עריכת הדף "ועידת פטרבורג תר"ח"

{{לעריכה|לא אנציקלופדי}}
'''אסיפת הרבנים תר"ח''' הינה אסיפה שנועדה לקבוע אודות מספר חוקים בנוגע למנהגי ישראל. בשונה מהאסיפה הקודמת [[אסיפת הרבנים תר"ג]], קודם אסיפה זו נערכו בחירות למעומדות הרבנים ישתתפו בה. על אף שרוב מוחץ של הנבחרים היו חרדים בחר שר הפנים רק שניים מתוך שישה רבנים, שהיו חרדים.

לאחר דיונים רבים החליטו החרדים לפרוש מאסיפה זאת, מה שגרם לפיזור האסיפה. לאחר זמן התגלה אודות כך שה[[משכילים]] הינם שקרנים והצעותיהם לא התקבלו.

לאורך כל אותו הזמן פעל [[אדמו"ר הצמח צדק]] לניצחון היהודים החרדים ולמפלת המשכילים{{הערה|ע"פ [[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]}}.
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הצמח צדק]]]]

==רקע==
{{ערך מורחב|אסיפת הרבנים תר"ג}}
בשנת '''[[תר"ג]]''' נערכה ב[[פטרבורג]] '''אסיפת רבנים''' מטעם ממשלת [[רוסיה]] בהשתתפות אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]', במהלכה ניסו ה[[משכילים]] בשיתוף פעולה עם הממשלה הרוסית להכריח את הרבנים לחתום על מסמך המאשר הכנסת תיקונים בחוקי ומצוות התורה, ולהכריח להכניס לימודי מקצועות חול במוסדות הלימוד היהודיים.

תוצאות הועידה היו שמלבד סיכול מזימותיהם של המשכילים בהנכסת תיקונים בעניני היהדות, העסקנות הרבה סביב הועידה גרמה לקירוב הדעת בין הפלגים החסידים והליטאיים, והביאה לרגיעה [[התנגדות לחסידות|במחלוקת שהחלה בדור הראשון של החסידות]].

עם סיום הועידה, ביקשו השלטונות להשאיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לצמיתות להתגורר בפטרבורג, על מנת להרחיק אותו מהקהילות היהודיות (שלא יכלו להתגורר בסמיכות לערים המרכזיות כגון פטרבורג, בגלל גזירת [[תחום המושב]]), ובכך להפחית את השפעתו על היהודים.

==הבחירות לצירים==
===כללי הבחירות===
לקראת שנת [[תר"ח]] החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה רבנים חדשה, בשונה מהאסיפה בשנת [[תר"ג]] אז הרבנים נבחרו על ידי משרד הפנים, הפעם הרבנים יבחרו על ידי [[בחירות]] כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות יהיה מעומד להשתתפות באסיפת הרבנים.

שר הפנים הקים ועד מיוחד לבחירות שבין שאר דאג:
*לקבץ את כל החומר למחלקותיו: 
#. שאלות והצעות דתיות, 
#.שאלות במנהגי ישראל, 
#. יחס היהודים אל העמים שהם גרים ביניהם, 
#. עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני דת, 
#. עניני מסחר וקנין הסבוכים בעניני יושר לבב.
*לקבוע מספר הנבחרים: 
#לפי מספר התושבים בתחום המושב ומחוץ לתחום המושב, 
#לפי סוגי הבוחרים 
# סוחרים משלמי מס גביה, בינוני ופחות, 
# בע"ב וחנונים, 
# בעלי מלאכה ופועלים, 
# רבנים ומשרתי הדת, 
# בעלי מדע, רופאים, עו"ד וכו'

וכן בין השאר הוא החליט:
*מספר הנבחרים לא יעלה יותר על שלשים וחמשה.
*לקבוע מספר הנבחרים אל הועידה לא יותר מששה אנשים.
*לקבוע שלשה נבחרים מאת פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה אחד יו"ר ולו שתי "דיעות" ושני סגנים, כל אחד מהם יש לו "דיעה" אחת.
*שלשה מהנבחרים יהיו בעלי השכלה גבוה — אקאדמיים — שני רבנים מפורסמים ואחד סוחר מפורסם.
*לקבוע זמן הועידה לחדש מארט או מאי 1848 — אדר שני או אייר תר"ח.

===תעמולת הבחירות של [[אדמו"ר הצמח צדק]]===
בחודש [[תשרי]] [[תר"ח]] נודע לרב חייקן שהיה חבר בוועד הכללי שיסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על הבחירות לאסיפת הרבנים.

הידיעה הגיעה לידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוא כינס את הועד הכללי בשביל לדון לגבי האסיפה הזאת, ב[[א' חשוון]] [[תר"ח]] החליט הוועד הכללי כמה החלטות:
#. בעת שיפורסם דבר הבחירות לעשות תעמולה שהמשכילים לא יבחרו 
#.להפיץ ברבים שהמשכילים הם שקרנים שרוצים להכריח את ילדי ישראל ללמוד את תורת הגוים 
#.לסדר מרכזים בכל עיר ועיר שידאגו לעשות תעמולה.

מיד החל להתארגן מרכזים בכל עיר ועיר שדאג לפרסם תעמולה בתחלת חדש [[טבת]] כבר התקיימו מרכזים בערים בעיר [[ויטבסק]], [[מוהליב]], [[מינסק]], [[טשרניגוב]], [[פאלטאווא]] ו[[חרסון]], ומאוחר יותר ייסד הרב [[דוד לוריא]] מרכזים ב[[ביחוב]], [[וילנא]], [[בריסק]] ו[[קובנה]]. לכל המרכזים האלו היו גם מרכזים ראשיים בערים [[ליובאוויטש]] [[בבינוויטש]] ו[[מיסילה]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסר למרכזים לשלוח ציירם לכל עיירות שיפרסמו אודות מזימות המשכילים, להדפיס מאמרים עליהם ולהודיע על כוונתם להכריח את ילדי ישראל ללמוד ספרי אפיקורסים.

===התמודדות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבחירות===
ב[[ט"ו שבט]] [[תר"ח]] הגיע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מ[[אסיפת הרבנים תר"ג]] היו פקידי המשטרה מתייחסים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] באכזריות}} הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הדרת כבודו שר הפלך מודיע פקודת הרוממות מיום 20 סעפטעמבער 1847 לסדר בשנת 1848 ועידת רבנים ואנשי מדע לדון בעניני היהודים. ע"פ תוקף פקודה האמורה נוסד ועד משותף מפקידי שר הפנימי ושר ההשכלה לסדר את הועידה. יהודי אזרחי רוסיא יבחרו שלשים ושנים איש מועמדים — קאנדידטים — לחברי הועידה. אשר מהם יבחרו פקידי שר הפנימי ושר ההשכלה, בהסכמת שרי הפלכים, ששה אנשים.

פקודת שר הפנימי היא לפרסם על אדות בחירת המועמדים בהקדם, ואשר ליום 15 מארט 1848 יתקבלו בלשכת הועד המיוחד לסדר ועידת הרבנים ואנשי מדע היהודים, בלשכת האמונות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי.

בית פקידות שר הפנימי מפקד להודיע את האזרח נכבד הצדיק ר' מענדיל שאכנ וויץ מליובאוויטש כי יבחר בתור מעומד — קאנדיד„ט — מפלך מאהליב, כי בוודאי יבחר אחד מששה חברי הועידה.}}

[[אדמו"ר הצמח צדק]] בתגובה שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתומדד לבחירות, לאחד שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות זה עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[בחירות]]

===תוצאות הבחירות===
אודות התעמולה של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים.

על אף הניצחון המוחץ לחרדים בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים.

ששת הנבחרים לאסיפה היו: י"ור האסיפה אליעזר לישפיץ, שני מלומדים מר וורביל , ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.

אליעזר לישפיץ הסוחר ברנשטיין והמלומדים וורביל ואייכנבוים היו כופרים לגמרי בתורת ה' ומראשי עדת המשכילים, אליעזר לישפיץ בתחילה היה חרדי ואף קיבל [[הסמכה לרבנות]] אולם לאחר מכן ירד מן הדרך , הסוחרים בשקוויטש ולדברג היו אומנם חסרי מידע בנוגע ליהדות, אבל הם היו יראי שמים וחרדים. בהמשך שר הפנים אף הוסיף שני מרצים שירצו באסיפה בנושאי העם היהודי והלכותיו, שני המרצים היו ד"ר שטרן וד"ר פינסקר, אולם הרבנים בליטא יצאו מיד בקריאה להוציא אותם, משום שהם משכילים והם אף מתעסקים ב[[כישוף]] וכדומה ואינם ראוים להרצות על מנהגי ישראל, אף על פי כן החליט שר הפנים להשאיר אותם.

==הצירים החרדים מתפטרים מהאסיפה==
במשך כל זמן האסיפה היו שני הצירים החרדים בשקוויטש וגלדברג נלחמים ומשמיצים את שאר הצירים, את אליעזר לישפיץ הם לא היו אפלו מעיזים להזכיר את שמו, הצירים מר וורביל ומר אייכנבוים, הם היו אומרים שהם יותר גרועים מאנזיקוויטורים בספרד, שהם נלחמו נגד הדת אבל הם מגיעים בשם הדת, כל היום היו הצירים החרים הולכים לבית הכנסת ומכריזים אודות מעלליהם של הצירים המשכילים.

באחת הפעמים שוורביל ואייכנבוים ואליעזר לישפיץ השמיצו את תורת ישראל בנאומים שלהם פנו הצירים החרדים לאחראי על הדיונים שהיה נוצרי, זזה לא הוגן שתמיד בסוף קובעים את החוקים לפי דעתם בגלל שהם הרוב, מפני שבאמת, 95 אחוז מהבוחרים הינם חרדים לדבר ה' ולמרות זאת המשכילים שבחרו בהם רק 5 אחוז הם הרוב באסיפה, הצירים המשכילים החלו להתרעם אליהם וביקשו לתבוע אותם על הוצאת דיבה, וכן שהממשלה הרוסית תתבע אותם על כך שהם טוענים שהממשלה שקרה בזה שבחרה בהם.

בשקוויטש החל לבר ולנאום נגד הצירים המשכילים:{{ציטוטון|האם האמת אינו כן, ולא זו בלבד אשר תשעים וחמשה אחוזים מבוחרים הם שומרי דת, אלא עוד זאת: תשעים אוחוזים מהשאלות שהציעו לפני הועידה לפתור אותם הם ביחס לשמירת הדת, אשר אתם כלכם אינם מודים בה. תשע השאלות בעניני זביחה וחמש שאלות בעניני בית הכנסת, אתם האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים מה נוגע לכם עניני הזביחה והזובחים או עניני קדושת בתי הכנסת ! גם ארבע השאלות בעניני קדושין אין להם שום יחס אליכם. ורק שתי השאלות: א) אם בלתי נימול יהודי הוא ב) ע"ד מומר שהוריו העבירוהו מנחלתו, יש להם שייכות אליכם. האם לא צחוק מכאיב לב הוא, אשר מעשרים השאלות של הועידה אשר בגללם החרידו את בית פקידות שר הפנימי ושר ההשכלה לקרא ועידת נבחרים, הנה שמונה עשרה מהם הנבחרים לועגים עליהם ואנשים אלו הן המה הרבים אשר בדעתם להכריע.}}.

אחריו עלה הציר החרדי גלדברג והחל לנאום:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשבועים מלפנים בעת אשר ספרנו לפני היהודים בבית הכנסת על אדות מהלך הועידה ודעותיהם של הנבחרים על עניני הדת ולעגם על מנהגי ישראל, הנה קהל השומעים דרש מאתנו לפרסם הדברים ברבים בכל עיירות ישראל. ואם היו"ר של הועידה ופקידי הממשלה מתחשבים רק עם דעת הכופרים בדת ישראל ולועגים למנהגי ישראל הנה עלינו — הנבחרים באשק„וויטש וגאלדבערג — להגיש את מחאתינו בכתב ועם זה להגיש כתב התפטרות בנימוק כי במצב ורוח כזה אשר הדעה בפתרון עניני דת נמסרה ליד מחללי הדת אין בידינו למלאות את חובותינו ופורקים אנו מעלינו את האחריות.}}

מזכיר הועידה מנדלשטם החל לצעוק לעבר הצירים בחרדים שהינם בוגדים במלכות והם כפוי טובה נגד הממשלה הרוסית., אולם גלדברג החל להמשיך לנאום:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ימים אלו קבלנו מכתבי הוראה והתראה מארבעים ערים גדולות וקטנות וכולם כותבים בנושא אחד:

כפי שנודע לנו כי רוב חברי הועידה הם מהפוקרים הכופרים בתורת משה ומזלזלים במצות, ואת האיש אליעזר ליפשיץ המנודה מגאוני ישראל כתרו בשם רב לפסוק ולפתור שאלות שהוגשו את הממשלה, הנה אנחנו היהודים שומרי תורה ומצות אשר בחרנו בכם להגן על דתנו ותורתנו, ולהיותכם אתם המעט — אשר על כל תביעו את מחאת היהודים שומרי תורה ומצוה נגד דעותיהם והצעותיהם של חברי הועד מר ליפשיץ מר ווערביל מר אייכענבוים ומר בערנשטיין האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים, ותגישו ללשכת האמונות והדתות השונות אשר על יד בית פקידות שר הפנימי כתב התפטרות.

על יסוד — המכתבים וההוראות שקבלנו כאמור, '''הננו מתכבדים להביע לרום הדרת כבוד היושב ראש את מחאתינו הנמרצה בשם היהודים שומרי תורה ומצוה אשר שלחונו אל הועידה ויחד עם זה את התפטרותינו מלהיות נבחרי ועידה הלזו'''.
}}
לאחר הנאום גלדברג הלך ויחד איתו בשקוויטש למזכיר האסיפה וחתמו על מכתב התפטרות, לא הועילו כל התחנונים שניהם התפטרו ועזבו את האסיפה.

התפטרות הצירים החרדים הובילה לרעש גדול, שהוביל בסופו של דבר לסיום האסיפה

==מענה אדמו"ר הצמח צדק==
לאחר שהוחלט להפסיק את האסיפה, החליטו מר לישיץ, וורביל ואייכנבוים להגיש את השאלות לרבנים שהם יענו, ובן השאר פנו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיענה מה דעתו על הנושאים:סדר תפלה מתורגם אשכנזית, לקוטים מתנ"ך, אשר יכילו הפרשיות הנאות ללמוד עם ילדים וידלגו על הפרשיות הבלתי נאות ובלתי נחוצות, לקוטים ממשניות בסדר זרעים מועד נזיקין וקדשים ולדלג דיני כלאים וכו' וטומאה וטהרה וכדומה, לקוטים מהרמב"ם — יכילו הלכות היותר נאות בהנהגות בין אדם למקום, למלכו ולמולדתו, ובין אדם לחברו.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] לא הסתפק בתשובה פשוטה, אלה כתב קונטרס שלם אודות כך {{גודל|1|(הקונטרס המלא נמצא במסגרת)}}:

'''הצעה:'''סידור תפלה בנוסח קבוע ומסודר אשר יתפללו בו כל היהודים והסדור הזה יתורגם לגרמנית.

'''תשובה:''' יש הרבה נוסחאות ואם עכשיו יעשו נוסח אחיד זה יבלבל , ולגבי התרגום לגרמנית אין בכך צורך.

'''הצעה:''' ללמד ילדים [[תנ"ך]] אומנם להוציא את הפרשיות הפחות יפות וללמד רק פרשיות נאות.

'''תשובה:''' התורה הינה מ[[הקב"ה]] ואי אפשר להגיד שתורה זה של ה' יפה וזה לא

'''הצעה:''' ללמד ילדים [[משנה]] אומנם לסדר את המשניות מחדש ולהוציא קטעים לא רלוונטים.

'''תשובה:''' עצם העובדה ש[[רבי יהודה הנשיא]] הכניס את זה למשנה סימן שזה נצרך, וכן זה עלול לבלבל את התלמיד עם חלק מוציאים וחלק משאירים.

'''הצעה:''' לדלג על לימוד ה[[גמרא]] וללמד את הילדים [[רמב"ם]] בלבד.

'''תשובה:''' בשביל להבין [[רמב"ם]] חייבים קודם ללמוד [[גמרא]] וכן ה[[רמב"ם]] הינו קשה ומסובך, וכן הרוב כהיום לא רגילים ללמוד [[רמב"ם]] וזה עלול לבלבל אותם .

'''הצעה:''' לתרגם את ה[[תנ"ך]], [[משנה]] ו[[רמב"ם]] לגרמנית וכך ללמד את הילדים.

'''תשובה:''' העם היהודי רגיל ללמוד בלשון הקודש, וכן שפה זו קדושה ואין להחליף אותה, וכן כהיום לא דוברים גרמנית, ואם כן אז רוסית .

===זיוף הקונטרס===
כשהגיע הקונטרס עם המענות לידי מזכיר האסיפה מנדלשטם וכן ללישפיץ ושאר הצירים המשכילים, הם החליטו לזייף את הקונטרס, על ידי כך שיוציאו את הטעמים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ויוסיפו קטעים שמהם נראה כאילו [[אדמו"ר הצמח צדק]] מעליב את דת ה[[נצרות]].

==מפלת המלשינים==
כשהגיע הקונטרס המזויף לידי משרד הפנים, בתחילה הם רצו להאשים את [[אדמו"ר הצמח צדק]] במרידה במלכות,אולם לאחר הזמן הגיעה אליהם העותק האמיתי של הקונטרס, וכך הם הבינו שמדובר בזיוף.

לאחר המעשה החליטו שר הפנים ושר ההשכלה{{הערה|שמו של שר ההשכלה היה אובארוב}} להקים ועדה מיוחדת שתחקור את סיפור הזיוף, לאחר חקירה ארוכה הוכח שהמשכילים הינם אנשי שקר ורודפי בצע, ורוב היהודים לא רוצים את הדעות שלהם ואפילו מפחדים מהם.

שר ההשכלה החליט להזמין את מזכיר האסיפה מנדלשטם ואת הצירים המשכילים, לישפיץ וורביל אייכנבוים וברנשטיין והחל להוכיח ולצעוק אליהם על כך שהם שקרניים וגם על זה שהם זייפו את הקונטרס של [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן צעק על מנדלשטם שייעץ לו לבחור בהם כצירים לאסיפה, המשכלים ניסו בשנית להציע לחדש את האסיפה אולם שר הפנים סירב לכך והחליט לא לקבל יותר הצעת המשכילים.

==קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה==

[[קובץ:הצצ ותנועת ההשכלה חדש.jpg|ממוזער|הקונטרס|250px]]

הקונטרס "אדמו"ר ה'צמח צדק' ותנועת ה'השכלה'" מתעד את מאבקי הרבי הצמח צדק במשכילים ואת פעולותיו בועידת פטרבורג תר"ג וכן באסיפת הרבנים בתר"ח. בסוף הקונטרס נדפס אחד ממכתביו למשכיל מנדלשטאם נגד שינויים בחינוך המסורתי, וכן שני מאמרים ב[[אידיש]], הקשורים לתוכן הקונטרס.

הקונטרס יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תש"ו]] כקונטרס מ"ח בסדרת הקונטרסים של אדמו"ר הריי"צ, מתוך רשימותיו, עם הערות וציונים, ובהוצאה שנייה בשנת [[תשי"ז]]. הוצאה חדשה ומתוקנת בשנת [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1jApijplImWa6FhOJBrQp1qRW_EAHm-x9/view?usp=sharing קונטרס 'אדמו"ר ה"צמח צדק" ותנועת "ההשכלה"']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ח]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[[שלום בער לוין]], [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/5.htm#_ftnref381 ועידת הרבנים בפטרבורג] - על מאבק אדמו"ר ה'צמח צדק' בהשכלה; [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/3.htm חיזוק היהדות ברוסיה] - על מאבק אדמו"ר הרש"ב בהשכלה; מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים]''', רשימת שמעון הכופר, כ"ד טבת [[תשע"ב]] {{PDF}}.
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו"ר הצמח צדק בתנועת ההשכלה {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/9.htm אסיפת רבנים שני' על פי דרישת הממשלה] {{ספרייה}}
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/10.htm השאלון של הממשלה להרבנים, ותוצאותיו] {{ספרייה}}
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/haskala/11.htm הסרתה של השגחת הבולשת מעל אדמו"ר ומפלת המלשינים] {{ספרייה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ועידות]]