עריכת הדף "התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''הקמתה של קהילת חב"ד בארץ ישראל''' התחילה עם עליית החסידים לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]]. כיום הקהילה גדולה ומונה כ-10,000 משפחות . | '''הקמתה של קהילת חב"ד בארץ ישראל''' התחילה עם עליית החסידים לארץ ישראל בשנת [[תקל"ז]]. כיום הקהילה גדולה ומונה כ-10,000 משפחות. | ||
==עליית החסידים לארץ הקודש== | ==עליית החסידים לארץ הקודש== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]]. | בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]]. | ||
אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם, עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק"מ]]. | אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם , עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק"מ]]. | ||
מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]]. | מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]]. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ככול הנראה בשנת [[תקמ"א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים. | ככול הנראה בשנת [[תקמ"א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים. | ||
בין השנים [[תקמ"ב]] ל[[תקמ"ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק, לפיכך התמנה [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה"ק, אדמו"ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם. | בין השנים [[תקמ"ב]] ל[[תקמ"ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק , לפיכך התמנה [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה"ק, [[אדמו"ר הזקן]] החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם. | ||
===השדרים=== | ===השדרים=== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בשנת [[תקנ"ז]] החל ויכוח בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. | בשנת [[תקנ"ז]] החל ויכוח בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. | ||
לפיכך הקים להם אדמו"ר הזקן קופה נפרדת. | לפיכך הקים להם [[אדמו"ר הזקן]] קופה נפרדת. | ||
==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ==יסוד ישוב חב"ד בחברון== | ||
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת תקפ"א, אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו ב[[חברון]]. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. | ||
ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
[[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות ליישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. | ||
הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]: | הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}. | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}. | |||
==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
{{ציטוט|תוכן=מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}} | {{ציטוט|תוכן=מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קריית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו על פי התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}} | ||
אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של | אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שני העדות. | ||
==פרעות תקצ"ד== | ==פרעות תקצ"ד== | ||
| שורה 103: | שורה 102: | ||
==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון== | ==תמיכת נשיאי חב"ד ביישוב היהודי בחברון== | ||
===חצר רומנו=== | ===חצר רומנו=== | ||
בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה | בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה בעת בעל ה[[שדי חמד]]. | ||
בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | ||
| שורה 113: | שורה 112: | ||
===ישיבת מגן אבות=== | ===ישיבת מגן אבות=== | ||
{{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | ||
ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. | ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. | ||
בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | ||
| שורה 129: | שורה 128: | ||
בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל. | בעת [[מלחמת עולם הראשונה]] גורשו חסידי חב"ד מארץ ישראל. | ||
לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | לאחר המלחמה חזרו אליה רבי [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] , רבי [[שלמה זלמן הבלין]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] לראות האם אפשר להקים מחדש את הישיבה, אולם משראו מה שקרה הבינו שזה בלתי אפשרי, כעבור זמן היישוב החבד"י בחברון התדלדל עד שבשנת [[תרפ"ד]] היו בה רק ארבע משפחות חב"דיות בלבד. | ||
===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== | ===ביקור אדמו"ר הריי"צ=== | ||
| שורה 156: | שורה 155: | ||
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}. | בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}. | ||
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. | תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. | ||
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת | הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים. | ||
==היישוב בחב"די בצפת וטבריה== | ==היישוב בחב"די בצפת וטבריה== | ||
בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | בתחילה עם העלייה הגדולה לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]] התיישבו רוב חסידי חב"ד ב[[צפת]] ו[[טבריה]] אולם עם ההוראה של [[אדמו"ר האמצעי]] להתיישב ב[[חברון]] עזבו רוב החסידים ונשארו רק בודדים. | ||
עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה | עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה ב[[צפת]] בשנת [[תקצ"ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת"ר]] עד שנת [[תר"ל]] לא היו בכלל חסידים בערים [[צפת]] ו[[טבריה]]. | ||
בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל | בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דובער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי"ת, בשנת [[תרנ"ג]] היה ב[[צפת]] כ-38 נפשות מקהילת חב"ד וב[[טבריה]] 22 נפשות. | ||
בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | ||
רבי [[ | רבי [[ישיעה הלוי הורביץ]] היה רבה של קהילת חב"ד בצפת בין השנים [[תרס"ט]] עד לשנת [[תרפ"ד]]. | ||
==היישוב החבד"י בתל אביב - יפו== | ==היישוב החבד"י בתל אביב - יפו== | ||
| שורה 180: | שורה 179: | ||
===ישיבת אחי תמימים=== | ===ישיבת אחי תמימים=== | ||
{{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}} | {{ערך מורחב|אחי תמימים תל אביב}} | ||
'''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | '''אחי תמימים [[תל אביב]]''' הינה [[ישיבה]] חב"דית שהוקמה בשנת [[תרח"צ]] מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]]. | ||
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כ[[רב]] קהילת חב"ד בתל אביב. | ||
| שורה 192: | שורה 191: | ||
מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק. | מאז ומתמיד הייתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק. | ||
כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות ארץ הקודש שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה. | כך היה בימי [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות [[ארץ הקודש]] בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי [[הסתלקות]]ו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות [[ארץ הקודש]] שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה. | ||
אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד | אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שב[[ארץ הקודש]] בימים ההם. | ||
גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה. | גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן - בתקופה שעד תקס"ה. | ||
| שורה 230: | שורה 229: | ||
{{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | {{ערך מורחב|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש}} | ||
בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה: | בקיץ [[תש"א]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, במכתב שהוא שלח אליהם הוא הסביר מה היא מטרתה של האגודה: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|מכראות=כן|תוכן=נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ת"ו, במטרה עקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים. | ||
בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | בכל עיר מושבה וקיבוץ, מקום שם נמצאים ידידינו הנ"ל, צריכים ליסד אגודת חסידי חב"ד, וחברי האגודה יבחרו מביניהם את המתאימים להיות מנהלי האגודה, ובערים הגדולות, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה והדומה יעשו כמה סניפים ויתאגדו ביניהם במרכז עירוני. | ||
המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | המרכזים העירונים שבערים הגדולות והאגודות שבערים וישובים הקטנים יפנו בכל עניניהם ודרישותיהם אל ועד המיסד אגודת חסידי חב"ד באה"ק תובב"א אשר - בתור זמני - הוא גם מרכז כללי לכל אגודות חב"ד שבאה"ק תובב"א. | ||
| שורה 238: | שורה 237: | ||
בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות: | בהמשך המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ שמטרת האגודה גם זה לקרב יהודים לתורה והמצוות: | ||
{{ציטוט| | {{ציטוט|מכראות=כן|תוכן=במכתבי לחברי ועד המיסד, מי"ט תמוז תש"א, כתבתי סעיף מיוחד אשר כל אגודה ואגודה צריכה להשתדל להכניס לאגודתם את כל גזע חסידי חב"ד וכו' ובסעיף זה כונתי רצוי' למצוא ענין ותכן לכל מי שמגזע חב"ד מוצאו אף שנתרחק מאד ר"ל לא רק מעניני חב"ד אלא ח"ו מעניני קיום מצות מעשיות. | ||
אגודת חסידי חב"ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב"ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב"ד, צ"ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב. | אגודת חסידי חב"ד בכל מקום שהיא - עיר, כפר או מושבה - צריכה לחפש אחרי גזע חב"ד מבלי התחשב עם מצבם המוסרי בהוה, כמחפש אחר מטמון, וכשיעלה בידה למצא את מי שהוא - בין איש ובין אשה - שאבותיהם היו מגזע חב"ד, צ"ל יקר וחביב אצלם כמוצא שלל רב. | ||
ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ"ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}} | ועד האגודה צריך לחשוב מחשבות רבות באופנים מאופנים שונים איך לקרב את גזע אנ"ש לעודדם ולהחיותם בטל תחי' של קיום מצות מעשיות ולאט לאט יתקרבו בקירוב פנימי כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק עליו ברוח טהרה ובדברים היוצאים מן הלב, כי הנקודה העצמית טהורה היא לעולם ומוכנת תמיד להתעורר לטוב.}} | ||