עריכת הדף "זריזות"

'''זריזות''' היא מידה נפשית השייכת למידות הטובות שבנפש, והיא מהמעלות הגדולות שבעבודת השם, המוכרחת כדי להתגבר על היצר ולנצחו.

חז"ל הפליאו במעלת הזריזות, וגם להלכה נפסק במספר היבטים שעל האדם להיות זריז בקיום המצוות, והבעל שם טוב חידש את המעלה של 'זריזות במתינות'.

==הזריזות במקורות==
כבר בדברי [[שלמה המלך]] דוחק הוא בעצל לקחת מוסר מהנמלה{{הערה|משלי ו, ו.}}.

חז"ל הפליגו במעלת הזריזות, החל מאברהם אבינו ששיבחו אותו על כך שהזדרז לקיים רצון בוראו, ומה שעמד לבניו אינו עצם העמידה בנסיונות שהציב לו השם, אלא דווקא שעשה זאת בזריזות, דבר המבטא את העובדה שלא עשה זאת מצד ההכרח, אלא מתוך חיבור שלם לרצון השם{{הערה|חולין טז, א. על פי המבואר ב[[אגרת הקודש - סימן כ"א]].}}, וכן ניסחו זאת בלשון המשנה{{הערה|אבות ה, כ, הובא גם להלכה.}}: "הוי . . קל כנשר ורץ כצבי . . לעשות רצון אביך שבשמים".

בלשון חז"ל, קשורה הזריזות עם הזהירות{{הערה|אך אינן דבר אחד, כפי שניתן לראות מלשון חז"ל בעבודה זרה כ, ב: "אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות". וראו בשל"ה שער האותיות אות ז' ביאור החילוק ביניהם: "זהיר נקרא הנזהר בשעת מעשה, וזריז - קודם מעשה. כי זריזין מקדימין. ושניהם שייכין הן בסוד מרע והן בעשה טוב.}}, כפי שניתן לראות ממקומות רבים בהן נקטו בלשון "כהנים זריזים הם", שזהירים בעבודתם ועושים זאת בדיוק, בחריצות ובזריזות, ולכן אין לחוש לפסול בעבודתם{{הערה|ראו לדוגמא שבת כ, א. קיד, ב. פסחים נט, ב. סה, א. ביצה יח, א. בבא בתרא צ, א. חולין קכג, ב. זבחים לה, א.}}{{הערה|ראו גם בתוספות עירובין צו א‏, שנשים אינן 'זריזות' להיזהר במצוות תפילין לשמור עליהן מגוף נקי.}}.

ענין זה נפסק אף להלכה, כפי הכלל "לעולם יקדים אדם לדבר מצווה" ו"זריזים מקדמים למצוות"{{הערה|1=[din.org.il/2021/10/22/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA/ פירוט והרחבה מה נכלל בגדר של 'זריזים מקדימים למצוות], באתר 'דין'.}}, עד שלעיתים על האדם להקדים ולקיים את המצווה מוקדם יותר, גם על חשבון קיומה בצורה מהודרת יותר לאחר זמן{{הערה|1=ראו [din.org.il/2021/01/22/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99/ מה עדיף לקיים את המצווה בזריזות או לקיים אותה בהידור?]''', אתר 'דין'.}}.

גם בספרי המוסר העלו על נס את חשיבותה של הזריזות{{הערה|ראו אורחות צדיקים שער הזריזות: "ואתה צריך לדעת, כי מידת הזריזות היא תחילה לכל המידות". מסילת ישרים ו, ו-כה: "ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח".}}.

==בתורת החסידות==
בשם [[הבעל שם טוב]] מקובל, ש"אצל חסידים, זריזות במתינות - היא מצווה דאורייתא"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/205.htm כתר שם טוב הוספות רה. מספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 52.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[ספר התניא]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כו]].}}, שהאדם מוכרח לנהוג בזריזות במלחמת היצר, ובלעדיה ינוצח בקלות, כיון שלא ניתן לנצחו בעצלות וכבדות, כי אם בזריזות, הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו.

כפי שהרבי מביא ב[[לוח היום יום]], הזריזות היא אחת משבע התכונות בעבודת ה', שלמד רבי [[זושא מאניפולי]] מגנב{{הערה|לוח היום יום ג באייר.}}.

אדמו"ר הריי"צ מדריך באחד ממכתביו, שכדי לשרש את מידת ההתרשלות מוכרח האדם להגביר את המידה ההפכית - ולהיות זריז בכל ענייניו, כאשר היסוד למידת הזריזות היא בקבלת עול{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד שצד.}}, ותולה במידת הזריזות מתוך שמחה את ההצלחה בלימוד{{הערה|חלק י' עמוד כז.}}.

בקרב חסידים היה שגור הפתגם: "הפיקח - עושה מייד, הטיפש - דוחה למחר"{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 117.}}.

כאשר שאלו את הרבי בנוגע לרכישת מידת הזריזות, הציע הרבי ללמוד את [[שער היחוד והאמונה]] שב[[ספר התניא]], ולאחר שהתוכן שלו יחדור בתודעת האדם שהקב"ה 'מלוא כל הארץ כבודו' כפשוטו ממש, יתבונן בדברים המופיעים בפתיחת השולחן ערוך, שהוא עומד לפני מלך גדול, וכל פעם שיצטרך לעורר בעצמו את מידת הזריזות, יתבונן בכך ש[[והנה השם ניצב עליו]], וזה יוסיף אצלו במידת הזריזות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלו.}}.

הרבי מפליא במידת הזריזות, גם כאשר היא אינה נצרכת עבור דבר מסויים, אלא עומדת בפני עצמה{{הערה|דבר הנלמד מכך שחז"ל מפליאים את זריזותם של בני ישראל שהביאו בתוך יומיים בלבד עד כל הדרוש למלאכת המשכן אף שלקח עוד יותר מחודשיים עד לסיום מלאכת המשכן, ועוד חצי שנה עד להקמתו. אגרות קודש חלק ב' עמוד קפה.}}.

עם זאת, רבותינו נשיאינו שללו על הסף את החיפזון והמהירות, וכפי שדרש אדמו"ר הזקן על הפסוק 'ואבדתם מהרה', שצריך לאבד את ה'מהרה', ולהתקדם בעבודת השם בסדר והדרגה{{הערה|1=[https://toratchabad.com/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F ספר השיחות קיץ ת"ש עמוד 59]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2923.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקכג], ועוד.}} (מתאים ללשון הבעל שם טוב, "זריזות במתינות").

==ראו גם==
*[[שמירת הזמן]]
*[[טמטום הלב]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.aspaklaria.info/007_ZAYIN/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA.htm לקט מקורות במעלת הזריזות]''', אתר אספקלריה
*יהודה לייב נחמנסון, '''[or-breslev.co.il/lessons/%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E/ זריזות במתינות]''', השילוב הנכון בין זריזות ומתינות {{וידאו}}
*'''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=26454&st=&pgnum=6 בשבחה של מידת הזריזות]''', שיחות לנוער חשון תש"מ

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות]][[קטגוריה:זמן]]