עריכת הדף "זכות אבות"

ה'זכות אבות' העיקרית של עם ישראל, היא ה[[אבות]] הקדושים{{הערה|כמאמר חז"ל 'אין קורים אבות אלא לשלושה'.}} [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. כאשר אנו פונים אל הקב"ה ומבקשים שגם אם אנחנו מצד עצמנו איננו זכאים לחסד ולרחמים, אנו מבקשים שינהג איתנו לפנים משורת הדין בזכות הייחוס שלנו – שאנחנו הצאצאים של האבות שמסרו את נפשם על קידוש השם.

עוד קודם [[יציאת מצרים]], כאשר הקב"ה מתגלה ל[[משה רבינו]] בסנה, הוא מבטיח לו שבכל זמן שבני ישראל יזכירו זכות אבות יענה להם{{הערה|רמב"ן על הפסוק (שמות ג, טו): 'וזה זכרי לדור דור' - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם.}}.

ואכן, כבר בזמן [[קריעת ים סוף]] עמדה לבני ישראל זכות אבות{{הערה|זוהר פרשת בשלח דף סט.}}, וכן בעת [[חטא העגל]] משה רבינו הזכיר זכות אבות, ובכך ביטל את הקטרוג על בני ישראל{{הערה|שמות לב, יג: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ".}}, וכך גם במקומות נוספים במקרא מבטיח הקב"ה הבטחות דומות, דוגמת: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור"{{הערה| ויקרא כו.}}.

(חז"ל מעירים כי הביטוי 'זכות אבות' כולל גם את זכותן של [[ארבעת האמהות]]{{הערה|ספרא בחוקותי פרק ח', שדורשים זאת מהמילים 'וזכרתי '''את''' בריתי יעקב' וכן ביצחק ואברהם, שתיבת 'את' היא ייתור לשון המרבה גם את האמהות.}}).

חז"ל מספרים לנו במשנה כי סדר עבודת היום ב[[בית המקדש]] התחיל בכך שהכהנים היו שואלים האם 'האיר פני כל המזרח עד שבחברון'{{הערה|יומא ג, א. תמיד ג, ב.}}, הם לא סתם הסתפקו בבדיקה טכנית האם כבר השמש האירה והיום החל, אלא דאגו להזכיר תוך כדי את [[חברון]], שם טמונים האבות הקדושים ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|ראה בפירוש רבינו עובדיה מברטנורא שם: "וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון:".}}.

[[הרבי]] מבאר שהסיבה לכך שמזכירים את כל שלושת האבות, כיון שלאברהם ויצחק יש צאצאים נוספים מלבד בני ישראל, וכדי שהזכות תעמוד לבני ישראל דווקא, זהו על ידי שמזכירים ומצרפים את שלושת האבות יחד, כולל יעקב שהיתה מיטתו שלימה וכל צאצאיו הם יהודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/14/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב שיחה א' לפרשת בחוקותי].}}.

בטעם מחלוקת האמוראים האם זכות אבות תמה או לא, מבואר שאכן כפי שהאבות הם בעולם ה[[אצילות]], זכות אבות תמה, כיון שזהו אור הנמשך בכלי, והוא מוגבל לפי ערך הכלים, אך זכות אבות כפי שהם בשורשם ב[[חג"ת]] ד[[עתיק יומין]], האור שלמעלה מהתלבשות ב[[כלים]], אין הוא מוגבל ולכן מצד בחינה זו זכות אבות לא תמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/2/151c.htm תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית חלק ב' תולדות קנא, ג].}}.

הרבי קישר מספר פעמים{{הערה|1= ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/142.htm שיחת שבת בראשית תשכ"א].}} את הזכרת זכות אבות, עם מנהג חסידים להזכיר את [[רבותינו נשיאינו]] כדי לעורר על עצמם זכות, ובפרט ב[[מוצאי שבת]] שנוהגים להזכיר את [[הבעל שם טוב]].

הרבי הזכיר וביאר את הטעם לכך שבשער [[ספר התניא]] מופיע הפסוק 'בקדוש ישראל יגילו' כציון למספר השנה, ואף כשעשו דפוסים נוספים השתדלו להשתמש בפסוק זה דווקא, כי יש בו זכרון זכות אבות, במילה 'ישראל' הרומזת ל[[בעל שם טוב]], ובאותיות ב' ד' שבתיבות 'בקדוש' הרומזות ל[[מגיד ממעזריטש]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/27/251.htm שיחת י"ט כסלו תשי"ד].}}.

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]