עריכת הדף "ואמרתם כה לחי (פיוט)"

{{קשר חב"די}}
{{לשכתב}}
'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]].

ה[[פיוט]] חובר על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד]] (ה[[בן איש חי]]){{הערה|הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]] (אגרות קודש, ח"ב עמ' 51), אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות (התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108) ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]] ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד אורג]). במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי ומכנה אותו חי בשם "רי"ח טוב" ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה]).}} ונהוג לשיר אותו לאחר הדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] לכבוד הרשב"י בליל [[ל"ג בעומר]].

==אודות הפיוט==
הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. מקובל על פי המסורת שרבי יוסף חיים שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.

הפיוט מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן.

כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי" וחוברו לו מספר ניגונים.

==מילות הפיוט==
{{ציטוט|'''אִ'''ישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''בָּ'''רוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן,
מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''גִּ'''בּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה,
מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''דָּ'''רַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת,
עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''הֻ'''חְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה,
שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''וְ'''שָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ,
מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''זֵ'''כֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָה וּבַר רֵיכָה,
זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''חִ'''דֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת,
זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''טִ'''הֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה,
הוֹדוּ לוֹ מִשְׁמַיָּיא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''יָ'''דַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת,
בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''כָּ'''ל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה,
כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''לְ'''כָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר,
כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''מָ'''קוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה,
זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''נֶ'''חְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה,
כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''סִ'''ינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה,
מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''עָ'''שָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים,
בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''פָּ'''תַח אֶת פִּיו בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''צַ'''דִּיק יְסוֹד עוֹלָם, גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם,
יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''ק'''וֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים,
וְהִצִּיל אֶת הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''רָ'''אָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים,
עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''שָׁ'''לוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יוֹפיוֹ וּמַה טוּבוֹ,
דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

'''תּ'''וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;}}

==פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד==
בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל"ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב"י – "בר יוחאי... אשריך", כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת "שבחו של מקום" . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב"י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד".|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}}.

{{ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
[[קטגוריה:פיוטים]]