ההלכה. --[[משתמש:סקרלט|סקרלט]] 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)
:::::צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)
::::::סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)
:::::::ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)
::::::::רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, [[שמיני עצרת תשל"ח]], ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== התוועדות כ"ח סיון ==

חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו ב[[כ"ח סיון תש"א]].

התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).

המנחה [[שניאור זלמן הרצל]] אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.

ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)
:לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' [[מרדכי דוב אלטיין]], שר' [[דוד שיפרין]] - חסיד [[אדמו"ר המהר"ש]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ב[[ארה"ב]] ואיש מאד ביקורתי, ראה את [[הרבי מלך המשיח]] מ[[תפילה|תפלל]] בר"ח [[תמוז]] [[תש"א]]. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

גם כשהיו שרים יחי אדונינו מלך המשיח, סביר מאוד שהרבי התכוון (גם) לרבי הריי"ץ.--[[מיוחד:תרומות/193.108.195.249|193.108.195.249]] 05:51, 15 בדצמבר 2011 (UTC)
:או שכן או שלא. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:40, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== ג' תמוז ה'פרצת ==

איי רבי! ראטוועט!

די ל[[מחלוקת]]!

כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל [[אנ"ש]] יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו ש[[הרבי]] מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא [[טוב]], אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.

[[ניגון שאמיל|ניגון - כמובן - שאמיל]]. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

'''סערת האמונה בבית חיינו'''

התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)
:ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)

;עוד על אחדות

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55418 מה דעתכם?]. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''


== פרשת פנחס ==
הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.

ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!

משיח נאו--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)

::דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי '''"טוט וואס איר קענט"!'''{{הערה|איני זוכר הנוסח המדויק.}} --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)

"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת [[כ"ח ניסן תנש"א]]--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)

== 'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'! ==

כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.

ובהקדים:
[[קובץ:והזמג ימוהמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.]]
בשיחת כ' כסלו [[תשנ"ב]] ([[מוגה]]) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.

ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר{{הערה|כמדומני 'בך יברך ישראל'.}} מסביר הרבי שמ[[י"א שבט תשי"א]] החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח{{הערה|ולהעיר שעל תקופות קודומות אומר 'כמו לפני מתן-תורה' וכיו"ב, ופה 'ימוה"מ', כפשוטו.}}. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!

ויותר קשה, דהרי ההגדרה '''ההלכתית''' וה'''תורנית''', (ולמעלה מזה,) '''המקובלת''' לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!

וי"ל{{הערה|כהתי' בכ"מ}}, על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח{{הערה|סנהדירן, צ"ז:.}}", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.

ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח{{הערה|ראה בכ"ז ב'כתר מלכות' וכו'.}} - 

א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה ב[[מלחמת גוג ומגוג]], ו[[משיח בן יוסף]] ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' - 

אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים ל[[משיח בן דוד]], גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.

ב. מ[[י"א שבט תשי"א]] החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן{{הערה|וראה במאמר [[ד"ה]] 'באתי לגני' [[תשמ"ח]] - מוגה: "יב) והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו], שעבודתו תהי' בתוקף בלי שינויים (מכיון שכאו"א מישראל שייך לעתיק שאין שייך בו שינוי)...".}}.) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך'{{הערה|הוספת כ"ק אדמו"ר '''בכתי"ק''' - ראה צילום ב[[צדי"ק למלך]] חו' ז'.}}, 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח{{הערה|כדברי 'שיר הגאולה' שפורסם בתחילת השלב הראשון: "הוא מלך והוא משוח, בעל זרוע וגם איש רוח"..}}, וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח"{{הערה|שמח"ת תשי"א, ועוד.}}, ובזה הסגנון).

ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת ב[[תש"נ]]-[[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. תחילה ב[[תש"נ]], הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א - 

;"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני: ״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם{{הערה|(ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)}}".

". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:

;נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה{{הערה|(ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690).}}".

שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח"{{הערה|משפטים תשנ"ב.}}. אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על [[סף הגאולה]], על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".

;(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל [[יסוד העפר]] פועל חזק...)

מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", [[מלך המשיח]], שאנו מחכים לו כבר 1940{{הערה|או 1942, תלוי לפי איזה גרסא.}} שנה - '''בפתח''', אנחנו '''על הסף'''!!

הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על [[משיח]] צ"ל '''פורטל''', '''ערך מומלץ'''!

והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:ולהעיר מדברי הוד כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת פ' בחוקותי [[תשמ"ט]]: ". . בימות המשיח ישנם כמה תקופות, החל מהמזמן ש"יעמוד מלך מבית דוד כו'", ועד "בחזקת שהוא משיח", ועד ל"משיח ודאי"". ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
=== הצעה ===

::בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!

::ובקשר לדרישה, הצעתי, שמה שכתוב עכשיו זה יהיה דף הפורטל, ומשם יפנו לכל הערכים העוסקים בגאולה ומשיח - מאות ערכים! עשרות רבות של ערכים על בית המקדש לבד, שהאתר הפופלרי חב"ד בישראל העתיק כמה מהם לאחרונה... --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים]] 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)
:::לזה הייתה כוונתי מלכתחילה, אבל - מה שכתוב עכשיו ה"ז כלום ממש! לענ"ד יש לאחד ('''בצורה מכובדת''') ערכים רבים לתוך הערך הזה, וד"ל ואכ"מ. בל"נ ארחיב את הערך על משיח מחר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
{{הר הבית}}

== מי זה? ==
[[קובץ:הכה את המומחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]
[[קובץ:הכה את המומחה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מי זה?]]
[[קובץ:הכה את המומחה 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזה אירוע?]]
מי אלו? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 16:32, 6 באוגוסט 2010 (UTC)
:השני כמדומני מר שווארץ עורך דזשואיש פערסס; השלישי התוועדות בשנים הראשונות, אחת מאלו שהיו נערכים באולמות. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== משהו נחמד שראיתי השבוע ==

משיחת פרשת בא (השבת שעברה) שנת תשד"מ (ההדגשות במקור):

{{כתב קטן|

:''הביאור בהערות אאמו"ר על הזהר דפ' וארא –בענין "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום":

:''הדרשה בפסוק "אתה שלום וגו'" נאמרה בקשר '''לתורתו''' של רשב"י, וזהו הקשר עם ענין השלום – כי ענינו של רשב"י הוא החיבור דנגלה דתורה עם פנימיות התורה, ע"ד ענין השלום המחבר ב' הפכים כו'.

:''ובענין זה (תורתו של רשב"י) – ג' דרגות: תורתו של רשב"י עצמו – "'''אתה''' שלום", תורתם של תלמידיו – "'''ביתך''' שלום", והתורה הנלמדת ע"י תלמידי תלמידיו, גידולי גידולין, כמבואר באוה"ת (בהר ע' תרא) שזהו ע"ד ענין הספיחים שנשארים מהזריעה כו', ע"ד רוחא דשבק בה כו' – "'''וכל אשר לך''' שלום".

:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – בקשר להפצת פנימיות התורה, תורתו של רשב"י, כפי שנתגלתה ונתבארה ע"י אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד:

:''נוסף על לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן בעצמו – "אתה שלום", ונוסף על לימוד תורתו ע"י תלמידיו – "ביתך שלום", ישנו גם הענין ד"כל אשר לך שלום" – הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו וכו', באופן של גידולי גידולין כו', עד לדור זה – דור השביעי, השמיני כו'.

:''וענין זה הי' כבר בזמנו של אדמו"ר הזקן – שהרי לאחר שמיעת התורה מפיו, שמעו פעם נוספת מפי תלמידיו, ונוסף לזה תבע אדמו"ר הזקן שיכתבו את התורות ויפיצו אותם בקונטרסים וכיו"ב, שעי"ז נפעלת ההפצה באופן של גידולי גידולין כו'.

:''וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – שהענין דהפצת המעינות חוצה צריך להיות בכל ג' אופנים הנ"ל.''

}}

השאלה שלי היא: נראה מהשיחה שהרבי שליט"א רואה את עצמו באופן השלישי, תלמידי תלמידיו, דור השביעי. אך מדוע הוא ממשיך לפרט דור השמיני (עיינו במקור - ככה זה מופיע שם)? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א.

:הדור השמיני הכוונה היא להחל מ[[ג' תמוז תשנ"ד]] בו הרבי התכסה מעינינו, כך שלגבי המקבל יש בעצם דור חדש, אבל לגבי המשפיע אין השתנות, יעקב אבינו לא מת. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' בשבט ה'תשע"א, למניינם 18:13, 10 בינואר 2011 (UTC)

אמנם "יעקב אבינו לא מת", אבל גם אחרי שהוא "לא מת", קם לעם ישראל משה רבינו, רעיא מהימנא שהוא בפועל ממש זה שהוציא את ישראל ממצרים. {{אנונימי}}

::השיחה נאמרה בתשד"מ, ולדבריך פירוש הדברים שנאמרו בשיחה הוא שהרבי רמז ש10 שנים מאוחר יותר הוא עתיד להתכסות. זה מקובל עלי, אבל לא הבנתי, לפי הסבר זה, מה זה אומר "''הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו... עד לדור זה דור השביעי, '''השמיני כו'.'''''", מה זה הפצת תורת הדור השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ה' בשבט ה'תשע"א. 

::::אין הכוונה לתורת הדור השמיני, אלא ל'''הפצה''' שנעשית על ידי הדור השמיני, כפשוט. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בשבט ה'תשע"א, למניינם 00:44, 11 בינואר 2011 (UTC)

:::::באמת מעניין. צריך לעיין במקור. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ו' בשבט ה'תשע"א 01:03, 11 בינואר 2011 (UTC)

:::::זה בדיוק מה ששאלתי - אם ההפצה דדור השמיני היא מה שאנו פועלים, זה חידוש גדול שהרבי רואה את עצמו איתנו באותה מדרגה! ואם ההפצה דדור השמיני היא מה שהרבי מלמד '''לאחר''' [[ג' תמוז תשנ"ד]], הדבר צריך ביאור! ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> ו' בשבט ה'תשע"א.
::::::ב[[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]] [[תשמ"ח]] (הארחון לע"ע) הרבי מתבטא שבביאת משיח צדנקו עוברים כולנו ל'דור עשירי' (דהיינו - להבעש"ט), ועד"ז י"ל גם כאן שהמדובר הוא על דור השמיני לאדה"ז שהוא בביאת [[משיח צדקנו]] תומ"י ממ"ש{{הערה|ומעכניין דלכא' נפק,מ מהכא שישנם ב' דורות ונשיא א'.}}. וכן יש לדייק בלשון. ואכמ"ל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::::::אם כן, לפי הסבר זה ששמיני הולך על ביאת המשיח, מה פשר ה'''כו'''' שאחרי השמיני? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"ב באייר ה'תשע"א.
::::::::ראשית כל צ"ע מה הייתה לשון קדשו של רבינו והאם המניחים דייקו (בשמיני וכן ובעיקר ב'וכוו', כידוע שנפלו בזה רביוי טעויות, ואדרבא ישווה כאו"א הנחות מימי חול עם הקלטה ויראה שמילים כעי"ז נוספו ונשמטו כו'). וגם אי נקבל הוכו',, י"ל בפשיטות שקאי - או על תקופה שני' של ימוה"מ או על עולם התחי', או על עוה"ב וכו'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== הראשון בתשע"ב ==

מה גדולה ומה רבה שמחתי על שזכיתי והנני הראשון שפותח התוועדות בשנת תשע"ב [אשמח לראות ר"ת נורמאלי לשנה זו]. למען האמת מוחי מרוקן לחלוטין ואין לי מה לכתוב, אך הידיעה שאני הראשון לשנה זו מכריחה אותי לכתוב משהו.

שמעתי זאת מאדם שנכח במקום. בעת זקנותו של ר' אברהם פריז נכנס במוצאי יום כיפור לזאל, תפס כמה בחורים "נו, דארף זאג לחיים" קבע והתיישב לצידם. חיש מהר הומצא המשקה ונשאלה השאלה הנזעקת ביותר: "לשמחה זו מה עושה?". ור' אברהם מספר שבערב יום כיפור עלתה "סברא פראית" [זוהי לשונו, לא זוכר איך אומרים פראית באידיש]. מה הסברא? הרופאים אסרו עליו לצום ביום כיפור אך הוא לא יצום? "סברא פראית" שכזאת אפילו לא עולה על קצה קרחון דעתו. וכך התוועד כל הלילה ואמר לחיים על כך שזכה והצליח לצום במשך כל יום הכיפורים.

[אומר את האמת, לדעתי הוא היה צריך לצום, אך הסיפור עצמו - לדעתי -חזק ביותר]. לחיים לחיים !!! [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 10:08, 30 באוקטובר 2011 (UTC)
::'''ת'''הא '''ש'''נת "'''ע'''ין '''ב'''עין". ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. <small>'''תשע"ב''' = '''אעשה לו עזר כנגדו'''. אעשה - ל[[הקב"ה|קב"ה]], לו - [[צדיק]], עזר - [[בינוני]], כנגדו - [[רשע]].</small> ב' בחשוון ה'תשע"ב.

:::א. ר"ת לשנה: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''ב'''ריטיש '''ע'''רוייז", (על משקל "'''ת'''הא '''ש'''נת '''א'''ל '''ע'''ל" ב"תשע"א"), או אחד יותר נורמלי: "'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''צמות '''ב'''גילוי"
:::ב. פראי באידיש = ווילדע.
:::ג. גם לדעתי הוא היה צריך לצום, שהרי ע"פ הלכה מי שמותר לו שלא לצום, אסור עליו לצום, אך חסידים כאלו...--[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) ב' בחשוון ה'תשע"ב 16:58, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

'''תשע"ב''' = '''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''שירות '''ב'''כול.

'''תשע"ב''' = '''ש'''נת '''ת'''בוא '''ע'''לינו '''ב'''רכה (יש משהו על הבעש"ט ר"ת כזה על שנת תע"ב = תבוא עלינו ברכה. נראה לי שזה באחת השיחות של הרבי הריי"ץ בקשר להתגלות הבעש"ט או התמנותו ליו"ר הצדיקים הנסתרים.--[[מיוחד:תרומות/193.108.195.249|193.108.195.249]] 05:58, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

== "ודו"ק" ==

האם מישהו יודע את כל הר"ת של זה [עד כמה שאני זוכר היו חמש ואחד באידיש]? [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 07:04, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:"ודייק/ודקדק ותמצא קל/קושטא", "ודוק וקל" ו"ועיין דברי ותמצאם קלים" - לעומת "ודוחק קצת". כללו של דבר, צריך להכיר את סגנון הכתוב כדי להבין כוונת הר"ת. באידיש מדובר בהלצות; "וויפיל דו וילסט/וועסט קוועצ'ן/קענען/קריכן/קראצן" ואין לדבר סוף. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:24, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
::לע"ע איני מתמצא כ"כ בשפת רבינו, אשמח לראות תרגום. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 08:26, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
כמה שתרצה/תוכל ללחוץ/לגרד/לטפס, או כמה שביכולתך/בכישורך. ההלצות מתייחסות ליכולת מיצוי התוכן מטקסט. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:37, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

== לחיים ==

מישהו כאן? אני מתוועד בשעה וחצי הקרובה. כולם מוזמנים.  '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:11, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
:אני כאן. אתה מוזמן להתחיל. לחיים לחיים. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 09:51, 2 בדצמבר 2011 (UTC)
== קווים לדמות  של המשפיע החסידי אברהם מאיור ==
לאחר שחיים נהר ביקש שהדיון יעבור (מהערך אברהם דריזין) לפה אני מבקש להתחיל שוב עם הדיון שהותחל שם: האם היה איזה מקרה כל שהו עם ר' אברהם מאיור שהרבי לא הרשה לא להגיע ל770 והוא הגיע בכל זאת וכאן מתחיל הויכוח האם הרבי צעק עליו ואפילו לא התייחס אליו לתקופה מסוימת או שהרבי אדרבה עודד אותו וחייך אליו כאשר הבחין בו למרות שהוא ניסה להתחבא כל החודש אשמח לשמוע את דעתכם--[[משתמש:חצקל|חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 12:05, 19 באפריל 2012 (IDT)
:הבהרה. לא כתבתי שהרבי חייך אליו או התייחס אליו, הרבי שאל את הגבאי מדוע לא קיבל עליה והוא הבין מכך שכוונתו הייתה רצוייה. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 12:38, 19 באפריל 2012 (IDT)

מתנצל על הטעות, תודה על התיקון, (בנתיים נראה שאנחנו היחידים פה שנכנסים לחבדפדיה בימים האחרונים (חוץ מחיים נהר))--[[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:22, 19 באפריל 2012 (IDT)
:כן יש בזה משהו, מלבד זאת שחב"דפדיה זה מיזם יחסית נטוש עם בין שניים לחמישה עורכים קבועים, אנחנו גם דורכים מאוד במקום, אם תסתכל על השינויים האחרונים תגלה שמלבד פרשת שמיני לא נפתח אף ערך חדש מי' ניסן, שים לב שכמחצית מהשינויים זה המשחיתים שכבר זמן רב לא מצליחים לחסום אותם. [[משתמש:ר&#39;ובן|ר&#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&#39;ובן|שיחה]] 13:51, 19 באפריל 2012 (IDT)
::לפי הזכור לי כרגע, היה לו הצלחה אדירה כשהיה בארץ והרבי הורה לו להישאר בארץ, אך הוא לא התאפק ונסע לרבי, שם לא קיבל היחס הראוי לו וכשאחד פירש זאת כדחיה מהרבי, הרבי הראה דווקא קירוב, כאומר, אמנם איני שבע רצון מכך שאינו בארץ אך איני דוחהו. כך ע"פ השמועה והזכרון. אגב, כדאי להבחין בין כותבים וצופים. אמנם בתקופה האחרונה פחתו הכותבים, אך הצופים גדלים מתרבים מיום ליום. תוכלו לראות זאת במעקב אחד ה[[מיוחד:סטטיסטיקות|סטטיסטיקות]]. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ז בניסן ה'תשע"ב 20:08, 19 באפריל 2012 (IDT)

א' כל כמדומני שאותו אחד שפירש לא נכון היה אחים למשפחת ש.ט הידועים בשפיצקייט הלא קשורה שלהם.
ב' בכל זאת שם הערך זה פארבריינגען  אז אני מעוניין לפתוח דיון האם באמת במקרה שהרבי כותב או מרמז שעדיף שישאר בארץ יש מקום להגיע בכל זאת כמו הסיפור שהיה בזעמבין שבשבועות כל המשפיעים היו נוסעים לליובאויטש ושני תמימים שאלו את ר' גרונם אם הם יכולים להצטרף אליו ולא קיבלו אישור ובכל זאת נסעו ללא אישור וכמדומני שמסופר שהרבי ידע במפורש שלא היה להם אישור ובכל זאת הרבי הראה להם יחס מאד אוהד האם ניתן ללמוד מכך? [[משתמש:חצקל|יחי המלך!, חצקל]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 21:32, 19 באפריל 2012 (IDT)
:עיי' בזכרונות של [[יצחק גנזבורג]] ע"ה מה הייתה תגובת הרבי כשהגיע ללא אישור...---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''


{{הערות שוליים}}