עריכת הדף "זבה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | ב[[הלכה]], '''זבה''' היא אשה שמדממת שלושה ימים רצופים בימים בהם לא צפוי [[וסת]]. על פי | + | ב[[הלכה]], '''זבה''' היא אשה שמדממת שלושה ימים רצופים בימים בהם לא צפוי [[וסת]]. על פי החוק ה[[מקרא]]י, אישה זו [[טומאה|טמאה]] בטומאת [[נידה]], אך בניגוד לנידה רגילה ש[[מדאורייתא]] נטהרת שבעה ימים אחרי תחילת הדימום, הזבה צריכה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("[[שבעה נקיים]]"), ורק אז תוכל להיטהר ב[[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]]. |
==הלכות הטומאה== | ==הלכות הטומאה== | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
על פי פרשנות [[חז"ל]], מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים - הרי היא '''זבה גדולה''', שזקוקה ל"שבעה נקיים". לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת '''זבה קטנה''' או '''שומרת יום כנגד יום''': היא טמאה כנידה ביום הדימום ויום נוסף לאחריו, ובו היא טובלת, ונטהרת לערב.{{הערה|משנה מסכת נידה פרק י משנה ח, ורמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק ו הלכה ז-י.}} | על פי פרשנות [[חז"ל]], מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים - הרי היא '''זבה גדולה''', שזקוקה ל"שבעה נקיים". לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת '''זבה קטנה''' או '''שומרת יום כנגד יום''': היא טמאה כנידה ביום הדימום ויום נוסף לאחריו, ובו היא טובלת, ונטהרת לערב.{{הערה|משנה מסכת נידה פרק י משנה ח, ורמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק ו הלכה ז-י.}} | ||
===ביאורי הרבי=== | ===ביאורי הרבי=== | ||
− | נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי | + | נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי יתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. |
הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | הרבי מסביר, כי מחלוקתם של רבי יוחנן, היא ב[[איכות וכמות]]. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וממילא גם ביום או יומיים מתוכם, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה, יש איכות זו, אך ריש לקיש סובר שהעיקר הוא האיכות (ליקוטי שיחות ויקרא חלק ז' עמ' 100). | ||
− | + | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | [[קטגוריה: | ||
− |