עריכת הדף "חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה"

'''עקרונות וקוים מנחים''' כמוהו כחוקת היסוד של חב"דפדיה. הוא מציג את עקרונות היסוד של האנציקלופדיה שאינם ניתנים לשינוי או ערעור. כל מקרה של דיון בנוגע להשלכות של עקרונות אלו, וחילוקי דעות אודות הפרשנות שלהם, יובא להכרעת ההנהלה הרוחנית (המפורטת להלן).

==מי אנחנו?==
[[חב"דפדיה]] היא אנציקלופדיה יהודית-חב"דית החופשית לקריאה ולכתיבה ברשת ה[[אינטרנט]], הפועלת בחסות האתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]].

חב"דפדיה בנויה - בדומה לאנציקלופדיות זהות ברשת - בצורה של קהילה ונכתבת בעבודה משותפת של המשתמשים, כאשר חילוקי דעות מוכרעים על ידי הסכמה בדף השיחה ו/או על ידי הצבעה. עם זאת, חב"דפדיה שונה מאנציקלופדיות אחרות בכך שהיא כפופה להנהלה רוחנית. חברי ההנהלה הם הרבנים: [[שלום יעקב חזן]], [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[שמואל קסלמן]]. לפני חברי ההנהלה מובאים הדיונים הנוגעים לנושאים עקרוניים בהשקפתה היהודית-חב,דית של האנציקלופדיה, וההחלטות המתקבלות על ידה אינן נתונות לדיון ושינוי.

===מטרתנו===
מטרתה של חב"דפדיה הוא הנגשת מידע יהודי ברוח החסידות בצורה אנציקלופדית שתהיה מובנת גם לאלו שעדיין אינם מתמצאים דיים בעולמה של [[חסידות חב"ד]].

באור מענהו של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] ש[[ביאת המשיח|ביאתו]] תלויה ב[[הפצת מעיינות]] [[תורת החסידות]] חוצה, מושם דגש מיוחד על ערכים העוסקים בתורת החסידות; כמו כן, על פי דברי [[הרבי]] ש[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] מזרז את ה[[גאולה]], ניתן דגש גם על ערכים אלו.  

בנוסף לכך, חב"דפדיה הינה במה לערכים בתולדות חסידות חב"ד, ניגוניה, אישיה ומוסדותיה.

===אנו מאמינים ===
*חב"דפדיה מאמינה בנצחיותו של הדור השביעי, ובכך שהרבי הינו [[נשיא הדור|נשיא דורנו]]. מכך נגזר אשר חייו ממשיכים בלי שום הפסק עד לגאולה האמיתית והשלימה, וממילא אין לכתוב עליו לשונות של הסתלקות או תארים הנהוגים על אנשים שנפטרו.
‏/חב"דפדיה מאמינה ש[[הרבי]] שליט"א [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] [[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים]] ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית משיח 770]], ללא שינוי דגניזה.
*חב"דפדיה מאמינה בכך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]].
*חב"דפדיה מאמינה בכך שישנה חובה להודיע לכל יהודי על [[בשורת הגאולה]] ועל זהותו של הגואל, באופן המתקבל.

==ב==

==כתיבת ערכים==
חב"דפדיה נותנת זכות עריכה לכל אחד, אולם ישנם מספר כללים חשובים:
*אין לכתוב ערכים על אנשים שנלחמו בחב"ד באופן פומבי ולא חזרו בהם עד יום מותם / ניתן לכתוב ערכים על אישים שנלחמו ברביים ובחב"ד, לפי הכללים והתנאים הבאים: 
*עליכם להיות זהירים במיוחד כאשר כותבים על נושאים רגישים בסוגיות של אמונות ודעות.

==פסקאות ביקורת ==
במספר ערכים הוחלט לכתוב פסקת ביקורת. כאתר יהודי, הביקורת בחב"דפדיה הינה עניינית - בעיקר מסיבות של חוסר היצמדות ל[[הלכה]] או לדברי [[הרבי]] (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית), ובשום אופן לא אישית. יש לשים לב שלא לחרוג ממסגרת זו, ובעיקר - '''יש להזהר מכתיבת רכילות ולשון הרע''', במיוחד במסגרת זו.

מטרת הביקורת היא להזהר ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי, כאמור; ועל כן ביקורת אפשרית היא כזו המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל סטייתם מההלכה ומדברי הרבי. ומכך, שאין מקום לביקורת מהכיוון ההפוך - ביקורת המושמעת כלפי גופים, מוסדות או אישים בשל היצמדותם להלכה ולדברי הרבי (בכפוף להנחיות ההנהלה הרוחנית). '''גם במקרה''' שהמבקרים מציגים נימוקים תורניים משלהם, ולטענתם, המבוקרים הם אלה החורגים מהקו היהודי/חסידי הנדרש - חב"דפדיה תתייחס נושאים אך ורק מהזוית המוכתבת על ידי הועדה הרוחנית. 
 
** '''לדוגמא''': בערך [[חסידות חב"ד]] לא תכתב ביקורת על כך שלא נוהגים לאכול [[סעודה שלישית]], ובערך [[מטה משיח]] לא תכתב ביקורת על כך שהם מפרסמים כי [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]].

על מנת להזהר מלשון הרע יש לשים לב לכללים דלהלן:
*'''עובדות'''. אין מקום לביקורת בסגנון "פלוני נלחם בכך וכך", "פלוני מתייחס בזלזול להוראות הרבי". מה המלחמה? מהם ההוראות? במה זה מתבטא? באיזה תאריך החלה המלחמה/הזלזול? מי הסמכות שקבעה כי מדובר במלחמה?
*'''מקורות'''. למרות שמקורות חשובים בכל משפט בחב"דפדיה, בפסקאות ביקורת הם הכרחיים וללא מקורות אין לביקורת זכות קיום. [הסתייגות: מלבד כאשר מדובר בעובדה ידועה וברורה לכל, ואין חולק עליה. דוגמא: בביקורת על [[שלמה קרליבך]] על כך שלא שמר על הפרדה כהלכה, אין צורך במקורות, כיון שזו עובדה ברורה שגם תומכי קרליבך אינם מכחישים אותה. עם זאת, גם במקרה כזה ישנה עדיפות למקורות, כמובן].
*'''זהירות מכתיבה לגופו של איש'''. לא ייכתב כי "פלוני הינו פרוץ", "פלוני נזרק מחסידות חב"ד" או "מוסד פלוני הינו לוחם ברבי"; אלא "פלוני עשה כך וכך והתבטא בסגנון כזה וכזה, שאינו מתאים עם הלכה פלונית/הוראה מסויימת של  הרבי". כחלק מזה, יש להזהר מכינויים ותוארים ("מחטיא", "קיצוני", "כופר" וכד') ולהתמקד בעובדות היבשות בלבד.
*'''ייחוס''': מי אמר את הביקורת? ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב. יש לייחס את הביקורת למישהו ולא לכתוב באופן סתמי, למשל: "רבני חב"ד{הערה|במכתבם מיום ....} טענו כנגד פלוני שהוא ..." "הרב פלוני יצא כנגד מוסד פלוני בטענה ש..."; ולא "פלוני הוא בעייתי כי ...", '''קל וחומר''' שלא "רבים טוענים" או "משפיעים גינו את" בלי לציין שמות. [הסתייגות: אין צורך לכתוב את שמות המבקרים כאשר: הביקורת הובעה באופן מובהק על ידי קבוצה נרחבת של רבנים וחסידים מוסמכים מקצה לקצה, גם אם אף אחד לא טרח להתייחס לכך במפורש; או במקרה דומה כאשר המבקרים אינם גופים מוסמכים, אלא רבים משדרות הציבור הרחב, וגם זאת באופן מובהק וברור. כאשר ההכרעה בנושא עדינה יש לדון עם ההנהלה הרוחנית].

בכתיבת פסקת ביקורת חדשה יש להתייעץ עם כלל המשתמשים בדף השיחה קודם עריכת הערך, ובמקרה הצורך להעביר להנהלה הרוחנית.