עריכת הדף "התעבות האורות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אור}} | |||
'''התעבות האורות''' הוא כינוי לאופן ירידת [[אור אין סוף]] והתלבשותו ב[[עולמות]], כאשר לאחר שהאורות יורדים ל[[עולם האצילות]], מסתלק החלק המזוכך שבאור ומתעלה לשורשו ומתעלם, והבחינה האחרונה שבאור, שהם האותיות של [[עשר ספירות]] דאצילות, נותרת לבדה ו'מתעבה' והופכת ל[[כלים]]. | '''התעבות האורות''' הוא כינוי לאופן ירידת [[אור אין סוף]] והתלבשותו ב[[עולמות]], כאשר לאחר שהאורות יורדים ל[[עולם האצילות]], מסתלק החלק המזוכך שבאור ומתעלה לשורשו ומתעלם, והבחינה האחרונה שבאור, שהם האותיות של [[עשר ספירות]] דאצילות, נותרת לבדה ו'מתעבה' והופכת ל[[כלים]]. | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
מקור המושג הוא דברי [[האריז"ל]] בספר '[[עץ חיים]]'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת ה[[אור|אורות]] למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת ה[[כלים]] היה ב[[כח]] אף כי לא היה ב[[פועל]] בתוך ה[[אור]], כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת | מקור המושג הוא דברי [[האריז"ל]] בספר '[[עץ חיים]]'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת ה[[אור|אורות]] למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת ה[[כלים]] היה ב[[כח]] אף כי לא היה ב[[פועל]] בתוך ה[[אור]], כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת לפי השיטה שגם באורות עצמם יש עשר ספירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/34/index.htm המשך תער"ב חלק שני שביעי של פסח עמוד תתקלט].}}. | ||
למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרשימו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}. וביתר דיוק, אף שהלשון הרגילה היא ש"מהתעבות האור נעשה הכלי", אין הכוונה שהאור עצמו נעשה כלי, כיון שלכלים יש שורש בפני עצמו ולאורות יש שורש בפני עצמו, אלא שאופן התהוות הכלים משורשם הוא באמצעות האור, ולכן גם התהוות הכלים הוא כפי אופן האור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/9/60.htm המשך תער"ב שם, פרשת פנחס, ס].}}. | למרות העובדה שהכלים באים מה[[רשימו]], מכל מקום הכלים לא יכלו להתהוות מהרשימו לבד משום שכל התהוות הוא ענין של עשיה חיובית וצריך לכח של גילוי, וענינו של הרשימו הוא כח שלילי - כח של העלמת האור שממנו אינם יכולים להתהוות בגילוי הכלים, ולכן יש לכלים מקור נוסף והוא מ'התעבות האורות'{{הערה|ראה מאמר ד"ה כבוד מלכותך תרס"א, חסידים עת"ר, ויחן תרע"ב, ועוד.}}. וביתר דיוק, אף שהלשון הרגילה היא ש"מהתעבות האור נעשה הכלי", אין הכוונה שהאור עצמו נעשה כלי, כיון שלכלים יש שורש בפני עצמו ולאורות יש שורש בפני עצמו, אלא שאופן התהוות הכלים משורשם הוא באמצעות האור, ולכן גם התהוות הכלים הוא כפי אופן האור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/9/60.htm המשך תער"ב שם, פרשת פנחס, ס].}}. | ||
שורה 15: | שורה 17: | ||
ענין זה התבאר במקומות נוספים ב[[חסידות]]{{הערה|מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג ובהנסמן שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. סה"מ עת"ר ע' לג. תרפ"ט ע' 256.}}. | ענין זה התבאר במקומות נוספים ב[[חסידות]]{{הערה|מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג ובהנסמן שם. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. סה"מ עת"ר ע' לג. תרפ"ט ע' 256.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |